אנצל את זה שאי אפשר לזוז מהמזגן לכתוב קצת ...
בניגוד לחברי הפורום שלכולם אזני זהב, לי יש אזניים מפח. לפיכך אני ניזהר מלהביע דיעה או לשפוט מערכות של אחרים. מצד שני אני רואה שיש התעניינות בכל מיני דיווחי ביקורים למיניהם, ומכיוון שאוזני אוזני פח אבל ליבי לב זהב, אפנק אתכם בשני סיפורי ביקורים קטנים וחביבים - שבשניהם הופתעתי, ולטובה !
למה הופתעתי, ועוד לטובה ? כי בשני המקרים ציפיתי להתאכזב ולא לאהוב את התוצאה. למה ? במקרה הראשון כי קראתי דברים שלא כולם מחמיאים על אותה מערכת, שלא שמעתי אותה מעולם, ובמקרה השני היה לי ניסיון קודם עם הפושטק הנדון ולא התלהבתי מהתוצאה שהיתה אז אצלו.
הביקור הראשון היה אצל הוד מעלתו השניץ. אכן הגיע הזמן ... מרוב דיבורים עד עכשיו לא יצא לי. זכרתי שהיו כאלה שכינו את המערכת שלו "חסרת נשמה". והיו עוד כל מיני נשמות טובות שזרקו כל מיני מילים פה ושם בנושא. אז קודם כל - המערכת שלו מלאת נשמה, והיא בכלל מהטובות ששמעתי בבית ספרנו. שמעתי אותה פעמיים : בפעם הראשונה עם האלגרי כקדם, והמייטנר (אם זיכרוני לא מטעה אותי ...) כדאק מחובר למחשב. המילה הראשונה שקופצת כשאני ניזכר בחוויה היא "גודל". היו לי הרבה שיחות בנושא עם עמיר קסנר, עופר שחורי או איל פור ז"ל ועוד - קשה מאד לשחזר גודל של תזמורת מלאה ואפילו הרכב קאמרי בסלון ישראלי סטנדרטי וברמקולים צוציקים ויהיו טובים ככל שיהיו. המערכת של שניץ היא הראשונה בארץ ששמעתי שמתקרבת איכשהו לשיחזור כזה. אם תהיה לי אפילו שמץ ביקורת היא תתייחס בדיוק לאותו עניין - במערכת כזאת גם זמרת קטנטונת וצנומה תישמע גדולה ... היה קשה למצוא אצל שניץ מוסיקה שתאתגר את המערכת אבל הצלחנו איכשהו להפיל עליה כל מיני יצירות מאתגרות כמו סימפוניית העוגב של סן-סאנס או מחול המכשפות מהסימפוניה הפנטסטית של ברליוז. האלגרי העביר צליל צלול, הלקסמנים שלטו ביד רמה , והרמקולים הוציאו צליל צלול, נקי, בלי רעידות או זיופים, והשניץ הבליע חצי חיוך כשראה איך החלונות מתחילים לרעוד והטיח להתקלף מהקירות.
בפעם השנייה שמענו את הלקסמן DA06 (כמו שלי) מחובר לפרה מנורות מדהים של סוניק פרונטירס , והתוצאה לעניות דעתי הבלתי נחשבת היתה אפילו יותר טובה. בשלב זה עשינו ניסוי קטן , ששווה אולי פוסט נפרד אבל אני מתעצל, ובו השווינו אינטרקונקט נורדוסט וולהאלה לאינטרקונקנט מייצור עצמי הידוע כ "כבלשניץ". cableshnitz בלועזית. לסוניק פרונטירס יש איזה פטנט שעוזר להשוות גיין, וכך יכולנו לעבור בקלות מכניסה אחת לשנייה, ולהשוות בכמה סוגי מוסיקה. הסיכום בקיצור הוא שלכבלשניץ מיד יותר מודגש ונעים והוולהאלה מדגיש יותר את הקצוות. אבל מבחינת פירוט במה שקיפות מה שתרצו שני הכבלים הם לטעמי באותה הרמה. הישג לא רע בהתחשב בעלות של הכבל הנ"ל מול ה DIY ...
