מרבית הזמן רוק ורוק אלטרנטיבי (לדוגמא קייט בוש) בלוז (איימי ויינהאוס, אהוד בנאי ודומים) אלטרנטיבי (enya, ביורק) גיטרות (סנטנה, דירסטרייטס,) וגם פופ. בסך הכל אוהב קולות מיוחדים.
מה לגבי טעם בסאונד?
אתה אוהב באס פאנצ'י?
הרבה באס (באס נמוך)?
אוהב במה גדולה ומוגדרת?
מקשיב בעיקר לקולות?
אוהב פירוט רב?
לפי מה בחרת את הרמקולים הנוכחים שלך
האם אתה מאזין בישיבה מרוכזת מול הרמקולים?
יש רמקולים שנשמעים מצויין בנקודה מאוד ספיציפית ומאוד שונה כשאתה זז מטר ממנה (כלומר, כל רמקול נשמע שונה, אבל יש כאלו שמאוד שונה...).
סתם לדוגמא, היו לי פעם רמקולים שמאוד אהבתי אותם כשישבתי ממש מולם, מקמתי אותם באופן אידיאלי והאזנתי (כך בחרתי). אז היה פירוט ואיזון ומיקרו דינמיקה מוצלחת (פריטות מיתרים וכו'). אממה, החיים גרמו לכך שהיה לי מעט זמן להאזנה כזו, ורב רובו של הזמן הם ניגנו בלי שישבתי ממש מולם. אז הם נשמעו הרבה פחות טוב.
אז היה לי שיפור כשהחלפתי אותם ברמקולים שהיו פחות מפורטים בהאזנה מרוכזת, אבל הרבה יותר מאוזנים במילוי החלל במוסיקה כשאתה לא יושב מול המערכת.
צריך גם להזהר כשמחפשים צליל "פתוח". קודם כל, הרבה פעמים מה שנדמה לנו באופן מיידי "כפתוח" זו הדגשה של תדרים במיד הגבוה (או גם בטרבל), וזה מעייף בהקשבות ארוכות ובסה"כ לא מאוזן (יש הקלטות שערוכות ככה, בייחוד של פופ, אבל בקשר לזה אין מה לעשות...).
לבסוף, האם אתה מחפש באס נמוך או שאתה מעדיף פירוט?
כי (בהכללה) זה ה-trade off.
בעיקרון
ובהכללה לתקציב שלך, מדפיים ייתנו לך יותר פירוט, במה ואימאג' יותר ברורים (יותר "פתוח"), אבל פחות באס נמוך (גם בגלל שהתיבה קטנה יותר וגם בגלל שקשה לתכנן רמקול 2-way עם דרייבר מיד-באס אחד לכיסוי טווח תדרים רחב מאוד). באס זו אחת הבעיות הקשות בתכנון רמקולים, בייחוד בתקציבים הללו. התיבות של הרמקולים הרצפתיים ברמות המחיר הנמוכות פחות קשיחות ולכן "מנגנות" (ברמקול, התיבה היא החלק היקר), באס הוא יותר בעייתי מבחינה אקוסטית (הדהוד), ולעיתים מה שנתפס כחוסר בפירוט במיד הוא פשוט עודף מיד-באס שמאפיל על המיד (לכן ייעצתי לשחק עם מיקום הרמקולים הנוכחיים).
אז בהסתמך על הקצת ידע ש לי (יש כאן אנשים עם יותר, אבל רמות המחיר הללו פחות מעניינות אותן לדיון) ומה שאתה מספר, מגבר לא נראה לי שיעזור לך. הייתי מנסה מדפיים לא קטנים (שוב, הכללה).
)