רמקולים חלק שני: ההצבה, ההצגה, והתחושה


רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
הדיפטיק התחיל את המסע לאוזני בחלל הפתוח למסדרונות של דן נגר ושותפו רונן חלד. זה לא חדר במובן המקובל, הוא מטופל אקוסטית באופן פאסיבי עבור רמקולים אחרים שמייבא הצמד, ולא עבור הדיפטיק. בכל זוג רמקולים שני פאנלים מופרדים ביניהם במסגרת דקיקה - עליון שמפיק את תדרי המיד, תחתון שמפיק את הבאסים (על פי הצהרת היצרן הם יורדים עד 30 הרץ). טוויטר הריבון הקטן יחסית יושב בתוך מסגרת עץ אלגנטית מחוץ לשני הפאנלים הראשיים כשהוא פונה כלפי פנים למרחב הפתוח שבין הרמקולים. גובה (כ-70 ס״מ) ורוחב הממברנה (כ-50 ס״מ) המפיקה את הצליל בשני הפאנלים גדול משמעותית ממימדי טוויטר הריבון כך שדיפטיק מכנים את הרמקול ובצדק רמקול 2.5 יחידות, שתיים מלאות, ועוד חצי. משקל הרמקול - 26 ק״ג.

את אב הטיפוס של רמקול פול-ריבון הראשון שלהם בנו אריק וג׳יל, שני מהנדסי האלקטרוניקה שמאחורי דיפטיק, כבר לפני 22 שנה. אני הקטן התוודעתי לקיומם רק בקיץ האחרון. גלשתי לאתר של דיפטיק וראיתי תמונה שהדהימה אותי שצולמה בחדר התצוגה הראשי של ״ג׳אדיס אלקטרוניקס״, היבואן של דיפטיק בהונג קונג. מאחור ניצב זוג רמקול חלומי הבלתי מושג וילסון אודיו אלקס (רק 145 אלף דולר לדגם העדכני, אלקס וי בארה״ב) רמקול קופסתי-דינאמי אדיר מימדים בגובה של יותר מ-160 ס״מ ולפניו זוג של דיפטיק 160. כמעט אותו גובה, כעשירית המחיר. צלצלתי נרגש לדן נגר שמכיר בעל פה את הפטיש הריבוני-אלקטרוסטאטי שלי ״הם משווים בין השניים״, אמרתי, ״זה מאוד מעניין, תבדוק״. דן נגר נענה לאתגר, והנה אני ישוב על כסא בגובה-אוזן של 105 ס״מ ובמרחק של כארבעה מטרים משני הרמקולים ושומע כל פרט, וכל נגיעת קשת בקונצ׳רטו לכינור מס׳ 1 של פגאניני בביצוע סלבטורה אקארדו. וו הקלטה אנאלוגית-סרט משנות השבעים, קצת דחוסה וחסרת דינאמיות בליווי התזמורתי (מנצח שארל דיטואה) בהשוואה לשתי הקלטות הכינור שבאו אחריה כשמן לאוזני אבל עדיין הדיפטיק חושף, וחושף וחושף הכל למלוא רוחב ועומק החלק הקדמי של החדר. קיר של צליל, המונח שטבע המפיק הגאון והרוצח המנוח פיל ספקטור - קם ונהיה, בדיוק כפי שקיוויתי וציפיתי. וזה קרה אחרי שדן ורונן היטו את זוג הדיפטיק בטו-אין קצת פנימה בזווית לא חדה במיוחד.
 

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,362
מעורבות
1,769
נקודות
113
התלהבת מה? אני דווקא שמעתי אותו בחדר הפנימי עמוס באקוסטיקה , שם דווקא לא היה במיטבו בגלל עןדף בליעה , דן סיפר לי שהעביר לחדר אחר ושם עובד נפלא !
 

