keyser
עוסק בתחום
- הודעות
- 570
- מעורבות
- 0
- נקודות
- 0
חברים יקרים,
בשנים האחרונות בכל חג אני פותח שירשור חג שמח, מתוך רצון לברך את כל חברי הפורומים בהם אני משתתף.
ואם כבר שירשור חג שמח, אז ברוב המקרים אני מוסיף מעט משמעויות של החג ודברי תורה מתוך מספר מקורות שונים ומתוך זיכרון של דברי תורה ששמעתי בעצמי.
החג הזה אגוון מעט ואוסיף מעט ממקום אישי חוץ מהדברים הרגילים על החג.
אולי לא כולנו מרגישים או מתייחסים לכך, אבל מדינת ישראל נמצאת על צומת דרכים קשה מאוד, אולי הקשה ביותר מיום הקמתה. יש פילוג קשה מאוד בעם במספר נושאים קריטיים. יש חייל צעיר בשבי שקשה לראות את יום שיחרורו קרב. יש קונצנזוס בעולם הערבי וגולש אל מחוצה לו לבנות בערמומיות התקפה ערבית כוללת על מדינתנו.
כרגע העולם שותק.
כולי תקווה שנהפוך כולנו לאנשים טובים יותר. שניקח דברים בפרופורציות. סימלי מאוד לומר דווקא בחג השבועות- בואו נעמוד כעם אחד, יחיד, מיוחד ומאוחד כנגד כל באי רעתנו.
חג השבועות הינו חג מדהים במשמעותו.
במעמד מתן תורה למעשה הקב"ה הכתיר את היהודים כעם מאוחד, והעביר להם את שרביט ניהול העולם. במילים פשוטות, הקב"ה אמר לעם ישראל: "אלה המצוות, אלה התפקידים של כל אחד מכם, עכשיו אתם תנהלו את העולם".
הוא הפך את בני ישראל ל"שותפים".
החג מכונה בשם "שבועות" מכיון שהוא מגיע לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, במהלכם התכונן העם היהודי לקבלת התורה. בתקופה זו הכינו היהודים את עצמם מבחינה רוחנית והפכו לעם קדוש הראוי לבוא בברית נצח עם בורא העולם, בעת נתינת התורה.
פירוש המילה שבועות הוא גם מלשון "שבועה", על שם השבועות שהחליפו ביניהם ה' והעם היהודי, שלא לנטוש זה את זה.
במסכת אבות נכתב על מתן תורה:
בשלושה כתרים נכתרו ישראל :
כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות .
כתר כהונה - זכה בו אהרון
כתר מלכות - זכה בו דוד
כתר תורה - הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבוא ויטול .
מעמד הר סיני בתורה (שמות):
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני.
ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר.
וייחן שם ישראל נגד ההר.
ומשה עלה אל האלוהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל:
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי.
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל.
נשאלת השאלה: מדוע התורה ניתנה דווקא במדבר, ולא בארץ ישראל?
על שאלה זו משיבים במדרש :
אילו ניתנה תורה בארץ ישראל היו אומרים, ישראל, לאומות העולם: "לנו יש ולכם אין חלק בה".
התורה ניתנה במדבר במקום הפקר =ללא בעלות עליו. כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.
הרב דב סולובייצ'יק כתב בהקשר של לתת ולקבל:
"שני כוחות נתן הקדוש ברוך הוא לאדם. מחד גיסא, הכוח להיות יוצר עולמות, הכוח להיות רב ומורה וללמד את הזולת, להשפיע עליו לשנות את אישיותו וליצור אותה מחדש.
מאידך גיסא, נתן הקדוש ברוך הוא לאדם כוח אחר - הכושר להיות תלמיד, ללמוד מהזולת אסור לאדם, אף לגדול שבגדולים, לשכוח כי יכול הוא ללמוד מאחרים באותה המידה שיש ביכולתו לתת לאחרים .
