חוברת שנתית של הירחון הגרמני סטראו

[ramkol]

הירחון הגרמני מוציא מדי פעם חוברות עבות כרס בנושאים ספציפיים. לפני זמן הייתה זו חוברת על פטפונים ולאחר חוברת הי אנד וכו'. החוברות מוצלחות מאוד. כעת הוציאו חוברת שהיא מעין קטלוג, או ספר שנה, בו הם מציגים את המוצרים שבחנו. כל מוצג זוכה לעמודה בה בנוסף לטקסט קצר מופיע גם הציון שקיבל המוצר.
סולם הציונים אצלם מעט מוזר, זה באחוזים ואי אפשר להשוות בין התחומים.. אבל זה מה יש.
כוכבים מרמזים על כדאיות העיסקה.
לקוראי גרמנית יתרון. לאוהבי ציונים ודרוגים יש הרבה מה להתרשם.

www.stereo.de

 

[liorkoren]

מעניין, תוכל להרחיב במקצת על שיטת הבדיקה והציונים?

 

[ramkol]

אהלן ליאור,
אשמח...

הירחון סטראו שם דגש על מערכות שמע לסטראו.. מן הסתם..
המפקד שם הוא אדם עם הרבה יוזמות שמרבה להראות את עצמו בתערוכות וכבר יצא לי לשמוע מספר הדגמות ו"השוואות" שהוא ניהל. הוא מאוד סימפטי ובאופן כללי תמיד היה מעניין. בעיתון לא נרתעים מוודואים ואין להם דעות קדומות. הם פירסמו מבחן השוואה לדיסקים לצריבה שבו יש הבחנה ברורה באיכות הסאונד בן חברות שונות של דיסקים לצריבה. תאמינו או לא לדעתם יש צריבות שעולות באיכותן על המקור. תוצאות המיבחן הזה מופיעות גם בחוברת השנה שלעיל.

כעיקרון הם נותנים 100 אחוז ציון לדבר הכי טוב שהם שמעו וכל השאר הם מבטאים באחוזים מהמאה אחוז. המאה אחוז יכול לנדוד למוצר חדש שהם בוחנים. כמו כן מספר מוצרים יכולים לזכות ב 100אחוז. חוץ מזה יש להם סקלת כוכבים לכדאיות המכשיר. יענו האם זה שווה תכסף. רוב המכשירים זוכים בשלושה כוכבים. בודדים בשניים וזה אומר שהם יקרים למה שהם נותנים. מעטים מקבלים ארבעה כוכבים וממש מעטים חמישה. אלו המציאות.. גם אם הם עולים מלן כסף...

אין התאמה בן התחומים והם מפרידים גם בן רמקולים אקטיבים לפסיבים. כך ש70 אחוז מדפי זה לא כמו 70 אחוז רגיל ולא כמו 70 אחוז אקטיבי... יש להם מן פילוסופיה כזאת שלא משווים אגסים לתפוחים...

לירחון המתחרה בשם סטראו פליי יש טכניקת ציון שחביבה עלי יותר. הציון מחולק לשניים. חלק אחד זה רק הסאונד. המקסימום זה בדרך כלל 70 נקודות וזה נדיר למצא. ממש טוב זה סביב ה60.. המיספור הוא בר השוואה. גם בן פטפונים ונגן דיסקים..
חוץ מזה הם נותנים ציון עד 10 על תוצאות המדידה שלהם. על איכות המוצר ועל השימושיות שלו. את שתי הקבוצות הם מחברים ומתקבל מספר עד מאה שהוא הציון. מי שחשוב לו רק הסאונד מתיחס רק לחלק הראשון.

יש כמובן עוד ירחונים עם שיטות אחרות ויש גם ככאלו שבאופן עקרוני לא נותנים ציונים..
עם כל הבעיתיות של הציונים אני מוצא שזה פרקטי מאוד...

הירחונים הגדולים מחזיקים מעבדה בה הם בודקים את הציוד וכמובן חדר האזנה שטופל למופת מבחינה אקוסטית. הם מחזיקים בסטוק מספר מערכות וחלקי מערכות שבעזרתם הם משווים למוצר שנבחן. סך הכל מה שהם עושים נראה אמין מאוד ומקצועי.

.