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
חג שמח שניצל (עם ציפוי מקמח מצה כשר לפסח). בחלק הזה כתבתי על החלל החיצוני שאליו העביר דן נגר את הרמקולים לתצוגת קבע. בחלל הזה הדיפטיק עבדו טוב מאוד, אבל עם חסרון של חוסר איזון והתאמצות יתר בעוצמות גבוהות (מקסימום 91 דיבי על פי מדידה באפליקציה). טענתי באוזני דן נגר שהרמקולים מתאמצים מידי ואולי צריך להוסיף להם סאב וופר כדי להוריד מהם את העומס משום שהתחום התחתון מתחת ל-80 הרץ יופנה רק לסאב. החסרון הבולט הזה תוקן בחדר הפנימי העמוס באקוסטיקה בליווי מושלם ללא תפר של שני סאבים מתוצרת פרליסן. ושם כבר הכל נשמע לאוזני מאוזן וטבעי להפליא, באחד הכיולים של הפרוססור של סטורם.
 

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,362
מעורבות
1,769
נקודות
113
רן היקר , חג שמח (ורד)
אל תשכח שרמקולים פלנרים זזים רק מילימטר אחד קדימה ואחורה בממברנה , הדבר מוביל לקושי לשמוע בעצמה גבוהה , אני שמעתי בחדר הפנימי עם סאבים - לא סוחב - במיוחד בשבילי שמצפה לדינמיקה מתפרצת הרבה יותר חזקה ,
בנוסף ,לחתוך רמקול פול ריינג ב80 DB לא נראה לי בכלל למרות שהבאס יפה מאוד , זה בערך כמו לתת למתאגרף מקצועי אגרופן לקרב ,
אתה התלהבת וכנראה שאני צריך ללכת לשמוע שוב ,השד יודע מה עשה דן שהוא קוסם , הרמקול הזה צריך מגברים הרבה יותר חזקים עם יותר זרם לדעתי , אתה כנראה עדין יותר בטעמך מהברוטליות הגסה שאני מורגל אליה ,ואני מוצא זאת כמעט בכל מערכת .
כנראה השניצל שלי יצוק מבטון ויתכן מאוד שטעמך הוא הנכון?
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
טעם הוא אינדבידואלי לכן אין נכון/לא-נכון
לא יודע ממברנה לא ממברנה הרמקול הזה פסיכי לגמרי, אחד הנפלאים לטעמי!
סאונד רציף כאילו אין קרוס, שונה מרמקולים דינמים. לא חושב שיש טעם לדבר על מידים/באסים גבוהים בקונטקסט שלו. הוא פשוט ״הכניע אותי״ כמעט בכל גאנר ששמענו.
הסיבה היחידה שהוא כרגע לא אצלי היא גודל הרמקול והאפשרות לשלב אותו בחלל המגורים. אבל מבחינת סאונד, לא מכיר רמקול דינמי במחיר שפוי שיודע לנגן ככה.
יש לו גם קטע מעניין שמייצר במה ענקית, אין משמעות ל sweet spot בכלל, סאונד ענק עם ווליום דומה כמעט בכל נקודה בחדר (line source)
 

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
רן היקר , חג שמח (ורד)
אל תשכח שרמקולים פלנרים זזים רק מילימטר אחד קדימה ואחורה בממברנה , הדבר מוביל לקושי לשמוע בעצמה גבוהה , אני שמעתי בחדר הפנימי עם סאבים - לא סוחב - במיוחד בשבילי שמצפה לדינמיקה מתפרצת הרבה יותר חזקה ,
בנוסף ,לחתוך רמקול פול ריינג ב80 DB לא נראה לי בכלל למרות שהבאס יפה מאוד , זה בערך כמו לתת למתאגרף מקצועי אגרופן לקרב ,
אתה התלהבת וכנראה שאני צריך ללכת לשמוע שוב ,השד יודע מה עשה דן שהוא קוסם , הרמקול הזה צריך מגברים הרבה יותר חזקים עם יותר זרם לדעתי , אתה כנראה עדין יותר בטעמך מהברוטליות הגסה שאני מורגל אליה ,ואני מוצא זאת כמעט בכל מערכת .
כנראה השניצל שלי יצוק מבטון ויתכן מאוד שטעמך הוא הנכון?
לגבי ההגברה שמתאימה לדיפטיק DP 160: דיפטיק עצמם משתמשים בחדר התצוגה שלהם במפעל במגברים של קורה אודיו הצרפתית. האחד, מגבר משולב דגם TB400 בהספק 360 וואט לרמקולים בעכבה של 4 אוהם עם שנאי עם יכולת העברת זרם של 500 וולט אמפר. השני, מגבר הספק בעל נתונים זהים מדגם TA 480. הם המליצו באופן מוחלט לדן נגר על השילוב הזה ולכן הוא התחיל לייבא את קורה. עד לאחרונה הציעו דיפטיק ל״חזק״ את ה-160 עם זוג מגברי מונו-בלוקים מתוצרתם שנועדו להגביר רק את פאנל הבאס בכל אחד משני הרמקולים. הפתרון הזה שנקרא ״DP 500 אקטיב באס״ ושהתבסס על מודולי הגברה דיגיטליים של הייפאקס ההולנדית כבר לא קיים.

