החלטתי אחרי ניסויים והתלבטויות והזזות והאזנות - למקם את קו הרמקולים על הפאה הקצרה.
זה נתן סלון סימטרי לגמרי, תיבה ארוכה ללא דלתות בצדדים.
מאחורי הרמקולים - קיר זכוכית, חלונות הזזה ישראלים ענקיים שפונים לרחוב.
לא אהבתי, גם מבחינת בידוד וגם מבחינת "השתתפות הזכוכית" במוזיקה, קרי רעידות והחזרים.
אז בחרתי לפרק, ולהתקין במקומם "קיר זכוכית" אחר, בעל זכוכית כפולה. רוב הקיר קבוע ובמרכזו שני חלונות כנף כבדים הניתנים לפתיחה פנימה. לא הזזה. סיפור לא זול...
לפני הזכוכית - וילון צפוף עבה. לאו דווקא אקוסטי בהגדרתו.
בצדדים, קצת מאחורי הרמקולים - מלכודות באס שטוחות לכל גובה הקיר, מסוג SlimBass
בגלל שהסלון ריק ופנוי וגם ארוך - יכולתי לקחת את הרמקולים הרבה קדימה. האופטימום יצא כמטר וחצי מהקיר האחורי.
עוד טיפול - אריחי מלמין מוקצף מודבקים על חלק מהתקרה, בערך מרכז הסלון, מעל אזור הישיבה.