במבי
אוהב את התחום
- הודעות
- 293
- מעורבות
- 220
- נקודות
- 43
בבעלותי צמד רמקולים פורם פלור של מרטן שרכשתי לפני כמה חודשים מטרייד במחיר הזדמנות, הרבה מאוד בזכות המלצה כמעט גורפת של חברי האתר הטובים, למי שזוכר את אותו פוסט ראשון שלי, שם גם ציינתי שלהגברה אני משתמש במשולב הגל 70, כמקור, במחשב לא יעודי שמנגן קבצי flac/wav
והכבלים שברשותי הם כבלים פשוטים וזולים של אודיוקווסט.
היה מי שהעיר שללא טיפול ושידרוג ברמת המקור אזי לא ארגיש שום הבדל משמעותי בסאונד גם אם ארכוש רמקולים טובים בהרבה מהרמקולים שהיו ברשותי (מוניטור אודיו ברונז). אז קודם כל אני חייב לומר שבמקרה שלי זה רחוק מלהיות נכון, ישנו הבדל מהותי ודראמתי בסאונד. עכשיו עם הפורם פלור הסאונד טוב יותר בכל פרמטר אפשרי. הם, נכון לעכשיו, הרמקולים המפורטים ביותר ששמעתי. פתאום אני שומע מלא אינפורמציה שלא ידעתי שקיימת כמו פרקשן עדין באחד השירים האהובים עלי של הבלאק קרואוז שבטח שמעתי אותו מאות פעמים קודם.. ומעולם לא הבחנתי בו. המרטן האלה נשמעים לי כל כך טבעיים וכל כך צלולים שממש התרגשתי שוב ושוב כשעברתי על הספרייה שלי בכדי לשמוע את כל אותם שירים שאני אוהב מחדש. מוזיקת אינדי/אקוסטית נשמעת כמו חלום, ג'אז ובלוז נשמעים מלאי חיים, הבמה גדולה, הצלילים נקיים, אבל היה חסר לי משהו. בעיקר ברוק אנרגטי ובאלקטרוני תובעני. איזה נפח, איזה מימד בשרני, איזה גודל בצליל.. אולי משהו בלואו מיד..?
אי לכך, אמרתי לעצמי שאני חייב לנצל את הזמנתו הנדיבה של זיו בכדי לשמוע איך הרמקולים שלי יכולים להישמע בתנאים טובים יותר כשהם מחוברים להגברה רצינית יותר, כבילה טובה ומקור איכותי. חול המועד, באמתחתי מלא זמן פנוי, הרמתי טלפון וזיו אמר יאללה בוא, אז יאללה, עולים לעיר הקודש שנשמעת כמו תימני שמבקש מאשתו קפה - נס ציונה.
איך שנפגשנו היינו מאוד מוכרים אחד לשני למרות שלא הבנו בדיוק מהיכן, מריצים אפשריות, העבר של זיו בהד ארצי, העבר שלי בניהול חנות דיסקים.. מה זה משנה. בוא נשמע מוזיקה.
הסט הוא רמקולים פורם פלור כמובן, המקור הוא cdp של סאגדן, הגברה של אודיו אלכימי וכבילה של סטלת' אם אינני טועה. מתחילים עם הופעה של פטריסיה ברבר (שוב, אם אינני טועה..), בסאונד ניקיון שאני לא מכיר. משהו מבריק, מדויק וכל כך נכון. אחכ ביקשתי להאזין לקטע הראשון של קית' ג'ארת בהופעה בקלן. שוב הנקיון והדיוק הנעים הזה שאין אצלי. ביקשתי לשמוע קצת רוק, אולי איזה משהו של קלפטו וזיו שם את האלבום המשותף של קלפטון וביבי קינג. מהצלילים הראשונים יצא לי וואווווו. הסאונד היה כל כך נקי.. כל כך מדויק ומבריק ועם כל זאת הייתה מן מלאות נפלאה בגיטרות והמצילות היו כל כך אמיתיות ונעימות.. "לסאונד הזה אני בדיוק שואף!" אמרתי לזיו והוא מחייך ומהנהן איתי לקצב המוזיקה. שאלתי אותו אם ישנה אפשרות לחבר דיסק און קי שהבאתי איתי וזיו המתוק נענה ברצון לבקשתי ורק מעיר שתיתכן ירידה כלשהי באיכות בהאזנה מהלפטופ ביחס למקור הנוכחי. לאחר שאירגן הכל ביקשתי להאזין לכמה קטעים שאני מכיר היטב ברוק ואלקטרוני. רובם נשמעו טוב יותר מאצלי בבית אם כי בקטעים של האלקטרוני עדיין הרגשתי שחסר לי איזשהו מימד של גודל, נפח, בשר.