ג׳אדיס אלקטרוניקס, אותו יבואן של דיפטיק בהונג קונג משתמש בחדר התצוגה הראשי שלו להגברת הדיפטיק 160 בשני פתרונות מונובלוק מעולים אבל יקרים בטירוף מיצרנים שאותם אתה מכיר היטב - קצת יותר או קצת פחות ממאה אלף דולר/אירו לזוג מונובלוקים של CH פרסיז׳ן או לזוג מונובלוקים דגם MTRX 2 של EMM לאבס. באופן אישי, נראה לי מאוד קיצוני להשכיב כמאה אלף דולר/אירו על פתרון הגברת הספק עבור זוג רמקולים שעולים כ-12000 אירו, אבל זה רק אני.

לטעמי, פתרון המונובלוקים של SPL בשילוב סאב אחד או יותר של פרליסן נשמע לי כשילוב מנצח ואידיאלי. מעניין איך פאנלי הטוויטר והמיד של הדיפטיק 160 יעבדו עם מגבר ההספק האישי שלי NAD M23 שיודע לספק 700-800 וואט לפי מדידות מעבדה בעכבה של 2 אוהם. על הבאס יהיה ממונה סאב אחד של פרליסן, כך שבשלב הזה אני לא מודאג. בכל מקרה שווה לבדוק.
 
נערך לאחרונה ב:

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
לא רואה קשר בין מחירים של מוצרים לתוצאה, וזה לא ממש משנה מה היבואן בהונג קונג מחבר אליהם או מה החברה של דיפטיק מחברים. יש המון הגברות שיזיזו יפה את הרמקול לא הייתי ננעל על כלום.
ממש לא בטוח שתצטרך אצליך סאב או שניים. ביחוד שאתה מדבר על רב ערוצי עם רמקולים אחוריים שגם מספקים בס. אצל דן בכלל לא הרגשתי בחוסר בס, ללא סאבים ללא rc, העסק נמדד כמעט מושלם.
לדעתי אתה צריך להבין אין ינגנו בחדר שלך. קודם תביא תשמע תמדוד ואז תקבל החלטות להמשך.
סבלנות קלה שוואיה שוואיה ויהיה בסדר
בכל מקרה, המון בהצלחה!!!
 

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,362
מעורבות
1,769
נקודות
113
שושו
אנחנו כנראה לא שמענו אותה מערכת .
 

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
לא רואה קשר בין מחירים של מוצרים לתוצאה, וזה לא ממש משנה מה היבואן בהונג קונג מחבר אליהם או מה החברה של דיפטיק מחברים. יש המון הגברות שיזיזו יפה את הרמקול לא הייתי ננעל על כלום.
ממש לא בטוח שתצטרך אצליך סאב או שניים. ביחוד שאתה מדבר על רב ערוצי עם רמקולים אחוריים שגם מספקים בס. אצל דן בכלל לא הרגשתי בחוסר בס, ללא סאבים ללא rc, העסק נמדד כמעט מושלם.
לדעתי אתה צריך להבין אין ינגנו בחדר שלך. קודם תביא תשמע תמדוד ואז תקבל החלטות להמשך.
סבלנות קלה שוואיה שוואיה ויהיה בסדר
בכל מקרה, המון בהצלחה!!!
תודה על הברכות וחג שמח. אני מוכרח את הסאב של פרליסן שעובד אצלי כבר חמישה חודשים בשילוב פרוססור סטורם וכיול נפלא של דן נגר, אחרי שעות של מדידות ובדיקות. ולמה? כי סלוני לא סלחני באופן מהותי. אין בו קיר קדמי שלם, אלא הקיר הקדמי ״שבור״ בנישה שיש בה שבעה חיתוכי זווית שונים. ״הבולען״ הזה שואב לתוכו את הצליל ומחריב אותו לחלוטין מבחינת במה והולוגרמה. לכן מתחייב פרוססור מתוחכם בלוויית מכייל-על, כדי להתגבר על הבעיות האקוסטיות הקשות בחלל. ומאז כל הבעיות פתורות. הדיפטיק אמור לספק את מימד ״מפל המים״ שחסר לי.
 

