Vivaldi Audio
עוסק בתחום
- הודעות
- 380
- מעורבות
- 340
- נקודות
- 63
בחודשים האחרונים קראתי ושמעתי מאנשים, שאני מעריך את שיפוטם, סופרלטיבים נלהבים על ההגברה של KARAN מסדרת MASTER COLLECTION.
אז נכון שאני עוסק בתחום, אבל לפני כן אני אודיופיל, והסקרנות שלי התעוררה.
התקשרתי לשי, היבואן של KARAN, "פריק קונטרול" – קולגה שיצא לנו עד כה רק לשוחח פעמיים-שלוש בטלפון שיחות כנות ונעימות – ואמרתי לו שאני מגיע.
"בשמחה," הוא ענה.
אל תמעיטו בערך של התשובה הקצרה והנהדרת הזאת. האמינו לי שהיא לא הייתה יוצאת בקלות כזאת מכמה עוסקים בתחום, שעצם טלפון מעוסק אחר בתחום כבר היה מקשיח את קולם ומעורר את חשדנותם.
אז מייד למחרת עליתי על האוטו, ותוך שעתיים בלבד הגעתי מביתי בדאלית אל כרמל לחנות שלו באזור מסחרי נעים בבאר שבע, לא לפני שהספקתי לאסוף בדרך אדם יקר לי ביותר.
חלון הראווה הכהה לא הסגיר את מה שבפנים. דפקנו בדלת, ותוך רגע נעמד מולנו במאור פנים גבר נאה וחטוב ובעל הבעה טובה ופתוחה. אני מדגיש את הקווים האסתטיים האלה מפני שבאתר שלו הוא מציג משום-מה תמונה הרבה פחות טובה ממה שהוא נראה בפועל.
לא באתי עם שום ציפיות או הרהורים כלשהם על המקום של שי, אז לא מפתיע שמייד כשנכנסנו גיליתי לשמחתי שהמקום הוא מעט מאוד חנות והרבה מאוד מין מועדון ובית חמים לאוהבי התחום. כזה שעושה חשק להגיע אליו, לפטפט ולהקשיב, ולא רק כדי לקנות.
חדר הכניסה הוא שילוב בין חדר תצוגה מזמין ובטוב-טעם לבין חדר האזנה עם ציוד מגוון ומעניין: הגברות שפופרתיות (כולל כמה גודזילות רציניות) וטרנזיסטוריות, רמקולים מסוגים שונים, ומבחר מרשים של כבלים ועזרים.
ממש ממול לדלת הכניסה קרץ אלי בר משקאות חריפים מפתה למדי. נו, לפחות עבור חובב טיפה מרה כמוני. אבל יש גם קפה מצוין – למי שמעדיף. אמרתי כבר מועדון חמים?
משם עברנו לסנדוק אל עג'אב – קופסת הקסמים!
חלל מלבני סימטרי להפליא, בן 30 מ"ר בערך, עם תקרה מעוררת קנאה בגובה של לפחות שלושה וחצי מטרים.
ב"פששש" הראשון שיצא לי מהפה שמעתי מייד שהחדר מטופל מבחינה אקוסטית בצורה אינטנסיבית. אינטנסיבית מדי, כי הקול שלי נשמע לי קצת יבש וכך גם הקולות של שאר הנוכחים. אבל החדר נמצא עדיין בתהליך רציני של למידה ובדיקה, ורבותיי, אקדים את המאוחר ואומר שזאת הייתה הבעיה היחידה שמצאתי לאורך כל הביקור.
הלאה. על סטנדים מרשימים למראה (Pillartech), שהתגלו באגביות גם כיעילים מאוד, ניצבו להם כמה דוגמני-על סוחטי ריר בלתי נשלט.
ראש וראשון להם רבץ לו ה-KARAN POWERa STEREO, מגבר במידות בלתי נגמרות וברמת בנייה משתקת. אין לי כח לפרטים, אולי רק שהוא מפיק 650W אינסופיים לצד ב-8 אוהם, את השאר תקראו בקישור.
לצדו עמד ה-KARAN LINEa & PSUa, קדם-מגבר עם ספק כח חיצוני.
מעל לקדם התפנקה לה שכיית חמדה משובבת - DreamPlay STREAM, נגן-רשת מרהיב למראה של Kalista.
הנגן חובר לשנאי מבדל ופילטר של TORUS.