אף הקטן שבקטנים יש לו גם כוחות הנפש ומידות טובות ואוצרות של רגש אשר בהם הוא יכול להתחלק עם אחרים ולהשפיע עליהם. כל אדם הוא גם רב וגם לתלמיד, משפיע ומושפע, מקבל ונותן."
אגדה עממית ומשל לכולנו:
מעשה בחכם אחד שנסע בספינה, והיו בה סוחרים עם סחורתם. בדרך היו הסוחרים משוחחים בעניניהם ומראים זה לזה את סחורתם. והחכם היה יושב מן הצד ושותק. אמרו לו הסוחרים : וסחורתך איפה היא?
אמר להם: אתי היא.
חפשו הסוחרים בכל הספינה ולא מצאו כל סחורה שלו. החלו מלעיגים על החכם שאין סחורתו נראית לעין ואינה תופסת מקום.
והחכם - היה יושב ושותק.
כשקרבו לחוף התנפלו שודדי ים על הספינה ושדדו את כל אשר היה עליה. עלו הסוחרים ליבשה כשהם דלים וריקים כעניים המחזרים על הפתחים.
ואותו חכם נכנס לבית-המדרש והחל לדבר דברי תורה. ראו האנשים בבית-המדרש מה רבה תורתו של אותו חכם, חלקו לו כבוד רב .
לא עברו ימים רבים ומינוהו לרב עליהם. ראו הסוחרים והבינו מהי הסחורה שהיתה עם אותו חכם, שאינה נראית לעין ואינה תופסת מקום ועל-כן אי אפשר לקחתה ממנו.
באו הסוחרים אל החכם ואמרו לו: סלח לנו שהיינו מלעיגים עליך. עכשיו ידענו: סחורתך טובה משלנו .
ששלנו אבדה ושלך קיימת. שלנו - נטלו מאתנו ולא נשאר לנו דבר, ושלך - אתה נותנה לרבים ואינך חסר ממנה כלום.
חג השבועות הוא החג השני מ"שלושת הרגלים" – שלושת החגים היהודים הגדולים (שני החגים האחרים הם: פסח וסוכות), והוא חל חמישים יום לאחר חג הפסח. התורה ניתנה לעם היהודי על הר סיני לפני למעלה מ3,300 שנה. בכל שנה, אנו מקבלים את התורה מחדש.
הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה.
בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.
בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחל בו העונה של הבאת הביכורים. חז"ל זיהו את חג השבועות עם זמן מתן תורה ובהתאם לכך ממאפייני החג הם לימוד תורה ועשרת הדיברות.
בדומה לכל יום טוב, אוסרת התורה עשיית מלאכה בחג השבועות, למעט חלק ממלאכות הקשורות להכנת אוכל.
שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו לא מצוין בתורה.
כל שמות החג הינם: שבועות- עקב שבעת השבועות של ספירת העומר.
חג מתן תורה- ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוקים התגלה אל ישראל והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית.
יום הביכורים- בספר דברים דובר על כך שמביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים.
חג הקציר- עקב קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה.
שמיני עצרת- ע"פ התלמוד.
יום הקהל - ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני.
יום החמישים - מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום.
קיצורם של כלל השמות הוא "חקת שבעה" - חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.
בליל החג נוהגים להשאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות.
על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים למתן התורה.
על פי החסידות והקבלה, יש ערך מיוחד ללימוד התורה בלילה זה, ויש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה שאחריה.
בתפילת שחרית נוהגים האשכנזים לומר את הפיוט אקדמות לפני קריאת התורה. פיוט זה עוסק במעלת התורה ובשכר הצפון ללומדיה.
חלק מהספרדים נוהגים לומר לפני קריאת התורה את הפיוט המכונה "הכתובה" שחובר על ידי רבי ישראל נג'ארה. פיוט זה מתאר את ה"כתובה" כביכול, בין הקב"ה (החתן) לבין עם ישראל (הכלה).