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,362
מעורבות
1,769
נקודות
113
ואני אומר שתקבל "מפל של ביוב " :D
 

issi

אוהב את התחום
הודעות
268
מעורבות
243
נקודות
43
תודה על הברכות וחג שמח. אני מוכרח את הסאב של פרליסן שעובד אצלי כבר חמישה חודשים בשילוב פרוססור סטורם וכיול נפלא של דן נגר, אחרי שעות של מדידות ובדיקות. ולמה? כי סלוני לא סלחני באופן מהותי. אין בו קיר קדמי שלם, אלא הקיר הקדמי ״שבור״ בנישה שיש בה שבעה חיתוכי זווית שונים. ״הבולען״ הזה שואב לתוכו את הצליל ומחריב אותו לחלוטין מבחינת במה והולוגרמה. לכן מתחייב פרוססור מתוחכם בלוויית מכייל-על, כדי להתגבר על הבעיות האקוסטיות הקשות בחלל. ומאז כל הבעיות פתורות. הדיפטיק אמור לספק את מימד ״מפל המים״ שחסר לי.
1. קשה לי להתיחס למה שכתבת בלי ליראות גרפים של SPL וWATERFALL, תוכל בבקשה לפרסם אותם או לשלוח קובץ MDAT של REW?
2. אם לא רואים זאת המדידות, על פי איזה פרמטרים יוכל פרוססור מתוחכם לתקן מתמטית אם מכייל על ולתקן את הבעיה?
3.. בקונצרטים של הפילהרמונית בהיכל התרבות הסאונד מגיע ברובו מהבמה וחלקו כהחזרים מקירות, תיקרה ועוד. האם בהאזנה לקונצרט חי אקוסטי אתה שומע מפל מים? איך זה מיתבטא?
4. מה זה סאונד מפל מים?
פסח שמח,
איסי
 

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
1. קשה לי להתיחס למה שכתבת בלי ליראות גרפים של SPL וWATERFALL, תוכל בבקשה לפרסם אותם או לשלוח קובץ MDAT של REW?
2. אם לא רואים זאת המדידות, על פי איזה פרמטרים יוכל פרוססור מתוחכם לתקן מתמטית אם מכייל על ולתקן את הבעיה?
3.. בקונצרטים של הפילהרמונית בהיכל התרבות הסאונד מגיע ברובו מהבמה וחלקו כהחזרים מקירות, תיקרה ועוד. האם בהאזנה לקונצרט חי אקוסטי אתה שומע מפל מים? איך זה מיתבטא?
4. מה זה סאונד מפל מים?
פסח שמח,
איסי
חג שמח איסי. דן נגר מדד את הסלון שלי במשך יותר משעתיים בשלב הכיול שנערך בחודש יולי 2022. כל המדידות וכל הגרפים שמורים במחשב שלו. כלקוח, אני נותן את אישורי להציג אותם בפומבי, או לך באופן פרטי, איך שתבחר.

לגבי תחושת מפל המים בקונצרטים של הפילהרמונית: בשרשור הקודם שהעליתי לפני כמה חודשים לגבי תהליך בניית המערכת שלי הגיב בדיוק בשאלה דומה גם AK1. וזו תשובתי: אני מנוי לקונצרטים של הפילהרמונית בסדרת ירושלים מסוף 1999, עם הפסקה של חמש שנים באמצע. כלומר, שמעתי את הפילהרמונית עד היום בבנייני האומה ובתיאטרון ירושלים בכ-200 קונצרטים. ובשום אולם אין את תחושת ״מפל המים״, כאילו הצליל נופל עליך מלמעלה למטה - כמו מים שנופלים על ראשך כשאתה עומד בתחתיתו של מפל, או אפילו ממקלחת גשם בבית.

