חזרתי עכשיו הביתה מהתערוכה.
מכירים את הילדים שדקה לפני השינה מתפללים ומבקשים משאלה......?
אז שלי תהייה הלילה, שהלוואי ונמר וליאור וכל מי שהיו שותפים להפקה הזו, יצאו לאחריה עם אנרגיות טובות ועם כוחות להרים עוד הפקה כזו בשנה הבאה.
היה תענוג.
כמה תובנות ורשמים:
- הרמה עלתה. ביחס לשנים קודמות, הציוד טוב יותר, ההעמדה והשילוב (ברוב המקרים) היו טובים יותר.
- פטיפונים ואנאלוג שולטים! זה בא לידי ביטוי קודם כל במספר ובמבחר הפטיפונים בחדרים. שנית, בחדרים שאפשר היה להשוות, הפטיפון פשוט נשמע הרבה יותר מהנה וטוב. אצל ערן למשל, ניגנה אלקטרוניקה משובחת - טרנספורט וממיר של מטרונום, לא פחות. אבל כשהבחור עבר לפטיפון, אז עם כל הכבוד הסאונד השתפר באופן משמעותי. כנ"ל אצל יגאל לסרי - המייטנר אמנם מעולה, אבל כשיגאל עבר לפטיפון של טריאנגל ארט (הנהדר!) הסאונד היה פשוט "נכון" וטוב יותר לטעמי.
אצל זיו ניגן אך ורק פטיפון (נוטינגהם אנאלוג דיאז - חלום!) והסאונד........אל תלכו לשמוע. רוצו!
- בשני חדרים חזרה על עצמה אותה תופעה: רמקולים במחירים ממש שפויים, שלא לומר לכל כיס (של אודיופיל, כמובן, לא של אדם שפוי) בשילוב של אלקטרוניקה ממש משובחת נתנו תוצאות מלהיבות. אצל יגאל לסרי אלו היו הטריאנגל (נדמה לי 28 אלף ש"ח) עם האלקטרוניקה הנהדרת של פאס, ואצל זיו מאודיו זיפ אלו היו המרטנס (המדהימים) ב 34 אלף ש"ח בשילוב האלקטרוניקה הנפלאה של קונסטליישן. אז לכל מי שהתחבט בשאלה, התשובה ברורה - אל תרוצו לשדרג רמקולים לפני שטיפלתם והשקעתם בהגברה הכי טובה שאתם יכולים לקנות. לכו מחר לשמוע ותבינו.
- לחדר של זיו מאודיו זיפ חזרנו הכי הרבה פעמים. חדר ממגנט. השילוב של הפטיפון (נוטיגהם אנאלוג דיאז) עם ההגברה של קונסטילשיין והרמקולים של מרטנס היו חוויה אודיופילית מופלאה. תענוג צרוף. מערכת מפורטת אבל לא מעייפת. רמקול קרמי כזה כייפי כבר הרבה זמן לא שמעתי. לא מנסר, לא חופר, לא מעייף. מאוד מוזיקלי. מאוד מאוזן. האלקטרוניקה סיפקה פירוט ודינמיקה, עם המון אוויר בין הכלים. תענוג. הפטיפון נתן שם בראש ותקליט רדף תקליט בלי שיכולנו לקום מהכורסא. שאפו לזיו!!
- יגאל לסרי שוב הוכיח שאיפה שלא תזרקו אותו הוא כבר יוציא סאונד מעולה. כרגיל הביא אלקטרוניקה סופר משובחת (מונובלוקים של פאס, קדם תואם, מקור CD של מייטנר) ופטיפון של טריאנגל ארט, בשילוב רמקולים של טריאנגל ושל רוקפורט. אמנם אהבתי את הרוקפורט יותר, אבל איך אמרו אצלנו בשכונה - "זה לא כוחות......", הרוקפורט עולים סביב ה 150 -160 אלף והטריאנגל פחות מ 30. כך או כך,חדר מהנה במיוחד שגם אליו אהבנו לחזור. לא להחמיץ.
- החדר של תדי פרדו היה מבחינתי הפתעת התערוכה. בשנים קודמות פחות אהבתי. השנה היה חדר ממש מעולה. כל הציוד תוצרת ישראל, והרמקולים המדפיים הממזרים שלו, השתלבו מושלם עם האלקטרוניקה המשובחת. סאונד מאוד מפורט, מאוזן, נינוח. ההפתעה הכי גדולה מבחינתי הייתה כשהמחשב ניגן, בשילוב הממיר של תדי. תוצאה מצוינת ומהנה. אם תוסיפו לזה את תג המחיר המאוד-מאוד הגון וסביר של כל הציוד של תדי, תקבלו חבילה אודיופילית סופר אטרקטיבית.
- ישראל מאניגמה הציג סט של אמאטי (סונוס פאבר) יחד עם האלקטרוניקה הסופר יקרה של מקינטוש. עכשיו אני הולך לומר כאן משהו שאולי יישמע לחלק פלצני או מתחסד, אבל זו האמת לאמיתה. יש על רחוב ברודוואי בניו יורק חנות אודיו ותיקה ומוכרת בשם streo exchange. חנות גדולה, עם משהו כמו 6-7 חדרי האזנה מושקעים וציוד מאוד יקר, כיאה לניו יורק. אחד השילובים שהם אוהבים להציג שם זו אלקטרוניקה סופר יקרה של מקינטוש, עם הדגמים הבכירים של סונוס פאבר. אני קופץ לחנות הזו כמעט בכל הזדמנות שאני בעיר. אז עם כל הכבוד לחברים ב Stereo Exchange ישראל מאניגמה, הציג הערב בכפר המכביה,סט ,של שתי החברות, שנשמע טוב ונכון יותר. אולי זו ההתאמה בין החדר ומגבלותיו לגודל הרמקולים, אולי משהו אחר. אני אמנם לא חסיד של שתי החברות האלה, אבל כל הכבוד לישראל, שהוציא לאמאטי את המיץ. נשמעו מצויין לטעמי.
- הסט של Revox שהציגו קודו אודיו הפתיע לטובה. מערכת של VFM. הרמקולים הקטנים, יחד עם ההגברה והמחשב של החברה נשמעו טוב ונראים טוב. לסלון לא גדול יכולים להיות פתרון במחיר שפוי.
- אני לא חסיד של אוזניות, אבל הסטנד של סנהייזר במרכז החלל הייה מהנה מאוד. היה כייף לעשות שם הפסקות קצרות ולהשוות בין הדגמים. ה - 630 החדש נשמע מצוין וב 2500 ש"ח נראה לי אחלה קנייה.
הגענו באחת וחצי בצהרים, עזבנו בעשר בלילה עם טעם של עוד. אם הייתי יכול הייתי מגיע גם מחר. מי שלא היה, חייב ללכת, פשוט כי אין יותר מידי כאלה הזדמנויות בארץ הקודש ולכן אסור להחמיץ. אז נכון שהאקוסטיקה לא שוס, ונכון שלא תמיד מוצאים את הסט שהכי אוהבים, ונכון שרבים מאיתנו משוכנעים שאצלם בבית הכל נשמע הרבה יותר טוב, עדיין, כייף לעבור מחדר לחדר ולהשוות, ואין תענוג וכייף גדול יותר מלהעביר יום בהאזנה למערכות אודיו משובחות ולמוזיקה בחברה טובה. אחרי יום כזה יש לי על מה לפנטז ולחלום. הייתי שמח להעביר חלק מהציוד ששמעתי היום אלי לסלון. תודה למארגנים - שיחקתם אותה. אין עליכם!
להתראות בתערוכה הבאה.