מוזיקה, במהותה, פונה לחוש אחד: שמיעה. כאשר חושים אחרים אינם מעורבים, היכולת למקסם את יכולת ההאזנה עולה. עניין זה תקף בעולם החי, תקף גם בקרב בני האדם (כולל בחושים אחרים).
אופרה היא הצגה עם מוזיקה. לכן, כדאי לראות אותה.
אבל: 1. היא אינה מוזיקה "טהורה"; 2. היא מהווה חלק קטן יחסית מהרפרטואר הקלסי; 3. במקרה של מוצרט, המוזיקה מופלאה דיה; 4. במקרים אחרים, ההצגה לכעצשמה לא משהו (בתקן של מחזה), וזה ביטוי המעטה מנומס במיוחד; 5. מה שווגנר חשב, לעניות דעתי, אינו חשוב; 5. בוודאי שהתייחסו לתאורה, מיקום, העמדה וכיו"ב - הצגה, לא ככה?
בקיצור, עם כל הכבוד לאופרה, היא רחוקה מאוד מלהיות "ברירת המחדל" במוזיקה - בהיקף, בחשיבות ואם יורשה לי, גם בעומק. ובהפרש.