אבל יש תחושה אחרת במקום הספציפי מאוד שבו ישבתי בבנייני האומה במשך 17 שנים. זה היה במרכז השורה הראשונה - אחת משתיים מעל הבמה - קוראים למיקום הזה ״גזוזטרה מרכז״. שני מטר מתחתי ניגן התונפניסט של הפילהרמונית. בשנים האחרונות שבו ישבתי במקום הזה זה היה דן מושייב. והתחושה בכסא הזה היתה כזו שלא חוויתי בשום אולם אחר בארץ. אתה שומע את התזמורת ללא התיווך של האולם, ההתקפיות של הצליל, הנוכחות שלו היא כאילו אתה נמצא על הבמה. תחושה כזו מקבלים כשיושבים בסקציית K מעל במת הפילהרמוני בברלין, והיה לי את הזכות לשמוע שם שני קונצרטים בחיים. וזו בדיוק התחושה שהיתה לי במשך אותם 17 שנים כשחזרתי הביתה מהקונצרטים בבנייני האומה אל זוג הרמקולים הפרטיים שלי מרטין לוגאן אסנט. ובנוסף לנוכחות הצליל וההתקפיות שלו האסנט גם ידע לתת כבונוס את תחושת מפל המים, כאילו הצליל נופל עליך מלמעלה למטה.

זו תוספת ששווה מבחינתי לעיקר ואותה אני מחפש. ואגב בחודש שעבר חוויתי אותה בישראל במופע חי. ישבתי בבית האופרה בת״א. שורה 8 באמצע ב״דון ג׳ובאני״ בניצוחו של שטפנס ובבימוי של קאספר הולטן. הולטן יצר בהפקה הזו שתי קומות, הזמרים והזמרות שרים-שרות לאורך כל האופרה הן על הבמה והן מ״המרפסת״ בקומה השניה. קוליסת תפאורה בת שתי קומות, קומת קרקע בגובה הבמה, קומה שניה בגובה של כארבעה מטרים. ושם, בהפקה המיוחדת הזו, כאשר שרו מהמרפסת הקולות הגיעו חי נפשי מלמעלה למטה באופן מערב במאת האחוזים.
 

issi

אוהב את התחום
הודעות
268
מעורבות
243
נקודות
43
פסח שמח רן,
תודה על ההסבר, אני מניח שתחושת "מפל מים" לא ניתן למדוד בעזרת מיקרופון יחיד והיא חוויה של שתי האוזניים והמוח.
לא זכיתי לשבת בקונצרט בביניני האומה או בברלין במיקום מאחורי התיזמורת, בהחלט מעניין להיתנסות בזה.
באתר MEDICI.TV שאני מנוי בו משודרים ומוקלטים קונצרטים ניבחרים של הפילהרמונית שלנו ב HD סאונד ווידאו.
אני משווה בחוויה בין הקונצרט כפי ששמעתי באולם חי לבין אותו קונצרט כפי שנישמע בחדר ההאזנה שלי מההקלטה של MEDICI.TV בארכיב מיד כאשר אני חוזר מהקונצרט.
ברור שיש שוני, הקונצרט משודר ומוקלט במיקס של מיקרופונים רבים לעומת מה שאני חוווה בנקודת הישיבה שלי בהייכל התרבות. אבל התוצאה שאני מקבל אצלי בחדר ההאזנה מאוד דומה.
לחובבי המוזיקה הקלסית אני מצרף כאן לינקים של MEDICI.TV והפילהרמונית של ברלין, ניתן להיתחבר אליהם ללא מנוי ולהיתרשם מקונצרטים חינמיים להדגמה
 

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
תודה איסי. אני מכיר את מדיצ׳י טי וי מכמה קונצרטים של הפילהרמונית שעלו באתר של התזמורת לזמן מוגבל - האחרון שבהם היה רק לפני כשבועיים בביצוע של פטרושקה מאת איגור סטרווינסקי, ולפני כחודשיים שודר בחי גם הקונצרט ההסטורי הראשון שערכה התזמורת במדינה ערבית, באיחוד האמירויות.