 

[יואלפלרמן]

מדידה וניסוי במקום נייטראלי מאפיין את כל מגזיני המוצרים הגרמניים (רכב, צילום, אלקטורניקה ביתית ועוד). בניגוד למגזינים אחרים, הכתבים אינם מקבלים את המוצרים בהשאלה ארוכת טווח הביתה, ולעיתון יש מערכת ייחוס אחת או שתיים. ירחון שלישי, אודיו, נותן גם הוא ציונים - עד 130 - וגם הוא מציין תמורה למחיר - אם-כי זה לא הכרחי: כאשר מוצר מקבל ציון נתון והוא משמעותית זול ממתחריו, הביטוי בטבלה מיידי. עם זאת, מספר המרכיבים היוצרים את הציון לא מפורט מספיק, ותכונות מסוימות לא נלקחות בחשבון, כאשר אחת מכשילה יכולה "להרוג" את המוצר (אם היא בתוך מה שמקבל ציון, למורת שתחומים אחרים מכסים על-כך).
המלצה: אם מוצר מסוים מקבל ציון גבוה אצל כולם, ובנוסף הוא מקבל תשבחות גם אצל האנגלים והאמריקאים - אז הוא שווה בדיקה רצינית. אם ההמלצה חוזרת גם בסקירת תערוכות - בוודאי ובוודאי.

 

[liorkoren]

איזו תופעה זו שבעולם האודיו אין משהו אבסולוטי ואמות המידה משתנות ממבקר למבקר...
עם ציונים, בלי, ציונים מזויות ואמות מידה שונות, הכל יחסי, זה מול זה וה-100 מול ה-100 האחר.
עם כסף ובלי, תמורה למחיר מול לאוזן, אולי באמת צריך לחפש רק את האחד שכולללללללם אוהבים (ואז מה, זה מבטיח גם אהבה מצידי?).

 

[ramkol]

יואל,
נכון מאוד לגבי הפרוט שבציון. יש מעט מדי אינפורמציה. בסטראופליי הם נותנים בערך חמישה מרכיבים לציון ואפשר במידת מה לעקוב אחרי זה אבל גם זה לא מספיק. יש כאן צהובון שמוציא אחת לשבועיים מגזין בנושא האלקטרוניקה. כמובן שלא מדובר ברכיבים יקרים ביותר אלא בדברים שהציבור הרחב יכול לרכוש. שם הם באמת נותנים טבלה ענקית של כל הפרמטרים שבונים את הציון. אבל גם עם הנתונים של סטראופליי וראש בריא אפשר לראות מה מעניין אותנו ומה פחות. דוגמא קלסית שתחמם את הלב שלך יואל ואת שלי זה המבחן של האלקטרוסטטים של קוואד. הציון הסופי כמובן גבוה אבל כשרואים שהרמקול "הפסיד" נקודות על ה"עוצמה" ובשאר הקטגוריות עבר את המהירות המותרת הדבר מרשים לחובבי הקלסי וכדו.

מה שנחמד אצל המגזין אאודיו זה שהם נותנים למגברים ולרמקולים מספר שרומז על התאמה מינימלית. יענו אם המספרים לא עומדים בקרטיריונים אז אן מה לנסות ולהתאים. דבר שני חדש יחסית שהם נותנים ברמקולים זה התאמה לגודל החדר ולאופי האקוסטי שלו. שני דברים די שימושיים בשלב הראשון של החיפוש.

ליאור,
זה בדיוק מה שמעניין כאן. אם היתה רק דיעה אחת והכל היה ידוע אז היו סוגרים תבסטה. פיקסו אמר שאם היתה רק אמת אחת אי אפשר היה לצייר מאות ציורים על נושא אחד.


.

 

[liorkoren]

אכן... מזל שאין "אמת" אחת באודיו

לגבי מה שכתבת על התאמה, בסקירה על מגבר לדוגמא, האם הם רומזים/מספרים לאיזו רכיבים יש לו סיכויי התאמה טובים יותר?

 

[extrabeat]

קישור לא עובד

רק לי הקישור לא עולה? אתה בטוח שזו הכתובת הנכונה?

 

[יואלפלרמן]

המספר הזה AK הממתייחס לקלות הסינרגיה, הוא עניין חשוב מאוד אצלם, ובמגזין מפואר מאוד שהיה ונסגר ניתן לכך ביטוי כחלק מהציון הכולל (באמצועת צבעים).
לליאור: העניין כאן אינו בציון לכל רכיב המשתנה ממבקר אחד לשני, אלא גם בתרבות שונה של האזנה (השוואה בין הדפסה בריטית לגרמנית של EMI היא לא פחות ממאלפת, המלצות על ביצועים משתנות גם הן בהתאם. העניין כאן הוא בדרך בה ביקורות נעשות בכלל, וכמה מגזין יכול לצאת נגד יצרנים/מפיצים. הגרמנים, אגב, יכולים יותר בקלות גם בגלל השימוש במדידה (זה לא אנחנו, זה הרב-מודד) וגם בגגל כמות אדירה של פרסום של חנויות. ובכלל: שם זה מקובל, בארה"ב הסיפור אחר לגמרי (ולא רק בגלל חדרים אחרים, זמינות כסף, מחירים ועוד).

