לטעמי המקור עולה על הגרסה הנוכחית, לארגוב יש קול טוב פי כמה מגולן וזה בה לידי ביטוי ב״דואט״ הנ״ל.
זוהר ארגוב מגיש מדהים ועם קול מיוחד. אייל גולן, ברמה הווקאלית, הוא לא זמר טוב, הוא אל!
אני לא יודע אם אתה יודע כמה קשה לשיר את השירים של גולן. זו מלכודת דבש. הוא יורד מאוד נמוך, מטפס מאוד גבוה ומרגיש מאוד נוח בשני המקרים. אין הרבה זמרים כאלה. אם בכלל. לרוב הזמרים (חוץ מאיינשטיין וכספי החלקים) יש קול של צירעה. אבל חלקם מגישים ברמה של היפנוזה (מאיר אריאל ז״ל, יוסי בנאי ז״ל ועוד כמה בודדים).
סיפור קצר. מהכירות מאוד אישית שלי עם אייל, באחד הימים שישבנו באולפן אצל אופיר ברחובות, שמתי שירה בזמן אמת שלו על אוטוטיון. היתה התערבות אם הוא יתקן אותו או לא. תפקידו של המכשיר הזה הוא לבחון שהזמר יושב על הסולם הנכון שנקבע מראש. האוטוטיון לא הצליח לזהות סטייה. ורק שתבין, עד היום כל זמר שיביא לי אקפלה (שירה בלבד) אפילו אם היא כבר מכובסת, זה יפעיל את המכשיר. גם אלה שאתה בטוח שהם מדויקים.
בדואט הזה מה שקורה לטעמי הוא בדיוק הפוך. מזהים כמה אייל הוא כלי שירה אולטימטיבי. תנועה מטורפת, וירטואוזיות ווקאלית שנדיר לשמוע. זוהר לעומתו היה פשוט, מיוחד, קול כזה שמתגעגעים אליו (במבט לאחור - אז היה נחשב בעיני רבים לתת רמה והיום הם פתאום ״מתגעגעים״). אייל זה סטנדרט אחר מבחינה ווקאלית. אל תשכח שאייל גם מאוד שומר על הקול שלו. ותתפלא, היום, כשהוא מבוגר יותר, הוא מצליח אפילו לטפס גבוה יותר ובצורה מגובשת יותר.
זוהר הוא המלך הבלתי מעורער של המוסיקה הים תיכונית. יש בו משהו בקול שקשה להתעלם ממנו - נוסטלגיה קוראים לזה. אבל אייל זה אייל - הכי טוב ברמה הווקאלית.
אם תרצה אעלה לך כאן שיר של אהובה עוזרי שהוא שר בלי חזרה - לקח מקרופון ושר. משהו פסיכי כמה הוא וירטואוז.
בלי קשר. אני מת על אלה שאומרים לי שהפעם היתה מזרחית טובה. אני תמיד מתקיל אותם ״תנו לי 4 שירים של זוהר ארגוב, דקלון וחיים משה חוץ מ״הפרח בגני״ ו״נשבע״. על דקלון אני מוותר לכם לגמרי״. הם תמיד נכשלים. תקועים בשני שירים.
ובלי קשר. רק שתדע. זוהר ארגוב התחיל בכלל במוסיקת רוק אנד רול.