פספסת בינתיים את האפשרות לשבת בארץ בקונצרט ממש כאילו היית על הבמה.

לצערי המקום מאחורי הבמה בבנייני האומה בירושלים לא קיים יותר בתזמורת הפילהרמונית. התזמורת כבר לא מנגנת בבנייני האומה בשנה וחצי האחרונות, אלא רק בתיאטרון ירושלים ושם אין שורות מושבים באחורי הבמה. לצערי, גם בהיכל התרבות כבר לא קיימות שורות של מושבי קהל באחורי הבמה. הם היו קיימות לפני השיפוץ שעבר היכל התרבות בתחילת העשור שעבר, ובמסגרת השיפוץ אותן שורות בוטלו. אני מאחל לך לחוות את החוויה כמה שיותר פעמים באולמות קונצרטים מפורסמים בעולם: בנוסף לפילהרמוני בברלין יש שורות קהל באחורי הבמה גם באולם הקונצרטחבאו באמסטרדם, יצא לי לשבת שם קצת מעל הבמה בצד ימין לפני כעשרים שנה בקונצרט של התזמורת הסימפונית של רדיו הולנד.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
לגבי תחושת מפל המים בקונצרטים של הפילהרמונית: בשרשור הקודם שהעליתי לפני כמה חודשים לגבי תהליך בניית המערכת שלי הגיב בדיוק בשאלה דומה גם AK1
אני לא זוכר למה אתה מתייחס, אשמח אם תוכל לתת לינק.

בכל מקרה, מה שכתבתי ל @arb בזמן האחרון (30/3) הוא שאין בתקליטים/דיסקים אינפורמציית גובה.
הדימיון הפרוע הוא שיש בכלל אינפורמציית גובה ששומרה בהקלטה. כאמור, ההקלטה לא בוצעה מעמדת מאזין, אלא מכל מיני מקומות, לרוב בכלל מעל התזמורת, ועורבלה במיקס. אז מה שנשמע לך כמו גובה הוא פרי דמיונך, מה גם שבמערכת/חדר אחרים, הגובה המדומה עשוי להישמע לך שונה לחלוטין.
כלומר גם אתה -- @רן לוי -- מחפש משהו שאינו נמצא בהקלטות כפי שהן מגיעות לידיך, גם אם אולי קיימים מקומות בעולם בהם זה קיים איפשהו במציאות.

אולי אפשר לייצר אותו באופן מלאכותי ע"י רמקולים גבוהים או נוספים שיורים עליך מלמעלה.
 

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
אני לא זוכר למה אתה מתייחס, אשמח אם תוכל לתת לינק.

בכל מקרה, מה שכתבתי ל @arb בזמן האחרון (30/3) הוא שאין בתקליטים/דיסקים אינפורמציית גובה.

כלומר גם אתה -- @רן לוי -- מחפש משהו שאינו נמצא בהקלטות כפי שהן מגיעות לידיך, גם אם אולי קיימים מקומות בעולם בהם זה קיים איפשהו במציאות.

אולי אפשר לייצר אותו באופן מלאכותי ע"י רמקולים גבוהים או נוספים שיורים עליך מלמעלה.
חג שמח. את האפשרות לייצר את תחושת מפל המים מקבלים ברמקולים גבוהים שגובהם יותר מ-150 ס״מ. עד לפני חמש שנים וחצי היו לי בדירתי הקודמת במשך כעשרים שנה שני דגמים שונים של מרטין לוגאן (קודם SL3 במשך כחמש שנים ואחר כך אסנט במשך חמש עשרה שנה נוספות) בגובה של 167 ס״מ. באותו חדר חוויתי לאורך כחצי שנה בשנת 2002 את המגנפאן 1.6 (כיום דגם 1.7i) ובשלושת הרמקולים האלה חוויתי בכל דקה את תחושת מפל המים. הקסם הזה חזר אליי השבוע עם הדיפטיק 160 שגובהו 162.5 ס״מ.

לא מדובר בכלל באינפורמציית גובה שקיימת בהקלטה המקורית. מדובר בהתמכרות במקרה שלי לחוויית צליל מסויימת שמגיעה לאוזני מדיסקים/קבצי סטריאו רגילים לגמרי בתנאי שמשמיעים אותם ברמקולים בגובה של יותר מ-150 ס״מ. נסה ותיהנה, זה ממכר.

