יש לי G1 כבר למעלה משנה (קניתי לעצמי מתנה ליום ההולדת - זה תמיד כיף לקבל מתנות מאנשים שאוהבים).
התחלתי עם עדשת הקיט 14-45 (הטובה בהרבה מה-14-42 הפלסטיקית והפחות חדה המשווקת היום), המשכתי עם עדשת טלה-פוטו 45-200 עם מייצב (העדשה היקרה ביותר ברשותי: 300$ לחדשה) ובטוויסט לא אופייני החלטתי לנסות עדשות עם פוקוס ידני. בדיל של פעם בחיים (בעצם, יותר כמו פעם בחודש) מצאתי עדשת פריים של יאשיקה, 50MM F1.9, חדשה באריזה במחיר 20$ (לפני משלוח של 19$ נוספים + עוד כמה ירוקים לטובת מתאם המשרת עדשות נוספות עם mount תואם של קונטקס/יאשיקה). העדשה מעולה לפרוטרטים, מעט רכה ונותנת תחושה מוצקה (מתכת "של פעם").
בהמשך החלטתי להתפרע והוצאתי סכום דימיוני של 50$ על עדשה 50MM של קנון. עדשה חדה בהרבה מהיאשיקה, יותר קלה למיקוד וגם כאן היה צורך במתאם (מה לעשות, זה מחיר התאבון).
ההבדל בין ה-G1 (וה-G2/GH1/GH2, לצורך הענין) לבין המצלמות בכתבה, הוא בעינית האלקטרונית המצוינת.
נכון, ניתן להרכיב עינית אלקטרונית על חלק מהקומפקטיות ללא המראה, אבל עם ה-G1 האחיזה נוחה בהרבה ועדיין נשמר המבנה הקומפקטי (יחסית ל-DSLR ממוצעת).
עכשיו אני זומם על עדשה איכותית של לייקה. הבעיה היא שיש עוד רבים המשחרים לטרף ב-ebay והן נסחרות בסכומים תלת ספרתיים ומעלה.
בתמונות המצורפות:
1. הראשונה של בתי הקטנה עם אימי במרפסת. צולם בחדר עם אור שמש מאחורי האוביקט - תנאים לא קלים לכל מצלמה, עם ה-Yashica 50MM
2. השניה עם בתי הבכורה צולמה בערב בחדר עם תאורה מלאכותית, מצב שחור/לבן מובנה של המצלמה עם ה-Yashica 50mm
3. השלישית צולמה ביום חורפי במסעדה עם ה-Canon 50mm
בכל התמונות הפוקוס ידני, שליטה ידנית בצמצם ומהירות התריס, ללא פלאש. כולן צולמו בטכניקת ה"שלוף" הידועה, ללא הכנה מראש.