קריאת התורה היא בפרשת יתרו, שבה מתואר מעמד הר סיני.
המפטיר הוא בפרשת פנחס, והוא עוסק בחג הביכורים ובקורבנותיו.
ההפטרה היא בתחילת ספר יחזקאל (מעשה מרכבה).
לאחר קריאת התורה, נוהגים האשכנזים לומר את תפילת יזכור, לעילוי נשמותיהם של קרובי המתפללים שנפטרו, ביחד עם חללי צה"ל, השואה והרוגי מלכות.
מגילת רות בנוסף לקריאת התורה נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא במגילת רות, העוסקת ברות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך.
הסיבה הפשוטה היא שעיקר סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים.
יש הנוהגים גם לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
כמו כן, קריאתה דווקא בחג זה של קבלת תורה מדגישה את האוניברסליות של התורה, שכל הרוצה לקבל את התורה יוכל לעשות כן גם אם הוא ממואב, עם שהיה אויב מר וקשה לעם ישראל באותה תקופה.
בחו"ל, שם חוגגים את חג השבועות במשך יומיים, נהוג בקהילות הספרדיות לקרוא את חצי המגילה ביום הראשון ואת היתר ביום השני, ויש שאף נוהגים לתרגם אותה ללאדינו.
האשכנזים קוראים את המגילה כולה ביום הראשון, ללא תרגום.
לפני תפילת מנחה אומרים הספרדים והתימנים את הפיוט "אזהרות" (חובר על ידי רבי שלמה אבן גבירול) שתוכנו מניית כל תרי"ג מצוות התורה.
בחו"ל קוראים ביום הראשון את מצוות עשה וביום השני את מצוות לא תעשה.
בחלק מקהילות צפון אפריקה קוראים פיוט אזהרות דומה שחיבר רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני, ובקהילות מרוקו נוהגים לקרוא את שני סוגי ה"אזהרות".
מכאן, בשמי ובשם כל חבורת ללא קשר וכפר יאבוייה,
אני מאחל לכולכם חג שמח מלא גבינות ואושר
מני (Y)
בשנים האחרונות בכל חג אני פותח שירשור חג שמח, מתוך רצון לברך את כל חברי הפורומים בהם אני משתתף.
ואם כבר שירשור חג שמח, אז ברוב המקרים אני מוסיף מעט משמעויות של החג ודברי תורה מתוך מספר מקורות שונים ומתוך זיכרון של דברי תורה ששמעתי בעצמי.
החג הזה אגוון מעט ואוסיף מעט ממקום אישי חוץ מהדברים הרגילים על החג.
אולי לא כולנו מרגישים או מתייחסים לכך, אבל מדינת ישראל נמצאת על צומת דרכים קשה מאוד, אולי הקשה ביותר מיום הקמתה. יש פילוג קשה מאוד בעם במספר נושאים קריטיים. יש חייל צעיר בשבי שקשה לראות את יום שיחרורו קרב. יש קונצנזוס בעולם הערבי וגולש אל מחוצה לו לבנות בערמומיות התקפה ערבית כוללת על מדינתנו.
כרגע העולם שותק.
כולי תקווה שנהפוך כולנו לאנשים טובים יותר. שניקח דברים בפרופורציות. סימלי מאוד לומר דווקא בחג השבועות- בואו נעמוד כעם אחד, יחיד, מיוחד ומאוחד כנגד כל באי רעתנו.
חג השבועות הינו חג מדהים במשמעותו.
במעמד מתן תורה למעשה הקב"ה הכתיר את היהודים כעם מאוחד, והעביר להם את שרביט ניהול העולם. במילים פשוטות, הקב"ה אמר לעם ישראל: "אלה המצוות, אלה התפקידים של כל אחד מכם, עכשיו אתם תנהלו את העולם".
הוא הפך את בני ישראל ל"שותפים".