 

[liorkoren]

רק לי הקישור לא עולה? אתה בטוח שזו הכתובת הנכונה?

אצלי עובד

הגרמנים, אגב, יכולים יותר בקלות גם בגלל השימוש במדידה (זה לא אנחנו, זה הרב-מודד) וגם בגגל כמות אדירה של פרסום של חנויות.

האם הכוונה היא להכנסה גדולה מפרסום = מעות לרכישת כלי מדידה וחדר בדיקה מתאים?

 

[יואלפלרמן]

לא. זה עוצמת הלחץ הפוטנציאלי של המפרסמים הגדולים והביטחון הכלכלי שקיים כאשר יש מסה גדולה של מקורות אחרים. כסף למערכת זה לא פקטור. בנוסף, הם עושים המון מבחנים השוואתיים - שם יש רק מנצח אחד - אבל שוב, זה מקובל שם בכל התחומים וכולם מקבלים את כללי המשחק הזה. כולל יצרנים/יבואנים.

 

[zs]

אז מה אני צריך להבין מהציונים שניתנו,
לטריאנגל סלו ולמגנת ,זה ניראה לי
כמו שני ניגודים,אשמח להבין.

 

[ramkol]

Z.s,
לא הבנתי את הבעיה..
אשמח להסביר אם אבין...

.

 

[zs]

אני שואל מה אומרים האחוזים,
לטריאנגל סלו נתנו 4 כוכבים ו 89%
למגנת לעומת זאת,נתנו 66% ו 5 כוכבים.
זה אומר שבמגנת העיסקה כדאית אבל
הרמקול "חלש"?ובטריאנגל זה הפוך?

 

[ramkol]

בערך,
שלושה כוכבים זה אומר שמה שאתה מקבל עבור הכסף הוא סביר, רגיל וכו. (זו האנטפרטציה שלי לפי כמות השלושה כוכבים שהם נותנים. ארבעה כוכבים זו עיסקה מצויינת וחמישה כוכבים זה בכלל מציאה. האחוזים אומרים איפה עומד אחד באיכות שלו ליד השני.
בדוגמה שהבאת, הטריאנגל הוא מציאה אמיתית. 89 אחוזים זה הרבה. זה אומר שזה רמקול מצויין. כלאמר רמקול מצויין במחיר טוב.
המגנט הוא רמקול פחות "טוב" מהטריינגל אבל במחיר שלו הוא מציאה אמיתית. מי יש לו רק את הכסף שהמגנט עולה, שילך עליו. מי שרוצה יותר ויכול לשלם יותר שינסה את הטריינגל... כל זה כמובן לדעתם לגבי הדוגמה שהבאת.

.

 

[יואלפלרמן]

פשוט. זה שקיבל ציון גבוה יותר יש לו צליל (Klang) טוב יותר. עם זאת, המחיר ביחס לאיכות סביר, בסדר גמור -אבל לא יותר. רואים את זה לפי רמקולים עם ציון דומה שיש להם מחיר קרוב. הרמקול השני טוב פחות, אבל ביחס לרמקולים עם ציון דומה הוא עולה פחות, כלומר: התמורה לכסף ביחס אליהם טובה בהרבה (וכאן מעולה).
באותה מידה יכול להיות רמקול שיש לו ציון גבוה כמו הראשון אבל עולה משמעותית יותר ואז יקבל שני כוכבים, ואם הציון זהה אבל הוא זול בהרבה יקבל ארבעה או חמישה כוכבים.
כלומר ציון הצליל הוא ביחס לאיכות, הכוכבים ביחס למחיר מול תמורה (של עצמו או מול המתחרים)

 

[zs]

(Y)לשניכם.

 

[אורי_ו]

אני לא מצליח לפתוח שום קישור לרשימה...
אני אישית מאוד אוהב דווקא את הבדיקות שעושים בהייפייסצ'ויס. אמנם ברור לגמריי שיש שם העדפה מוחלטת למוצרים אנגלים. אבל סה"כ הם טובים .לרוב גם הטעם שלי ושלהם דומה .