טרנספורט (אבל) חושי

[shushu]

הי חברים,

קרה לי מספר פעמים שמערכת סטיראו הצליחה להביא אותי למצב מנטלי כזה שאני בתוך המוזיקה כל כך עמוק עד שבסיום הקטע, החזרה למציאות לוקחת כמה שניות...

פעם אחת זה קרה לי אפילו אצלי בבית עם האלבום של סוני רולינס בוויליג וואנגארד (תמונה מצורפת). למרות שההקלטה היא סבבה, אבל לא מדהימה, והמערכת שהייתה לי אז קצת פחות טובה מהקיימת, התחברו כמה פרמטרים של רמת הסוכר בדם, תאורה נכונה (חושך), יכולת ריכוז גבוהה, ואשתי בקצה השני של הדירה לא מפריעה. נכנסתי לאיזה מצב ריכוז עמוק ופתאום אשכרה אני בוויליג וואנגארד וסוני עם החברים מנגנים ואני יושב שם בשורה קדמית באמצע איפהשהו... עכשיו לך תזמין כרטיס לאיזה הופעה מעפנה של אומן שחצי אוהב, בזמן שכל המוזיקאים הגדולים אצלי בסלון... מה שכן לא קורה לי כל פעם המצב הזה, סוג של רגע קסם.

מעניין אותי שתשתפו חוויות דומות שהיו לכם, אם היו, ממערכת, שלקחה אתכם מעבר לסאונד.

 

[exupgh12]

אחת החוויות שבזכותה חזרתי לשמוע בסטריאו ומאוחר יותר אף שיניתי את כל הסטאפ כולל הכנסת אנלוג היתה אצל ידידנו נמר.
אחרי זמן רב שלא נפגשנו הגעתי לביקור (תכלס לאסוף את הסלים הרב פעמיים בהם הבחור גרר ערימת תקליטים שהעברתי אליו), נמר הוציא תקליט של אופרה משנות החמישים שלדעתי בכלל מוקלט מונו, ברגע שעצמתי את העיניים הטנור פשוט ניצב מולי, זה היה רגע של אושר.

בשני החורפים האחרונים אני מרשה לעצמי בערבים להחשיך את הבית מלבד תאורה אפלולית, להדליק נרות, למזוג כוס משקה שחגג 18 שנים בחבית ולחגוג להנאתי עם מוזיקה טובה.

 

[pruym]

לפחות פעמיים בשבוע אחרי העבודה מעמעמים אורות ומייצרים קונצרט או הופעה חיה...

 

[haim sultan]

האמת היא, שזה קורה לי לא מעט, קרה גם שמרוב התעמקות, "מתעורר" לפתע ומוצא עצמי עם ראש שמוט וכאילו הגוף ריק, מוזר קצת, אך כייפי!

 

[dor_s]

נמר הוציא תקליט של אופרה משנות החמישים שלדעתי בכלל מוקלט מונו, ברגע שעצמתי את העיניים הטנור פשוט ניצב מולי, זה היה רגע של אושר.

במונו זה יותר קל להרגיש את זמר ממול. קצת כמו לאודנס

 

[zvi-ka]

לפני הרבה שנים האזנתי לאלבום של ניל יאנג, התרכזתי במוסיקה וחשבתי בזמן ההאזנה גם על חבר שנפטר צעיר ואהב את ניל יאנג. שמעתי כמה שירים והתחילה הציפיה שהמוסיקה תיגמר ואלך להחליף צד. אני שומע עוד שיר ועוד אחד וזה לא מגיע. עד שאחרי זמן ארוך מהרגיל הסתיימה המוסיקה הלכתי להחליף צד וראיתי להפתעתי שהאזנתי ל 2 הצדדים. חלפה בי צמרמורת האפשרויות שהעלתי הן או שהייתי בסוג של טראנס עמוק מהמוסיקה ולא שמתי לב מה אני עושה. או שרוחו של החבר החליפה צד..
וצר לי לאכזב אותכם, זאת לא היתה חויה אודיופילית, זה עם מערכת מאד פשוטה וזה אפילו לא צד של תקליט , צד של קלטת..

 

[במבי]

צביקה אני מזדהה לגמרי.
שהייתי נער הייתי מסתגר שעות בחדר חשוך כשאני על המיטה ובחיקי טייפ דאבל קאסט של שארפ והייתי נכנס לסוג של טראנס עם המוסיקה.
אבל אני מניח שפותח השרשור מחפש לשמוע בעיקר על חוויות עם מערכות הי אנד עם קסם ששאבו את המאזין אל מיחוץ למרחב זמן אל תוך המוזיקה בזכות איכותן הסונית

 

[shushu]

צביקה אני מזדהה לגמרי.
שהייתי נער הייתי מסתגר שעות בחדר חשוך כשאני על המיטה ובחיקי טייפ דאבל קאסט של שארפ והייתי נכנס לסוג של טראנס עם המוסיקה.
אבל אני מניח שפותח השרשור מחפש לשמוע בעיקר על חוויות עם מערכות הי אנד עם קסם ששאבו את המאזין אל מיחוץ למרחב זמן אל תוך המוזיקה בזכות איכותן הסונית

לא מוגבל להיי אנד, לא.
כל חוויה מוזיקלית שעולה על דעתך שאתה מחשיב עצמתית במיוחד.

 

[genvirt]

אכן זכור לי מקרה אחד שעד היום אני לא שוכח אותו.
זה קרה במהלך ביקור בתערוכת דיגיטאון 2011 תערוכה מדהימה לדעתי וצר לי שימים ההם לא חוזרים....
באיזה שהוא שלב הגענו לחדר של ilaudio, התיישבנו ו... הלך עליי - כזה סאונד לא שמעתי עד היום אני חושב, זה היה קסום ברמות מטורפות (בעיניי) - פשוט הגעתי לכוכבים - חוויה שלא נראה לי שאשכח.
אמרתי לעצמי חייב כזה אך לא ברור איך אפשר...
הסט אפ היה של רמקולים רוקפורט מירה 2, כבילה קומבלה סוסנה, ומקור איון (אם אני לא טועה) הגברה - לא זוכר.

 

[ni-ro]

גם אני אהבתי את התצוגה של לסרי באותה תערוכה (בשני הימים- יום אחד עם ה Pass וביום השני עם ה- Ayon).