החג מכונה בשם "שבועות" מכיון שהוא מגיע לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, במהלכם התכונן העם היהודי לקבלת התורה. בתקופה זו הכינו היהודים את עצמם מבחינה רוחנית והפכו לעם קדוש הראוי לבוא בברית נצח עם בורא העולם, בעת נתינת התורה.
פירוש המילה שבועות הוא גם מלשון "שבועה", על שם השבועות שהחליפו ביניהם ה' והעם היהודי, שלא לנטוש זה את זה.
במסכת אבות נכתב על מתן תורה:
בשלושה כתרים נכתרו ישראל :
כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות .
כתר כהונה - זכה בו אהרון
כתר מלכות - זכה בו דוד
כתר תורה - הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבוא ויטול .
מעמד הר סיני בתורה (שמות):
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני.
ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר.
וייחן שם ישראל נגד ההר.
ומשה עלה אל האלוהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל:
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי.
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל.
נשאלת השאלה: מדוע התורה ניתנה דווקא במדבר, ולא בארץ ישראל?
על שאלה זו משיבים במדרש :
אילו ניתנה תורה בארץ ישראל היו אומרים, ישראל, לאומות העולם: "לנו יש ולכם אין חלק בה".
התורה ניתנה במדבר במקום הפקר =ללא בעלות עליו. כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.
הרב דב סולובייצ'יק כתב בהקשר של לתת ולקבל:
"שני כוחות נתן הקדוש ברוך הוא לאדם. מחד גיסא, הכוח להיות יוצר עולמות, הכוח להיות רב ומורה וללמד את הזולת, להשפיע עליו לשנות את אישיותו וליצור אותה מחדש.
מאידך גיסא, נתן הקדוש ברוך הוא לאדם כוח אחר - הכושר להיות תלמיד, ללמוד מהזולת אסור לאדם, אף לגדול שבגדולים, לשכוח כי יכול הוא ללמוד מאחרים באותה המידה שיש ביכולתו לתת לאחרים .
אף הקטן שבקטנים יש לו גם כוחות הנפש ומידות טובות ואוצרות של רגש אשר בהם הוא יכול להתחלק עם אחרים ולהשפיע עליהם. כל אדם הוא גם רב וגם לתלמיד, משפיע ומושפע, מקבל ונותן."
אגדה עממית ומשל לכולנו:
מעשה בחכם אחד שנסע בספינה, והיו בה סוחרים עם סחורתם. בדרך היו הסוחרים משוחחים בעניניהם ומראים זה לזה את סחורתם. והחכם היה יושב מן הצד ושותק. אמרו לו הסוחרים : וסחורתך איפה היא?
אמר להם: אתי היא.
חפשו הסוחרים בכל הספינה ולא מצאו כל סחורה שלו. החלו מלעיגים על החכם שאין סחורתו נראית לעין ואינה תופסת מקום.
והחכם - היה יושב ושותק.
כשקרבו לחוף התנפלו שודדי ים על הספינה ושדדו את כל אשר היה עליה. עלו הסוחרים ליבשה כשהם דלים וריקים כעניים המחזרים על הפתחים.
ואותו חכם נכנס לבית-המדרש והחל לדבר דברי תורה. ראו האנשים בבית-המדרש מה רבה תורתו של אותו חכם, חלקו לו כבוד רב .
לא עברו ימים רבים ומינוהו לרב עליהם. ראו הסוחרים והבינו מהי הסחורה שהיתה עם אותו חכם, שאינה נראית לעין ואינה תופסת מקום ועל-כן אי אפשר לקחתה ממנו.
באו הסוחרים אל החכם ואמרו לו: סלח לנו שהיינו מלעיגים עליך. עכשיו ידענו: סחורתך טובה משלנו .
ששלנו אבדה ושלך קיימת. שלנו - נטלו מאתנו ולא נשאר לנו דבר, ושלך - אתה נותנה לרבים ואינך חסר ממנה כלום.