משני צדי האלקטרוניקה הזדקפו להם ה-Il Cremonese של סונוס פאבר.
כל הציוד הזה רותק לכבלים הטובים ביותר של CARDAS.
ועכשיו לסאונד
הואיל וזה היה ביקור כדי לשמוע את ה-KARAN - כמו גם להכיר יותר מקרוב את האיש מאחורי הטלפון - ולא "ביקורת מקצועית" לאורך שבועות, הדרך שלי לזהות במהירות רבה וביעילות גבוהה מאוד את מלוא היכולות של מערכת היא הקשבה לאחת הסימפוניות של מהלר/ברוקנר/שוסטקוביץ', רצוי כזו עם קטעי מקהלה, ואם לחגיגה מצטרף גם עוגב אדיר – מה טוב. במילים אחרות, הפגזה מסיבית ומרוכזת מכל כלי הנשק השונים והמגוונים על המשחתת, מאקדח ועד משגרי טילים!
אם כן, ביקשתי לשים מה שרבים מכירים: את הסימפוניה השנייה של מהלר. נכון, בביצוע של Solti עם התזמורת של לונדון.
אני זוכר פעם אחת בלבד בישראל שנתקלתי במופע אש כמעט מרהיב כזה, לפני 14 שנים בערך, אצל תל-אביבי, לא אלמוני, ששמענו אצלו את הקונצ'רטו לכינור של בטהובן.
והנה שוב, ואפילו יותר, גם כאן, בסנדוק של שי: כל סערת הכלים הרבים התגעשה לה על הבמה בצורה כל כך גדולה, מוחשית, נהירה, כבירה, סוחפת, מלאת צבע ומרקם וחיים... איזו חוויה! ואיזו הפתעה!
מובן שזו תוצאה של כלל הרכיבים שפורטו לעיל, וכמובן של חדר מאוזן ומטופל היטב, אבל היה ברור לי מייד, אם נתמקד בציוד, שהגיבורה הראשית היא ההגברה של KARAN. עם הגברה כזאת נדמה שגם פיתה עם דרייברים יכולה להשמיע מוזיקת מלאכים. איזה Headroom בלי סוף! איזו טונליות נפלאה! ובעיקר, מעולם לא שמעתי מגבר בעל שליטה ריבונית כזאת על סובביו. לא מין דמי-מנהיג המקיף את עצמו בכל מיני סמרטוטי רצפה כדי להסוות את צורמנותו הפרטית וגמדותו, אלא מנהיג-על, מנהיג של אמת, המקיף את עצמו בעדית שבעדית כדי להתרומם יחד להרמוניה שמיימית!
ושאר הרכיבים הם בהחלט העדית שבעדית. כולל הסונוס פאבר, שאלדר, הידוע בכינויו "שניצל", כינה פעם, במושחזות אופיינית ומדויקת, "רמקולים עם מנורה [שפופרת] קטנה בפנים". התכונה הזאת היא ככל הנראה בדיוק מה שחסידי הרמקולים האלה אוהבים, כמו גם בדיוק מה שאני אישית לא מאוד מתלהב ממנו. המון פעמים שמעתי רמקולים של סונוס פאבר מוצמדים להגברות המחזקות את הצד הזה במקום לאזן אותו, והתוצאה, לדידי, הייתה כדור שינה בעוצמת נוק-אאוט. ההגברה של KARAN הוכיחה, כמעט לתדהמתי, שלפחות במקרה של ה-Il Cremonese, סונוס פאבר ייצרו רמקולים שיודעים לעשות מהלר. ומה שיודע לעשות מהלר, יודע לעשות הכל!
תורת היחסות על רגל אחת
בשלב מסוים חיברנו לרמקולים את המגבר המשולב VINNIE ROSSI BRAMA. תכשיט במלוא מובן המילה, ואלגנטיות צרופה. בלחיצת כפתור בשלט של המכשיר ניתן לעבור ממצב של קדם טרנזיסטורי למצב של קדם עם שפופרות 300B, לפי סוג המוזיקה וההעדפות האישיות. מגבר מצוין הנשמע אנין, מעודן וזך ועם זאת דינמי ומתפרץ, אבל למרות עוצמה נכבדה של 200W ב-8 אוהם, ה-Il Cremonese הזדקקו לשפריץ יותר חזק כדי לנענע אותם. או שמא לא הייתי חושב כך אם לא הייתי שומע לפני כן את השליט המפואר?
פה ושם עדיין מתנהלות שיחות על ההבדלים באיכות השמע בין המקורות השונים. נדמה לי שהן מיותרות, ובוודאי לא תקפות, כשמדובר ברמות הגבוהות. במקרה של ה-Kalista, הסטרימינג לא עורר בי כמיהה לשום פורמט אחר.
מכל מקום, בהתחלה שמענו TIDAL דרך ROON. אחד הנוכחים הציע להקשיב ל-TIDAL בלי ROON, והשיפור היה לא מבוטל, ומכל בחינה! אני מאמין שאם שי יזרים דרך QOBUZ התוצאה תהיה אפילו מרשימה יותר. אין ספק שהיא תהיה הכי מרשימה אם הוא יחבר ל- Kalista כונן עם קבצים משלו. כך או כך, רמת השמע דרך נגן-רשת משובח היא גבוהה היום להפליא.
טוב, אפילו ביקור מפתיע ומרגש כזה סופו להסתיים. הגיע הערב, ואתו רעב מעיק. "יש לך המלצה על איזו מסעדה טובה בסביבה?" שאלתי את שי.
"מאיזה סוג?"
היינו באמת רעבים, ובזמנים כאלה אני משתוקק לאוכל בסגנון "מסעדת בן חמו" באור עקיבא, למי שמכיר.
"משהו מזרחי," עניתי.
"בלי למצמץ הוא אמר "מסעדת אווז הזהב".
לחצתי ידיים בחום רב עם קולגה, שהלוואי ירבו כמותו, זה יוסיף המון כבוד, אדיבות, עדינות ונדיבות לתחום שלנו. האיש הפתוח ומכניס האורחים הזה התגלה גם כאדם שמאחורי צניעותו הכנה מסתתרים ידע מעמיק וניסיון בני 20 שנים בהתקנות של מערכות בית חכם וקולנוע ביתי, כמו גם התלהבות נהדרת מנגינה באוסף גיטרות חשמליות די נדירות.
יצאנו - האדם היקר לי מאוד שאספתי בדרכי ואני – ונסענו ל"אווז הזהב".
"נו?" שאלתי את בני האהוב בדרכנו לשם.
בני, שנולד לתוך האהבה הזאת של אביו, היה, כמו שהוא עונה לי לפעמים, Speechless.
אה, איזה אוכל טעים!
אח, איזה יום ומפגש יפהפיים!
אז נכון שאני עוסק בתחום, אבל לפני כן אני אודיופיל, והסקרנות שלי התעוררה.
התקשרתי לשי, היבואן של KARAN, "פריק קונטרול" – קולגה שיצא לנו עד כה רק לשוחח פעמיים-שלוש בטלפון שיחות כנות ונעימות – ואמרתי לו שאני מגיע.
"בשמחה," הוא ענה.
אל תמעיטו בערך של התשובה הקצרה והנהדרת הזאת. האמינו לי שהיא לא הייתה יוצאת בקלות כזאת מכמה עוסקים בתחום, שעצם טלפון מעוסק אחר בתחום כבר היה מקשיח את קולם ומעורר את חשדנותם.
אז מייד למחרת עליתי על האוטו, ותוך שעתיים בלבד הגעתי מביתי בדאלית אל כרמל לחנות שלו באזור מסחרי נעים בבאר שבע, לא לפני שהספקתי לאסוף בדרך אדם יקר לי ביותר.
חלון הראווה הכהה לא הסגיר את מה שבפנים. דפקנו בדלת, ותוך רגע נעמד מולנו במאור פנים גבר נאה וחטוב ובעל הבעה טובה ופתוחה. אני מדגיש את הקווים האסתטיים האלה מפני שבאתר שלו הוא מציג משום-מה תמונה הרבה פחות טובה ממה שהוא נראה בפועל.
לא באתי עם שום ציפיות או הרהורים כלשהם על המקום של שי, אז לא מפתיע שמייד כשנכנסנו גיליתי לשמחתי שהמקום הוא מעט מאוד חנות והרבה מאוד מין מועדון ובית חמים לאוהבי התחום. כזה שעושה חשק להגיע אליו, לפטפט ולהקשיב, ולא רק כדי לקנות.
חדר הכניסה הוא שילוב בין חדר תצוגה מזמין ובטוב-טעם לבין חדר האזנה עם ציוד מגוון ומעניין: הגברות שפופרתיות (כולל כמה גודזילות רציניות) וטרנזיסטוריות, רמקולים מסוגים שונים, ומבחר מרשים של כבלים ועזרים.
ממש ממול לדלת הכניסה קרץ אלי בר משקאות חריפים מפתה למדי. נו, לפחות עבור חובב טיפה מרה כמוני. אבל יש גם קפה מצוין – למי שמעדיף. אמרתי כבר מועדון חמים?
משם עברנו לסנדוק אל עג'אב – קופסת הקסמים!
חלל מלבני סימטרי להפליא, בן 30 מ"ר בערך, עם תקרה מעוררת קנאה בגובה של לפחות שלושה וחצי מטרים.
ב"פששש" הראשון שיצא לי מהפה שמעתי מייד שהחדר מטופל מבחינה אקוסטית בצורה אינטנסיבית. אינטנסיבית מדי, כי הקול שלי נשמע לי קצת יבש וכך גם הקולות של שאר הנוכחים. אבל החדר נמצא עדיין בתהליך רציני של למידה ובדיקה, ורבותיי, אקדים את המאוחר ואומר שזאת הייתה הבעיה היחידה שמצאתי לאורך כל הביקור.
הלאה. על סטנדים מרשימים למראה (Pillartech), שהתגלו באגביות גם כיעילים מאוד, ניצבו להם כמה דוגמני-על סוחטי ריר בלתי נשלט.
ראש וראשון להם רבץ לו ה-KARAN POWERa STEREO, מגבר במידות בלתי נגמרות וברמת בנייה משתקת. אין לי כח לפרטים, אולי רק שהוא מפיק 650W אינסופיים לצד ב-8 אוהם, את השאר תקראו בקישור.
לצדו עמד ה-KARAN LINEa & PSUa, קדם-מגבר עם ספק כח חיצוני.
מעל לקדם התפנקה לה שכיית חמדה משובבת - DreamPlay STREAM, נגן-רשת מרהיב למראה של Kalista.
הנגן חובר לשנאי מבדל ופילטר של TORUS.
משני צדי האלקטרוניקה הזדקפו להם ה-Il Cremonese של סונוס פאבר.
כל הציוד הזה רותק לכבלים הטובים ביותר של CARDAS.
ועכשיו לסאונד
הואיל וזה היה ביקור כדי לשמוע את ה-KARAN - כמו גם להכיר יותר מקרוב את האיש מאחורי הטלפון - ולא "ביקורת מקצועית" לאורך שבועות, הדרך שלי לזהות במהירות רבה וביעילות גבוהה מאוד את מלוא היכולות של מערכת היא הקשבה לאחת הסימפוניות של מהלר/ברוקנר/שוסטקוביץ', רצוי כזו עם קטעי מקהלה, ואם לחגיגה מצטרף גם עוגב אדיר – מה טוב. במילים אחרות, הפגזה מסיבית ומרוכזת מכל כלי הנשק השונים והמגוונים על המשחתת, מאקדח ועד משגרי טילים!
אם כן, ביקשתי לשים מה שרבים מכירים: את הסימפוניה השנייה של מהלר. נכון, בביצוע של Solti עם התזמורת של לונדון.
אני זוכר פעם אחת בלבד בישראל שנתקלתי במופע אש כמעט מרהיב כזה, לפני 14 שנים בערך, אצל תל-אביבי, לא אלמוני, ששמענו אצלו את הקונצ'רטו לכינור של בטהובן.
והנה שוב, ואפילו יותר, גם כאן, בסנדוק של שי: כל סערת הכלים הרבים התגעשה לה על הבמה בצורה כל כך גדולה, מוחשית, נהירה, כבירה, סוחפת, מלאת צבע ומרקם וחיים... איזו חוויה! ואיזו הפתעה!
מובן שזו תוצאה של כלל הרכיבים שפורטו לעיל, וכמובן של חדר מאוזן ומטופל היטב, אבל היה ברור לי מייד, אם נתמקד בציוד, שהגיבורה הראשית היא ההגברה של KARAN. עם הגברה כזאת נדמה שגם פיתה עם דרייברים יכולה להשמיע מוזיקת מלאכים. איזה Headroom בלי סוף! איזו טונליות נפלאה! ובעיקר, מעולם לא שמעתי מגבר בעל שליטה ריבונית כזאת על סובביו. לא מין דמי-מנהיג המקיף את עצמו בכל מיני סמרטוטי רצפה כדי להסוות את צורמנותו הפרטית וגמדותו, אלא מנהיג-על, מנהיג של אמת, המקיף את עצמו בעדית שבעדית כדי להתרומם יחד להרמוניה שמיימית!
ושאר הרכיבים הם בהחלט העדית שבעדית. כולל הסונוס פאבר, שאלדר, הידוע בכינויו "שניצל", כינה פעם, במושחזות אופיינית ומדויקת, "רמקולים עם מנורה [שפופרת] קטנה בפנים". התכונה הזאת היא ככל הנראה בדיוק מה שחסידי הרמקולים האלה אוהבים, כמו גם בדיוק מה שאני אישית לא מאוד מתלהב ממנו. המון פעמים שמעתי רמקולים של סונוס פאבר מוצמדים להגברות המחזקות את הצד הזה במקום לאזן אותו, והתוצאה, לדידי, הייתה כדור שינה בעוצמת נוק-אאוט. ההגברה של KARAN הוכיחה, כמעט לתדהמתי, שלפחות במקרה של ה-Il Cremonese, סונוס פאבר ייצרו רמקולים שיודעים לעשות מהלר. ומה שיודע לעשות מהלר, יודע לעשות הכל!
תורת היחסות על רגל אחת
בשלב מסוים חיברנו לרמקולים את המגבר המשולב VINNIE ROSSI BRAMA. תכשיט במלוא מובן המילה, ואלגנטיות צרופה. בלחיצת כפתור בשלט של המכשיר ניתן לעבור ממצב של קדם טרנזיסטורי למצב של קדם עם שפופרות 300B, לפי סוג המוזיקה וההעדפות האישיות. מגבר מצוין הנשמע אנין, מעודן וזך ועם זאת דינמי ומתפרץ, אבל למרות עוצמה נכבדה של 200W ב-8 אוהם, ה-Il Cremonese הזדקקו לשפריץ יותר חזק כדי לנענע אותם. או שמא לא הייתי חושב כך אם לא הייתי שומע לפני כן את השליט המפואר?
פה ושם עדיין מתנהלות שיחות על ההבדלים באיכות השמע בין המקורות השונים. נדמה לי שהן מיותרות, ובוודאי לא תקפות, כשמדובר ברמות הגבוהות. במקרה של ה-Kalista, הסטרימינג לא עורר בי כמיהה לשום פורמט אחר.
מכל מקום, בהתחלה שמענו TIDAL דרך ROON. אחד הנוכחים הציע להקשיב ל-TIDAL בלי ROON, והשיפור היה לא מבוטל, ומכל בחינה! אני מאמין שאם שי יזרים דרך QOBUZ התוצאה תהיה אפילו מרשימה יותר. אין ספק שהיא תהיה הכי מרשימה אם הוא יחבר ל- Kalista כונן עם קבצים משלו. כך או כך, רמת השמע דרך נגן-רשת משובח היא גבוהה היום להפליא.
טוב, אפילו ביקור מפתיע ומרגש כזה סופו להסתיים. הגיע הערב, ואתו רעב מעיק. "יש לך המלצה על איזו מסעדה טובה בסביבה?" שאלתי את שי.
"מאיזה סוג?"
היינו באמת רעבים, ובזמנים כאלה אני משתוקק לאוכל בסגנון "מסעדת בן חמו" באור עקיבא, למי שמכיר.
"משהו מזרחי," עניתי.
"בלי למצמץ הוא אמר "מסעדת אווז הזהב".
לחצתי ידיים בחום רב עם קולגה, שהלוואי ירבו כמותו, זה יוסיף המון כבוד, אדיבות, עדינות ונדיבות לתחום שלנו. האיש הפתוח ומכניס האורחים הזה התגלה גם כאדם שמאחורי צניעותו הכנה מסתתרים ידע מעמיק וניסיון בני 20 שנים בהתקנות של מערכות בית חכם וקולנוע ביתי, כמו גם התלהבות נהדרת מנגינה באוסף גיטרות חשמליות די נדירות.
יצאנו - האדם היקר לי מאוד שאספתי בדרכי ואני – ונסענו ל"אווז הזהב".
"נו?" שאלתי את בני האהוב בדרכנו לשם.
בני, שנולד לתוך האהבה הזאת של אביו, היה, כמו שהוא עונה לי לפעמים, Speechless.
אה, איזה אוכל טעים!
אח, איזה יום ומפגש יפהפיים!