לגבי האפשרות לחוות את החוויה ברמקולי אטמוס רגילים (אין וולים או און וולים) שתלויים על התקרה או בתוך התקרה ויורים עליך את הסאונד מלמעלה כלפי מטה ניסיתי את זה שלשום בחדר ההדגמה המתוקתק של דן נגר. בשלב מסויים ביקשתי ממנו לשמוע רק את ארבעת האטמוסים מתוצרת פרליסן שתלויים מהתקרה, רמקולים שמתוכננים לשמש כרמקולי אטמוס והתחושה היתה נחמדה מאוד, אבל ממש לא קרובה למה שחוויתי עם הדיפטיק 160 באותו חדר ממש דקות לפני כן. אז האפשרות המעניינת מאוד הזו מבחינה תיאורטית שגם אותה העלית בעבר באותו שרשור (מצטער, לא יודע לתת לינקים, בור-טכני שכמוני), נפסלת.

ועוד משהו. לפני כעשור ניהלתי שיחת-רשת עם דווין זל, בכיר במרטין לוגאן. העליתי בפניו את האפשרות להשתמש ברמקולי און וול אלקטרוסטאטיים של מרטין לוגאן מדגם סקריפט איי שפעלו אצלי כרמקולים אחוריים במשך עשר שנים גם כרמקולים התלויים מהתקרה כדי להעצים עוד יותר את החוויה במולטי צ׳אנל סטריאו. זל שלל את הרעיון בטענה שטכנית הסקריפט איי לא מיועדים בשום אופן לתלייה מהתקרה. הוא הציע לי לרכוש באופן חליפי זוג או שני זוגות של רמקולי און וול של מרטין לוגאן רגילים, ולא אלקטרוסטאטיים מסדרת מושן. דחיתי את ההצעה בנימוס מכיוון שטענתי שאני רוצה להגיע לאחידות צליל אלקטרוסטאטית.
 

נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
חג שמח. את האפשרות לייצר את תחושת מפל המים מקבלים ברמקולים גבוהים שגובהם יותר מ-150 ס״מ. עד לפני חמש שנים וחצי היו לי בדירתי הקודמת במשך כעשרים שנה שני דגמים שונים של מרטין לוגאן (קודם SL3 במשך כחמש שנים ואחר כך אסנט במשך חמש עשרה שנה נוספים) בגובה של 167 ס״מ. באותו חדר חוויתי לאורך כחצי שנה בשנת 2002 את המגנפאן 1.6 (כיום דגם 1.7i) ובשלושת הרמקולים האלה חוויתי בכל דקה את תחושת מפל המים. הקסם הזה חזר אליי השבוע עם הדיפטיק 160 שגובהו 162.5 ס״מ.

לא מדובר בכלל באינפורמציית גובה שקיימת בהקלטה המקורית. מדובר בהתמכרות במקרה שלי לחוויית צליל מסויימת שמגיעה לאוזני מדיסקים/קבצי סטריאו רגילים לגמרי בתנאי שמשמיעים אותם ברמקולים בגובה של יותר מ-150 ס״מ. נסה ותיהנה, זה ממכר.
גובה הרמקולים שלי 178 ס"מ, ואולי מאזינים אחרים יכולים לקבל תחושת גובה, שאני לא מקשיב לה ולא מעניינת אותי.

לגבי האפשרות לחוות את החוויה ברמקולי אטמוס רגילים (אין וולים או און וולים)
בהתחלה לא הבנתי מה זה רמקולי אטמוס ומה זה שאין וולים, ואז הבנתי שאתה קורא כך לרמקולי גובה -- קונספציה שנולדה הרבה לפני דולבי אטמוס, או לפחות לא נתקלתי במונח לפני כן -- ושאתה מתייחס ל-in wall ו-on wall. למה לא לכתוב מונחים כאלה בשפת המקור?