חג השבועות הוא החג השני מ"שלושת הרגלים" – שלושת החגים היהודים הגדולים (שני החגים האחרים הם: פסח וסוכות), והוא חל חמישים יום לאחר חג הפסח. התורה ניתנה לעם היהודי על הר סיני לפני למעלה מ3,300 שנה. בכל שנה, אנו מקבלים את התורה מחדש.
הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה.
בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.
בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחל בו העונה של הבאת הביכורים. חז"ל זיהו את חג השבועות עם זמן מתן תורה ובהתאם לכך ממאפייני החג הם לימוד תורה ועשרת הדיברות.
בדומה לכל יום טוב, אוסרת התורה עשיית מלאכה בחג השבועות, למעט חלק ממלאכות הקשורות להכנת אוכל.
שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו לא מצוין בתורה.
כל שמות החג הינם: שבועות- עקב שבעת השבועות של ספירת העומר.
חג מתן תורה- ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוקים התגלה אל ישראל והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית.
יום הביכורים- בספר דברים דובר על כך שמביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים.
חג הקציר- עקב קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה.
שמיני עצרת- ע"פ התלמוד.
יום הקהל - ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני.
יום החמישים - מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום.
קיצורם של כלל השמות הוא "חקת שבעה" - חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.
בליל החג נוהגים להשאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות.
על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים למתן התורה.
על פי החסידות והקבלה, יש ערך מיוחד ללימוד התורה בלילה זה, ויש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה שאחריה.
בתפילת שחרית נוהגים האשכנזים לומר את הפיוט אקדמות לפני קריאת התורה. פיוט זה עוסק במעלת התורה ובשכר הצפון ללומדיה.
חלק מהספרדים נוהגים לומר לפני קריאת התורה את הפיוט המכונה "הכתובה" שחובר על ידי רבי ישראל נג'ארה. פיוט זה מתאר את ה"כתובה" כביכול, בין הקב"ה (החתן) לבין עם ישראל (הכלה).
קריאת התורה היא בפרשת יתרו, שבה מתואר מעמד הר סיני.
המפטיר הוא בפרשת פנחס, והוא עוסק בחג הביכורים ובקורבנותיו.
ההפטרה היא בתחילת ספר יחזקאל (מעשה מרכבה).
לאחר קריאת התורה, נוהגים האשכנזים לומר את תפילת יזכור, לעילוי נשמותיהם של קרובי המתפללים שנפטרו, ביחד עם חללי צה"ל, השואה והרוגי מלכות.
מגילת רות בנוסף לקריאת התורה נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא במגילת רות, העוסקת ברות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך.
הסיבה הפשוטה היא שעיקר סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים.
יש הנוהגים גם לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
כמו כן, קריאתה דווקא בחג זה של קבלת תורה מדגישה את האוניברסליות של התורה, שכל הרוצה לקבל את התורה יוכל לעשות כן גם אם הוא ממואב, עם שהיה אויב מר וקשה לעם ישראל באותה תקופה.
בחו"ל, שם חוגגים את חג השבועות במשך יומיים, נהוג בקהילות הספרדיות לקרוא את חצי המגילה ביום הראשון ואת היתר ביום השני, ויש שאף נוהגים לתרגם אותה ללאדינו.
האשכנזים קוראים את המגילה כולה ביום הראשון, ללא תרגום.
לפני תפילת מנחה אומרים הספרדים והתימנים את הפיוט "אזהרות" (חובר על ידי רבי שלמה אבן גבירול) שתוכנו מניית כל תרי"ג מצוות התורה.
בחו"ל קוראים ביום הראשון את מצוות עשה וביום השני את מצוות לא תעשה.
בחלק מקהילות צפון אפריקה קוראים פיוט אזהרות דומה שחיבר רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני, ובקהילות מרוקו נוהגים לקרוא את שני סוגי ה"אזהרות".
מכאן, בשמי ובשם כל חבורת ללא קשר וכפר יאבוייה,
אני מאחל לכולכם חג שמח מלא גבינות ואושר
מני (Y)