אצל מתנוש הייתי לפני 5-6 שנים אני חושב. לא רואה סיבה להגיע לחיפה יותר מפעם בעשור אבל העבודה שלי הביאה אותי לאזור. מתנוש קצת יותר שמן , מקריח ומקשיש, אבל עדיין חביב ולבבי כתמיד. כמו במקרים רבים אחרים , (כולל כמובן השניץ בעצמו !!!), האישיות האינטרנטית הדוקרנית לא מרמזת על האנושיות והחביבות שבמיפגש פנים אל פנים.
אז היו שם רמקולים פרואק (25 נדמה לי ?) עם משולב חייתי של פליניוס ונדמה לי שכבר אז היה ממיר וויס. התוצאה היתה חריפה מדי וכואבת באזניים. הבן שלי שהיה אז מתבגר חובב רעש יצא ואמר שעשה לו חור בראש ... המערכת הנוכחית כוללת טידל, מונובלוקים קלאס A של פאס, ממיר וויס, פטיפון מפלצתי ששכחתי את שמו - ובעיקר סלון שנראה כמו מערת הנטיפים וכולו מלא אלמנטים קופצניים של החזרה ופיזור ומלכודות באס אימתניות בכל פינה.
בקיצור, אולי בגלל הגיל המתקדם של העלם, המערכת הפעם נשמעה אחרת לגמריי. מדוייקת, מאוזנת, אפילו אפשר לומר "נעימה" בלי שזה יישמע לגנאי. זרקנו עליה מוסיקה גרועה מהסוג שהוא אוהב ומוסיקה מעולה מהסוג שאני מעדיף , והיא התמודדה בכבוד עם שניהם. רק דבר אחד - מתנוש פרץ בצעקות שבר כל פעם שניסיתי כהרגלי להגביר את הווליום .... בתור חירש מדופלם אני אוהב לשמוע בקול גדול, במיוחד כששמים את האורגן של סן סאנס ושאר צלילים מרעידי קירות. אין מה לעשות, 100 ואט בקלאס A נכנסים מהר לקומפרסיה וצועקים גוועאלד. אבל כל עוד שומרים על המסגרת המתאימה לו השילוב הזה מוציא מוסיקה מלטפת משכרת ומעלפת.
זהו להפעם. כולם מוזמנים כרגיל להתנפל להשמיץ לחטט לחפור וכל מה שאוהבים לעשות פה בדרך כלל.
שניץ ומתנוש מוזמנים להשלים את כל הפרטים הטכניים שפספסתי.
בניגוד לחברי הפורום שלכולם אזני זהב, לי יש אזניים מפח. לפיכך אני ניזהר מלהביע דיעה או לשפוט מערכות של אחרים. מצד שני אני רואה שיש התעניינות בכל מיני דיווחי ביקורים למיניהם, ומכיוון שאוזני אוזני פח אבל ליבי לב זהב, אפנק אתכם בשני סיפורי ביקורים קטנים וחביבים - שבשניהם הופתעתי, ולטובה !
למה הופתעתי, ועוד לטובה ? כי בשני המקרים ציפיתי להתאכזב ולא לאהוב את התוצאה. למה ? במקרה הראשון כי קראתי דברים שלא כולם מחמיאים על אותה מערכת, שלא שמעתי אותה מעולם, ובמקרה השני היה לי ניסיון קודם עם הפושטק הנדון ולא התלהבתי מהתוצאה שהיתה אז אצלו.
הביקור הראשון היה אצל הוד מעלתו השניץ. אכן הגיע הזמן ... מרוב דיבורים עד עכשיו לא יצא לי. זכרתי שהיו כאלה שכינו את המערכת שלו "חסרת נשמה". והיו עוד כל מיני נשמות טובות שזרקו כל מיני מילים פה ושם בנושא. אז קודם כל - המערכת שלו מלאת נשמה, והיא בכלל מהטובות ששמעתי בבית ספרנו. שמעתי אותה פעמיים : בפעם הראשונה עם האלגרי כקדם, והמייטנר (אם זיכרוני לא מטעה אותי ...) כדאק מחובר למחשב. המילה הראשונה שקופצת כשאני ניזכר בחוויה היא "גודל". היו לי הרבה שיחות בנושא עם עמיר קסנר, עופר שחורי או איל פור ז"ל ועוד - קשה מאד לשחזר גודל של תזמורת מלאה ואפילו הרכב קאמרי בסלון ישראלי סטנדרטי וברמקולים צוציקים ויהיו טובים ככל שיהיו. המערכת של שניץ היא הראשונה בארץ ששמעתי שמתקרבת איכשהו לשיחזור כזה. אם תהיה לי אפילו שמץ ביקורת היא תתייחס בדיוק לאותו עניין - במערכת כזאת גם זמרת קטנטונת וצנומה תישמע גדולה ... היה קשה למצוא אצל שניץ מוסיקה שתאתגר את המערכת אבל הצלחנו איכשהו להפיל עליה כל מיני יצירות מאתגרות כמו סימפוניית העוגב של סן-סאנס או מחול המכשפות מהסימפוניה הפנטסטית של ברליוז. האלגרי העביר צליל צלול, הלקסמנים שלטו ביד רמה , והרמקולים הוציאו צליל צלול, נקי, בלי רעידות או זיופים, והשניץ הבליע חצי חיוך כשראה איך החלונות מתחילים לרעוד והטיח להתקלף מהקירות.
