מגבר הפרדוקס של השדרוג.

[בעז]

בואך יום הכיפורים ובהתייחס לערגת השדרוג הבלתי נשלטת. מה דעתכם על דבריו החכמים של גדי טאוב?

״הייתי היום באפל-סטור, ששם הקוליות הפכה לדת והתור לאייפון 6 עדיין לא נגמר. ובגלל שזה מקום שבו אתה רואה בעיניים איך החלום של אתמול הוא המובן מאליו של היום והמובן מאליו של היום הפח-זבל של מחר, אז אתה מבין שמה שהתרגלנו לאהוב זה לא את המכשירים, אלא את השיפורים, כלומר את עצם השינוי. אבל המכשיר עצמו הוא חפץ, הוא קבוע, ולכן הוא מה שמונע את השינוי. התוצאה היא שכשאתה קונה מכשיר אתה אוהב את הקניה אבל בסוף שונא את המכשיר. במלים אחרות, בפיצול הזה שבין הפעולה לאובייקט של הפעולה, הסובייקט נעשה, אולי לראשונה, האחר של עצמו. וכל זה מעניין לי את התחת, כי אני יש לי סמסונג.
.
(מתוך ספרי "פוסטמודרניזם לערסים". הולך להיות רב מכר, אני מרגיש את זה.)״.

 

[matanoosh]

לא רע, לא רע.
אכן מחלת שידרוג כרונית היא קשה. צריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק שזה מהסיבות הנכונות.

 

[חומוס]

יש לטעמי שתי קטגוריות שדרוג: החיפוש אחר הסאונד המתאים (בד"כ בכניסה לתחביב ולאורך כמה שנים לאחר מכן), ושדרוג שמגיע בשלב ב', שהוא כשיודעים כבר מה עובד לאוזנינו.
שדרגת אינסופית לטעמי היא בספירה שונה לגמרי, ונובעת מסיבה אחת עיקרית: אי שקט פנימי שמוביל לחיפוש אינסופי.
לכן השדרגת הזו, היא חיפוש אחר משהו שלא ממש קיים, בד"כ לא תסתיים אף פעם. אף פעם.

 

[gds]

אכן, שדרגת אין סופית היא קרובת משפחה של שופהוליזם ו OCD ומטרתה להשקיט גירוד בנשמה, יש היום כדורים בשביל זה אבל משום מה הם לא כל כך עוזרים לאודיופיליה נרווזה.

 

[exupgh12]

הרגוש שבכיבוש, או השדרוג במקרה של רבים מאיתנו.