חזרה ברוטציה כמו אתמול בלילה, פעמון החלוקה, האחרון של הפלויד...

[tomertsin]

הפרויקט הבא יהיה האלבום האחרון של פינק פלויד. אוסף השירים שהפך לדיסק 'דיויז'ן בל' The Division Bell, יצא לאור ב-1994, והפך לאלבום האולפן האחרון של פינק פלויד. דיויז'ן בל חזר, בהפקה מרשימה יותר, על כל הקלישאות החבוטות מן האלבומים הקודמים. עכשיו הפכה פינק פלויד לפריט נוסטלגיה לשנות ה-70 האבודות, התרפקות לימים שהיו ואינם ("הדשא היה ירוק יותר", קונן גילמור בשיר הנושא). שוב הפקה קריסטלית. שוב מקהלת נשים סקסית. שוב גיטרה מהדהדת שנשמעת כמו נאקתו הפריהיסטורית של דינוזאור מדושן. גילמור התקיף את המעריצים הערפדיים בשיר 'מה אתם רוצים ממני' (What do you want from me) כששאל אותם "אתם חושבים שאני יודע משהו שאתם לא יודעים?". הרגע היחיד באלבום שמצליח לרגש הוא דווקא שיר של ריצ'רד רייט, שנחשף במלוא חולשתו: ביצירה Wearing the inside out מתאר רייט בקול שבור את מאמציו להיגמל מעולם הקוקאין ולחזור לחיים הנורמליים. האלבום דיוויז'ן בל (Division Bell) החזיר את הלהקה לתודעה הצרכנית, וסייע לה לסחוף מאות אלפי רוכשי כרטיסים להופעות החיות בכל העולם. עבדכם הנאמן הוא פריק של הלהקה.

[video=youtube;MWAg5biTNgM]https://www.youtube.com/watch?v=MWAg5biTNgM[/video]

תומר

 

[רונן ש]

רק להוסיף -
האלבום הזה הוא גם אמירה חזקה מאד של גילמור, כאילו אומר: אני יכול להוביל ולהוציא אלבום מצויין גם בלי הרוג׳ר ווטרס ההוא!
ואולי: בעיקר כשזה בלעדיו!

גם כותב שורות אלה הוא פריק נאמן של הלהקה..

 

[eldo]

רק להוסיף -
האלבום הזה הוא גם אמירה חזקה מאד של גילמור, כאילו אומר: אני יכול להוביל ולהוציא אלבום מצויין גם בלי הרוג׳ר ווטרס ההוא!
ואולי: בעיקר כשזה בלעדיו!

הוא יכל לומר את זה כבר 7 שנים מוקדם יותר, עם Momentary Lapse Of Reason... שהיה גם טוב יותר מזה האחרון.

 

[רונן ש]

הוא יכל לומר את זה כבר 7 שנים מוקדם יותר, עם Momentary Lapse Of Reason... שהיה גם טוב יותר מזה האחרון.

נכון, גם זה נטו שלו