בפעם השנייה שמענו את הלקסמן DA06 (כמו שלי) מחובר לפרה מנורות מדהים של סוניק פרונטירס , והתוצאה לעניות דעתי הבלתי נחשבת היתה אפילו יותר טובה. בשלב זה עשינו ניסוי קטן , ששווה אולי פוסט נפרד אבל אני מתעצל, ובו השווינו אינטרקונקט נורדוסט וולהאלה לאינטרקונקנט מייצור עצמי הידוע כ "כבלשניץ". cableshnitz בלועזית. לסוניק פרונטירס יש איזה פטנט שעוזר להשוות גיין, וכך יכולנו לעבור בקלות מכניסה אחת לשנייה, ולהשוות בכמה סוגי מוסיקה. הסיכום בקיצור הוא שלכבלשניץ מיד יותר מודגש ונעים והוולהאלה מדגיש יותר את הקצוות. אבל מבחינת פירוט במה שקיפות מה שתרצו שני הכבלים הם לטעמי באותה הרמה. הישג לא רע בהתחשב בעלות של הכבל הנ"ל מול ה DIY ...
אצל מתנוש הייתי לפני 5-6 שנים אני חושב. לא רואה סיבה להגיע לחיפה יותר מפעם בעשור אבל העבודה שלי הביאה אותי לאזור. מתנוש קצת יותר שמן , מקריח ומקשיש, אבל עדיין חביב ולבבי כתמיד. כמו במקרים רבים אחרים , (כולל כמובן השניץ בעצמו !!!), האישיות האינטרנטית הדוקרנית לא מרמזת על האנושיות והחביבות שבמיפגש פנים אל פנים.
אז היו שם רמקולים פרואק (25 נדמה לי ?) עם משולב חייתי של פליניוס ונדמה לי שכבר אז היה ממיר וויס. התוצאה היתה חריפה מדי וכואבת באזניים. הבן שלי שהיה אז מתבגר חובב רעש יצא ואמר שעשה לו חור בראש ... המערכת הנוכחית כוללת טידל, מונובלוקים קלאס A של פאס, ממיר וויס, פטיפון מפלצתי ששכחתי את שמו - ובעיקר סלון שנראה כמו מערת הנטיפים וכולו מלא אלמנטים קופצניים של החזרה ופיזור ומלכודות באס אימתניות בכל פינה.
בקיצור, אולי בגלל הגיל המתקדם של העלם, המערכת הפעם נשמעה אחרת לגמריי. מדוייקת, מאוזנת, אפילו אפשר לומר "נעימה" בלי שזה יישמע לגנאי. זרקנו עליה מוסיקה גרועה מהסוג שהוא אוהב ומוסיקה מעולה מהסוג שאני מעדיף , והיא התמודדה בכבוד עם שניהם. רק דבר אחד - מתנוש פרץ בצעקות שבר כל פעם שניסיתי כהרגלי להגביר את הווליום .... בתור חירש מדופלם אני אוהב לשמוע בקול גדול, במיוחד כששמים את האורגן של סן סאנס ושאר צלילים מרעידי קירות. אין מה לעשות, 100 ואט בקלאס A נכנסים מהר לקומפרסיה וצועקים גוועאלד. אבל כל עוד שומרים על המסגרת המתאימה לו השילוב הזה מוציא מוסיקה מלטפת משכרת ומעלפת.
זהו להפעם. כולם מוזמנים כרגיל להתנפל להשמיץ לחטט לחפור וכל מה שאוהבים לעשות פה בדרך כלל.
שניץ ומתנוש מוזמנים להשלים את כל הפרטים הטכניים שפספסתי.
