AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,906
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
אני לא בטוח שקאנטאטות של באך הן נקודת פתיחה מאוד נגישה ל"קהל הרחב".
הן דורשות צורת האזנה מיוחדת, בעיקר עקב השימוש בפוליפונייה == ריבוי קולות -- ("קול" במשמעות תפקיד, לאו דווקא קול אדם) -- שילוב תפקידים המבוצעים בו זמנית -- מה שאינו נפוץ בסוגי מוזיקה אחרים שאולי מורגלים בהם יותר, ששם יש בדרך כלל בו-זמנית רק מנגינה אחת וליווי (מה שנקרא הומופונייה == אותו קול).
אבל לך תמצא בכל העולם הרחב הזה היכן להתחיל.
מכל מקום, עלה בדעתי להתחיל באמצע של האמצע -- הקונצ'רטי (ריבוי של קונצ'רטו -- יצירה לסולן/ים ולתזמורת) של בטהובן לפסנתר (וכמובן לתזמורת).
יש חמישה "עיקריים" כאלה:
*** מספר 1 ומספר 2 -- מוקדמים למדי (בתוך תקופת יצירתו של בטהובן), ולמעשה סדר כתיבתם הייה הפוך. מאוד מושפעים ממוצארט, אבל הם כבר עם ביטוי ממשי של "בטהובניות"
*** מספר 3 - יצירה בשלה הרבה יותר
*** מספר 4 - יצירה נפלאה, עדינה יחסית לבטהובן, בשני הפרקים הראשונים אפילו אין חצוצרות ותופים
*** מספר 5, הידוע בכינוי (שלא ניתן על ידי בטהובן) "הקיסר", ואכן יש בו הרבה הוד ועוצמה
וייש גם "בן חורג" -- עיבוד לפסנתר (ולתזמורת) שבטהובן עשה לקונצ'רטו (היחיד) שלו לכינור (ולתזמורת -- אפסיק לחזור על זה בקשר ל"קונצ'רטו", אם כי יש מעט יוצאים מן הכלל שבהם המילה קונצ'רטו משמשת ליצירות ללא תיזמורת).
אני לא מכיר ביצוע של צוות בודד פסנתרן+מנצח+תזמורת שעושה את כולם -- לפחות את ה"עיקריים" -- "הכי טוב" לטעמי, והיות ו-4 ו-5 הם ה"חשובים" יותר לדעתי, אמליץ על ביצוע שלטעמי הביצועים של אלה הוא נהדר ממש, והקונצ'רטי האחרים "רק" מצויינים, וכל העסק די זול יחסית.
אני מתכוון לביצוע של ולאדימיר אשכנאזי עם גיאורג שולטי (כותבים Solti אבל הוא הונגארי, ובשפתו S זה כמו ש', ו-ס' נכתבת Sz, כמו למשל גיאורג סל -- Szell).
זאת עם תזמורת שיקאגו בהקלטה של Decca מ-1972 עם הטכנאי המצויין Kenneth Wilkinson. זה מקרה שההעברה לדיסק לא מזהירה, אבל עדיין הצליל טוב למדי, והביצוע, כאמור...(Y)
אין שם את "הבן החורג" (אפשר לוותר) וייש שם כמה יצירות קטנות (באגאטלות), כולל "לעליזה" ( Fur Elise) המוכרת לכל תלמידי הפסנתר ולשכניהם.
תיהנו!
עמיר
הן דורשות צורת האזנה מיוחדת, בעיקר עקב השימוש בפוליפונייה == ריבוי קולות -- ("קול" במשמעות תפקיד, לאו דווקא קול אדם) -- שילוב תפקידים המבוצעים בו זמנית -- מה שאינו נפוץ בסוגי מוזיקה אחרים שאולי מורגלים בהם יותר, ששם יש בדרך כלל בו-זמנית רק מנגינה אחת וליווי (מה שנקרא הומופונייה == אותו קול).
אבל לך תמצא בכל העולם הרחב הזה היכן להתחיל.
מכל מקום, עלה בדעתי להתחיל באמצע של האמצע -- הקונצ'רטי (ריבוי של קונצ'רטו -- יצירה לסולן/ים ולתזמורת) של בטהובן לפסנתר (וכמובן לתזמורת).
יש חמישה "עיקריים" כאלה:
*** מספר 1 ומספר 2 -- מוקדמים למדי (בתוך תקופת יצירתו של בטהובן), ולמעשה סדר כתיבתם הייה הפוך. מאוד מושפעים ממוצארט, אבל הם כבר עם ביטוי ממשי של "בטהובניות"
*** מספר 3 - יצירה בשלה הרבה יותר
*** מספר 4 - יצירה נפלאה, עדינה יחסית לבטהובן, בשני הפרקים הראשונים אפילו אין חצוצרות ותופים
*** מספר 5, הידוע בכינוי (שלא ניתן על ידי בטהובן) "הקיסר", ואכן יש בו הרבה הוד ועוצמה
וייש גם "בן חורג" -- עיבוד לפסנתר (ולתזמורת) שבטהובן עשה לקונצ'רטו (היחיד) שלו לכינור (ולתזמורת -- אפסיק לחזור על זה בקשר ל"קונצ'רטו", אם כי יש מעט יוצאים מן הכלל שבהם המילה קונצ'רטו משמשת ליצירות ללא תיזמורת).
אני לא מכיר ביצוע של צוות בודד פסנתרן+מנצח+תזמורת שעושה את כולם -- לפחות את ה"עיקריים" -- "הכי טוב" לטעמי, והיות ו-4 ו-5 הם ה"חשובים" יותר לדעתי, אמליץ על ביצוע שלטעמי הביצועים של אלה הוא נהדר ממש, והקונצ'רטי האחרים "רק" מצויינים, וכל העסק די זול יחסית.
אני מתכוון לביצוע של ולאדימיר אשכנאזי עם גיאורג שולטי (כותבים Solti אבל הוא הונגארי, ובשפתו S זה כמו ש', ו-ס' נכתבת Sz, כמו למשל גיאורג סל -- Szell).
זאת עם תזמורת שיקאגו בהקלטה של Decca מ-1972 עם הטכנאי המצויין Kenneth Wilkinson. זה מקרה שההעברה לדיסק לא מזהירה, אבל עדיין הצליל טוב למדי, והביצוע, כאמור...(Y)
אין שם את "הבן החורג" (אפשר לוותר) וייש שם כמה יצירות קטנות (באגאטלות), כולל "לעליזה" ( Fur Elise) המוכרת לכל תלמידי הפסנתר ולשכניהם.
תיהנו!
עמיר
, וייש צורך ב"אנרגיית שיפעול" כדי להיכנס לעולמה.