מהתבוננות מסביבי אני די מסכים עם הסוחר.
אני גם מסכים עם ארמה, אבל לא עם המסקנה שלו לגבי העתיד.
נדמה לי שנקודת הפתיחה היום של צפצופי טלפון נייד, משחקי מחשב וכיו"ב היא חוויה אחרת לגמרי מהתוצאה שהתקבלה בזמנו ממגבר משולב, נניח של מרנץ, וזוג רמקולים בסיסיים גדולים מעץ. קשה לי להאמין שאין לצפצופים העכשוויים האלה איזו השפעה על המאזין ועל האופן שבו הוא תופס, ויתפוס, את המוזיקה. לכן נדמה לי שהעתיד לא צופן ברכה לשוק הביניים ואולי גם לא לשוק ההיי אנד.
לגבי הזמינות של המוזיקה היום, זו אשליה מסוכנת.
בדיוק כמו שהקיום של אנציקלופדיה לא הופך אף אחד לאנציקלופדיסט,
כך הקיום של טידאל לא הופך אף אחד לאלוף העולם במוזיקה,
פשוט מפני שכדי להיות כזה צריך סקרנות, המון סקרנות, כן, וגם חוסר.
לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת ששובע מקהה את החושים, ובדרך הורג את הסקרנות.
נדמה לי.