בשלב מסויים ביקשתי ממנו לשמוע רק את ארבעת האטמוסים מתוצרת פרליסן שתלויים מהתקרה, רמקולים שמתוכננים לשמש כרמקולי אטמוס והתחושה היתה נחמדה מאוד, אבל ממש לא קרובה למה שחוויתי עם הדיפטיק 160 באותו חדר ממש דקות לפני כן. אז האפשרות המעניינת מאוד הזו מבחינה תיאורטית שגם אותה העלית בעבר באותו שרשור (מצטער, לא יודע לתת לינקים, בור-טכני שכמוני), נפסלת.
בכלל לא התכוונתי לרמקולים על התקרה, אלא לרמקולים תלויים על או בתוך הקיר האחורי בגובה הרצוי, לשיטתך מעל 150 ס"מ. בהינתן שיש לך RC, אפשר לפצות על ה-delay עקב ההבדל במרחק לעומת הקדמיים.

נ.ב., לא נראה לי שהגובה של הרמקולים הוא מה שקובע בעניין תחושת הגובה, אלא גובה המיד/ים והטוויטר/ים, שבחלק מהמקרים הם פחות או יותר בגובה האוזניים, אבל הקופסה גבוהה בהרבה.
 
נערך לאחרונה ב:

רן לוי

אוהב את התחום
הודעות
305
מעורבות
291
נקודות
63
גובה הרמקולים שלי 178 ס"מ, ואולי מאזינים אחרים יכולים לקבל תחושת גובה, שאני לא מקשיב לה ולא מעניינת אותי.


בהתחלה לא הבנתי מה זה רמקולי אטמוס ומה זה שאין וולים, ואז הבנתי שאתה קורא כך לרמקולי גובה -- קונספציה שנולדה הרבה לפני דולבי אטמוס, או לפחות לא נתקלתי במונח לפני כן -- ושאתה מתייחס ל-in wall ו-on wall. למה לא לכתוב מונחים כאלה בשפת המקור?


בכלל לא התכוונתי לרמקולים על התקרה, אלא לרמקולים תלויים על או בתוך הקיר האחורי בגובה הרצוי, לשיטתך מעל 150 ס"מ. בהינתן שיש לך RC, אפשר לפצות על ה-delay עקב ההבדל במרחק לעומת הקדמיים.
1. איש איש והעדפותיו וטעמו האישי בתחום שחזור הצליל במערכת הביתית.
2. לא כותב מונחים כאלה בשפת המקור בגלל דיסגרפיה ברמה קלה.
3. כשאני מתכוון לאפקט מפל המים אני מתכוון בראש וראשונה לכזה שמגיע מהרמקולים הקדמיים. שלשום (פרק אחרון - פרויקט תגלית, מוזמן לקרוא) האזנתי לדיפטיק 160 גם כשהם מאחורי, כאילו הם מדמים במערכת רמקולים אחוריים. התוצאה היתה חווית חיים חסרת תחליף שלא חוויתי עד אז - מפל מים אחורי מושלם ועוד הרבה יותר. ובקיצור - אם אני אקנה רמקולים של דיפטיק, אני אקנה שני זוגות - זוג קדמי וזוג אחורי. סאב של פרליסן כבר יש, וגם פרוססור של סטורם והגברת הספק של NAD. בשל חוויית החיים הזו אני לא אבחר בפתרון של רמקולי גובה אחוריים. בכל מקרה תודה על ההצעה.
 

moshem74

חבר משקיען
הודעות
1,494
מעורבות
516
נקודות
113
תתחדש ותהנה.
 

TakeOne

חבר משקיען
הודעות
2,917
מעורבות
865
נקודות
113
הי רן,
תודה על הסקירות ושיתוף החוויות, מאוד נהנתי.
אני מכיר את חוויית "הקיר המנגן" והיא מרגשת, לא מכיר את חוויית "המפל" והיא מסקרנת. הבנתי ששמעת הרבה מוזיקה קלאסית וגם כמה קטעים של פופ, רוק ומוזיקה ישראלית. שתי השאלות שלי -
1..האם חווית "המפל" חזרה על עצמה בכל סגננות המוזיקה ובכל סוגי ההקלטות?
2. האם ניסית לשמוע את אותו סט ואת אותם קטעים, פעם עם סאב אחד ופעם עם שניים? הרגשת בהבדלים?

חג שמח ושקט לכולם.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור