התלבטות: אופרה של רוסיני - מישהו יכול לעזור לבחור בין שני ביצועים?

[אדר]

מישהו שמע את הביצועים הללו? יכול להמליץ? תודה.


הפילהרמונית של ברלין

Chamber Orchestra of Europe

תודה,
אדר.

 

[AK1]

אני לא ממעריצי האופרות של רוסיני. יש לי כמה מהן ואני לא מתלהב מהסחורה.

בכל זאת אני מנסה מדי פעם לבדוק שוב -- הטעם משתנה עם הזמן -- ולא מזמן קניתי את גירסת DG. לא נשמע לי סופר-מוסיקה ו/או סופר ביצוע ו/או סופר-הקלטה, למרות שזה בסדר מכל הבחינות האלה.

גירסת סוני היא מהקלטה פומבית, מה שבהכללה אומר יותר ספונטאניות, התרגשות, הבעה וכאלה, אבל גם יותר שגיאות (שלפעמים מתקנים), רעשי במה, רעשי קהל, מחיאות כפיים (לפעמים מוציאים את מה שמצליחים מכל אלה) וגם הקלטות פחות טובות (כאמור, זה בהכללה).

גירסת סוני יצאה מחדש יותר בזול (תמונה יותר גדולה יש כאן), מה שנותן לה ייתרון על ה-DG (שגם לו יש גירסה זולה יותר מהמצולמת).

מצד שני, ה-DG זכה בהרבה פרסים, אז הוא כנראה הימור בטוח יותר:

1985: Prix Rossini du Disque
1986: Deutscher Schallplattenpreis
1986: Edison
1986: Gramophone Award
1986: Grand Prix du Disque
1986: Orphée d'or
1990: Penguin Rosette Award
​

אם אתה בטוח שאתה מעוניין באופרה הזו, כנראה שעדיף DG.

אבל אולי כדאי לשקול לקנות יצירה אחרת... אפילו הרביעיות שהוא כתב בגיל 12 (!) להרכב המיוחד של שני כינורות, צ'לו וקונטראבאס (ברביעייה "רגילה" יש ויולה ואין קונטראבאס) הרבה יותר כייפיות
אצל Amazon Sellers אפשר לקנות בעיבוד תיזמורתי או בגירסה הקאמרית.

או כמה מהפתיחות בביצוע/הקלטה מדהימים עם ריינר, או כולן עם מארינר -- אבל אולי עדיף מלחין אחר?

אבל נסחפתי -- זה בסדר גמור לאהוב אופירות של רוסיני בכלל ואת Viaggio בפרט, ואין לי שום יומרות לומר שטעמי עדיף על שלך.

עמיר

 

[AK1]

שמעתי דיסק אחד ברקע. זה נישמע לי עכשיו קצת פחות דלוח משהתרשמתי בפעם קודמת, אבל עדיין די רחוק מלהיות במרכז הטעם האישי שלי... ההקלטה והביצוע נשמעים לי עדיין במיסגרת טוב-מאוד-אבל-לא-מצויין

עמיר

 

[אדר]

תודה רבה!

העניין הוא שיש לי הזדמנות לקנות יד שניה בהנחה קלה וללא דמי משלוח (secondspin.com, תקף עד מחר נדמה לי), ברכישת מינימום של 30$, אז חשבתי לנצל את זה על מנת להרחיב קצת אופקים. אני דווקא מחובבי האופרות של רוסיני (הפתיחות עם מארינר נשמע מעניין מאד - אתה ממליץ מבחינת ביצוע/הקלטה?), ובהחלט אזכור את ההמלצות האחרות (אין אותן ב-secondspin כרגע; הייתי "שולח" אותך לחפש לי שם דברים מדהימים אחרים, אבל יש גבול לחוצפה, אפילו שלי ).

כרגע אני מסתכל על האופרה הזאת וכן על:
L'EQUIVOCO STRAVAGANTE (גם כן של רוסיני)
Charles Mackerras: Mozart: La Clemenza di Tito
את שלוש היצירות אני לא מכיר, לבושתי כי רבה (האזנתי קצת למה שמצאתי), אבל אני מכיר קצת את המלחינים ויצירותיהם ורוצה קצת להרחיב אופקים.

מכיוון ששתי היצירות הן כנראה הימור בטוח (לפי הביקורות, ומדובר כמעט באותם מבצעים), אולי אקנה דווקא את הגרסה השניה ואציע לך "החלפות" (רק לשם ההשוואה)

אגב, גם גרסת DG היא בהקלטה פומבית (מסתבר שהם תיקנו שם יפה מאד, אם הצליחו "לעבוד" עליך).

 

[AK1]

אני נופל למיטה לישון, אבל רק רציתי לומר שלא ניסו לעבוד עלי -- מעולם לא נמשכתי להאזין לזה ברצינות, והסיפרון עם פירטי ההקלטה -- משהו שאני תמיד מסתכל עליו -- אבל מסתבר שהפעם לא -- לא נפתח מעולם...

ואם אתה רוצה את Clemenza -- לא יצירת מופת של מוצארט -- קח את Jacobs, לא את צ'ארלי הזה.

פעם הייתי קונה לפי מחיר ולפי מציאות -- עלה לי הרבה יותר-- גם להיפטר מהמציאות בזול וגם לקנות דברים טובים ביוקר.

עמיר

 

[AK1]

רק עוד דבר אחד

דמי המישלוח מ-MDT נמוכים מאוד יחסית -- פאונד (אנגלי) וחצי לדיסק ראשון, פאונד אחד לכל דיסק נוסף.
תבתכל על המחירים ללא VAT. זה יכול לצאת זול יותר מהרבה "דילים" שאין בהם דמי משלוח. תשווה לפני הקנייה.

הריינר ה-ר-ב-ה יותר טוב מהמארינר, וייש SACD של רק חלק מהפתיחות עם מארינר שנשמע יותר טוב מהעיסקה של שלישיית הדיסקים שהפניתי אליה (זה טוב רק למי שרוצה את כולן, ולא כולן מזהירות).

ע

 

[אדר]

תודה על הטיפים.

אני הגעתי לרוויה מבחינת דיסקים, וכל מה שאני קונה עכשיו - מיותר.
אני כבר לא קונה (כמעט) דברים זולים בשביל המחיר בלבד, אלא מחפש מציאות מאד זולות (לכל היותר 2-3 דולר, במבצעים ללא משלוח) שהן גם ביצוע עם פוטנציאל טוב (סומך בעיקר על ביקרות אמאזון ועל שמות מבצעים). נפילה כאן היא לא נוראית (כלכלית), ובד"כ אין הרבה נפילות.

כשיש משהו שאני באמת רוצה - אני פשוט קונה, גם במחיר מלא (אם כי אין לי בעיה עם יד 2).

אבל מכיוון שאת הרכישות אני מבצע בד"כ בלילה, מאוחר, כשאני עייף ומתפתה, לפעמים אני נסחף אפילו עם דברים יקרים כאלה. לאור האזהרות שלך אולי הפעם אעצור. אלא אם כן אתפתה שוב הלילה...

א

 

[AK1]

תודה על הטיפים.

אני הגעתי לרוויה מבחינת דיסקים, וכל מה שאני קונה עכשיו - מיותר

כמה דיסקים יש לך שהיגעת ל"רוויה"?

סתם כדי להתאפס על הגיזרה בגדול מאוד -- איזה תחומים אתה אוהב (בקלאסית) מבחינת תקופות (מוקדמת, בארוק, קלאסית, רומאנטית מוקדמת/מאוחרת, ו/או "מודרנית" מוקדמת / אוואנגארד וכו) והרכבים/יצירות (סימפונית/קאמרית/אופרות/סולו, אינסטרומנטאלי ו/או ווקאלי, וכד')? כלי תקופה/מודרניים? ביצועים "היסטוריים" (נגיד מלפני 1955), עדכניים (מהשנים האחרונות) ו/או ממתישהו באמצע?

איך היית מגדיר את מה שאתה כבר אוהב ואת מה שהיית מחפש?

ושאלה אחרונה לכרגע -- איפה אתה גר?

עמיר

 

[אדר]

שלא תבין לא נכון - רוויה זה עניין סובייקטיבי. אפשר להגיע אליה אחרי 100 דיסקים ופחות, ואפשר לא להגיע לעולם. העניין הוא שיש לי כל כך הרבה יותר מוסיקה ממה שאני מקשיב שחבל לקנות עוד. הייתי ברוויה הרבה לפני שהיו לי 1000 דיסקים, והיום יש לי כ-1500.

עניין בתקופות (לפי סדר עדיפות, בערך) - בארוק, קלאסית, רנסנס, רומנטי מוקדם, מוקדמת.
לא מתחבר לביצועים היסטוריים (הסאונד וההקלטה לא בשבילי), אבל לא זקוק דווקא לעדכניים (יש להם היתרונות הרבים שלהם שאני מאד אוהב, וחסרון מרכזי - מחיר).
הרכבים - אין מגבלה מיוחדת, למרות שבד"כ אופרות וסולו פחות מדברים אליי (מצחיק משהו).
היתרון של כלי תקופה הוא ש(בהכללה) מי שמשתמש בהם יודע מה הוא עושה, בניגוד לכלים מודרנים, שם קל למצוא מבצעים שאין להם מושג על התקופה, והתוצאה בהתאם. אבל אני אוהב את ה*צליל* המודרני לא פחות.

יש לי הרבה חומר מתקופת הבארוק, בעיקר אינסטרומנטלי (לא רק) - הן תזמורתי והן סולני. לא חסר. מאד אוהב.
יש לי די והותר סימפוניות של מוצרט, בטהובן והיידן, ומספיק מוסיקה לאורגן וקנטטות של באך. אבל את כל אלה אני אוהב אז אין לי טענות.
יש לי כ-80 דיסקים של אופרות, שלא פתחתי כבר 3 שנים, למרות שלאחרונה אני שוב נמשך לרוסיני (תמיד אהבתי את האופרות שלו).
יש לי הרבה יותר מדי חומר לכינור (משום מה, אולי בגלל שהכנרים/כנרות מפורסמים יותר ואז אני רוצה לשמוע אותם). אבל אני הרבה יותר מתחבר דווקא לכלי נשיפה.
למרות שאני חובב מקהלות, אני לא מצליח ליהנות במיוחד מדיסקים עם מקהלה שאני קונה לאחרונה.
בגדול לא מתחבר למאה ה-20. גם לא לרומנטי מאוחר. באמת ניסיתי. בהכללה - זה צורם באוזניים, משעמם או סתמי (בעיניי). היצירו ארוכות מדי, ההרמוניה קשה (או לחילופין סתמית) מדי. לעתים רחוקות יש דברים שתופסים אותי בכ"ז.

יש לי חוסר הכרות יחסי עם בארוק צרפתי ובכלל מוסיקה צרפתית (מנסה להשלים) ועם מוסיקה עתיקה (קשה לי להתחבר, זה הרבה פעמים אמורפי מדי לאוזן ה"מחונכת" שלי, אבל כל מקרה לגופו). חוץ מזה אני לא באמת מחפש, אבל אם אני נתקל ביצירות שאני לא מכיר, מז'אנר שאני כן אוהב - מסקרן לשמוע. המוטו שלי - אם יש משהו ממש זול שגם יחדש לי - שווה לקנות. לא ממהר לשום מקום.

תשובה אחרונה - הולנד.
ותשובה אחרי אחרונה - עוד שבועיים אני עובר לר"ג.

אדר.

 

[AK1]

שלא תבין לא נכון - רוויה זה עניין סובייקטיבי. אפשר להגיע אליה אחרי 100 דיסקים ופחות, ואפשר לא להגיע לעולם. העניין הוא שיש לי כל כך הרבה יותר מוסיקה ממה שאני מקשיב שחבל לקנות עוד. הייתי ברוויה הרבה לפני שהיו לי 1000 דיסקים, והיום יש לי כ-1500.

עניין בתקופות (לפי סדר עדיפות, בערך) - בארוק, קלאסית, רנסנס, רומנטי מוקדם, מוקדמת.
לא מתחבר לביצועים היסטוריים (הסאונד וההקלטה לא בשבילי), אבל לא זקוק דווקא לעדכניים (יש להם היתרונות הרבים שלהם שאני מאד אוהב, וחסרון מרכזי - מחיר).
הרכבים - אין מגבלה מיוחדת, למרות שבד"כ אופרות וסולו פחות מדברים אליי (מצחיק משהו).
היתרון של כלי תקופה הוא ש(בהכללה) מי שמשתמש בהם יודע מה הוא עושה, בניגוד לכלים מודרנים, שם קל למצוא מבצעים שאין להם מושג על התקופה, והתוצאה בהתאם. אבל אני אוהב את ה*צליל* המודרני לא פחות.

יש לי הרבה חומר מתקופת הבארוק, בעיקר אינסטרומנטלי (לא רק) - הן תזמורתי והן סולני. לא חסר. מאד אוהב.
יש לי די והותר סימפוניות של מוצרט, בטהובן והיידן, ומספיק מוסיקה לאורגן וקנטטות של באך. אבל את כל אלה אני אוהב אז אין לי טענות.
יש לי כ-80 דיסקים של אופרות, שלא פתחתי כבר 3 שנים, למרות שלאחרונה אני שוב נמשך לרוסיני (תמיד אהבתי את האופרות שלו).
יש לי הרבה יותר מדי חומר לכינור (משום מה, אולי בגלל שהכנרים/כנרות מפורסמים יותר ואז אני רוצה לשמוע אותם). אבל אני הרבה יותר מתחבר דווקא לכלי נשיפה.
למרות שאני חובב מקהלות, אני לא מצליח ליהנות במיוחד מדיסקים עם מקהלה שאני קונה לאחרונה.
בגדול לא מתחבר למאה ה-20. גם לא לרומנטי מאוחר. באמת ניסיתי. בהכללה - זה צורם באוזניים, משעמם או סתמי (בעיניי). היצירו ארוכות מדי, ההרמוניה קשה (או לחילופין סתמית) מדי. לעתים רחוקות יש דברים שתופסים אותי בכ"ז.

יש לי חוסר הכרות יחסי עם בארוק צרפתי ובכלל מוסיקה צרפתית (מנסה להשלים) ועם מוסיקה עתיקה (קשה לי להתחבר, זה הרבה פעמים אמורפי מדי לאוזן ה"מחונכת" שלי, אבל כל מקרה לגופו). חוץ מזה אני לא באמת מחפש, אבל אם אני נתקל ביצירות שאני לא מכיר, מז'אנר שאני כן אוהב - מסקרן לשמוע. המוטו שלי - אם יש משהו ממש זול שגם יחדש לי - שווה לקנות. לא ממהר לשום מקום.

תשובה אחרונה - הולנד.
ותשובה אחרי אחרונה - עוד שבועיים אני עובר לר"ג.

אדר.

האם חשבת שאני חשבתי שרווייה זה לא עניין סובייקטיבי?

תכתוב לי בפרטי כשתגיע לר"ג (גם אני שם) ונרגן משהו.

ברוך הבא + בהצלחה!
עמיר