ציפה
שלמה כתב לאמור: "מי שהוא יכול להסביר להדיוט שכמותי בשביל לעזאזל צריך קומפרסור לפטפון ???בכל אופן..אם יש קומפרסור אז זו ממש מציאה..אפשר עם הקומפרסור לנפח צמיגי הרכב, לנפח מזרון ים, להפעיל אקדח צבע ולצבוע את "
אתחיל בשני. רעיון הניפוח שגוי, בגלל שצריך להביא את האוטו לבית (ואם לא אותו, אז את כל הטייר). מזרון ים? זה אומר שתצטרך לסחוב אותו מנופח לים, רעיון לא מוצלח. לצבע זה רעיון טוב.
לגבי הפטפון. מדחס מאפשר לסדר פלטה "צפה". היתרון הוא טיפול עדיף בויברציות דרך הפרדתה מהמכונה עצמה. במקרה זה, המדחס מיועד גם לזרוע. זוהי זרוע קבועה בחלקה האחד, כאשר חלק שני נע בזווית תשעים מעלות מתחילת התקליט ועד לסופו – בניגוד לזרוע רגילה הנעה על פני התקליט בתצורה מעוגלת מכיוון שהיא על ציר מסוג מסוים. לזרוע כזאת יתרון מכיוון שהיא זהה בתנועתה לזרוע שחתכה את המאסטר. בנוסף, היא מנגנת ברמה אחידה בתחילת התקליט ובסופו ואינה מושפעת מבעיות הנובעות מאותה תנועה של הזרוע "הנגררת" על-ידי תנועת התקליט באופן לא שווה בגלל התנעוה המעגלית.
הבעיה של זרוע כזאת היא שאין מה שיגרור אותה. כדי לא להכניס מרכיבים זרים (מנוע סרבו, כמו שהיה במספר דגמים), או לשחק עם כוח המשיכה (סידור היסטרי בפני עצמו), מסדרים לחלק הנע של הזרוע הזאת ציפת אוויר בציר של החלק הקבוע. כך אין כמעט התנגדות והזרוע נעה בהרמוניה שמימית עם התקליט והיקום גם יחד. מדחס עושה רעש, מדחס איכותי עושה פחות, הפתרון המומלץ הוא לשים אותו בחדר אחר (הצינור ארוך מאוד).
הפטפון הנ"ל הוא הגרסה המקצועית לסיריוס III האזרחי שעלה רק 75,000 דולר, ומחשב לאחד מחצי התריסר הטובים שיוצרו בכלל או משהו כזה. וביחס למחיר: לא לשכוח משקבלים גם שולחן, גם בסיס וגם המון משקל. מהרו וקנו.
הקוזמה הנ"ל מצויד בשתי טכנולגיות אלו (ויש לו עוד כמה) והוא מהטובים בפטפונים העכשוויים בפלנטה. יש גם גרסה יקרה עוד יותר עם ארבעה מנועים
ממש מטורף