מיתוך סקרנות תהיתי איך נשמעים הדג'נגו שנצבו בסמוך לפורם וזיו אמר בוא אני אחבר לך אותם ותשמע. עברנו על חלק מאותן יצירות ששמענו קודם וגיליתי סאונד שונה באופיו אך לאוזני לא פחות טוב. מצד אחד במה יותר אחורית, מצד שני יותר רך ובעל נפח. הטויטר של הדג'נגו שקראתי לא פעם ביקורות שטוענות שהוא חריף מדי נשמע לאוזני עדין, רך ונעים מאוד. היה קשה לי להחליט ולקבוע איזה סאונד עדיף עלי, של הפורם או הדג'נגו אך כן הבחנתי שהדג'נגו טובים יותר במוזיקה אלקטרונית לאוזני, כנראה בזכות הנפח הגדול יותר. זיו שם את אוקסיג'ן של ז'אן מישל ג'ארט ולמרות שאינני חסיד גדול של היצירה הזו (או של היוצר הנ"ל) היא נשמעה חלומית משהו בדג'נגו.
לאחר כשעתיים ומשהו של אירוח נדיב ומענג קמתי להודות לאיש המתוק הזה ולחזור לביתי אך זיו אמר "אבל עוד לא השמעתי לך תקליטים". לכך השבתי שחבל לטרוח מאחר ואין סיכוי שאשקיע אי פעם בפטיפון (עניין של תקציב או ליתר דיוק חוסר תקציב) אך הוא התעקש ולא מצאתי שום סיבה שלא לזרום עם זה.
פעם ראשונה בחיי ששמעתי פטיפון (וזה היה נראה כמו פטיפון שיודע מה הוא עושה). זה היה מדהים. הכל נשמע כל כך אמיתי וחי. חוויה שונה בהחלט מcd או קובץ מחשב. ביצירה כלשהי של שוברט (אינני זוכר איזו מה גם שאני בור בקלאסי) הכינורות נשמעו כל כך קרובים ורוטטים (עדיין מבעד לדג'נגו) שאיזושהי צמרמורת קלה עברה פתאום הבנתי סוף סוף את כל חסדי האנלוגי.
בשלב כלשהו זיו שאל אותי "אז מה למדת מהביקור" לכך השבתי שקודם כל למדתי שיש לי אחלה רמקול בבית. כשחזרתי הביתה והאזנתי שוב לסט שברשותי הבנתי גם שיתכן שכשדמיינתי לעצמי סאונד גדול ובשרני חשבתי בעצם על סאונד ענק שבשביל להגיע אליו אצטרך להוציא הרבה הרבה יותר כסף ממה שחשבתי (אלא אם כן זה רמקול pa מפלצתי שייתן לי את הגודל על חשבון כל השאר).
לסיום רק אודה שוב לזיו (אחד האנשים המקסימים ביותר שפגשתי) על האירוח והחוויה הכל כך משכילה ומהנה הזו. נשארתי עם טעם של עוד ועם רעב לשמוע עוד ועוד מערכות וסטים ולהמשיך ללמוד ולהכיר בצורה מעשית סוגים שונים של סאונד טוב ולשמוע שוב את הקסם שבתקליטים.
והכבלים שברשותי הם כבלים פשוטים וזולים של אודיוקווסט.
היה מי שהעיר שללא טיפול ושידרוג ברמת המקור אזי לא ארגיש שום הבדל משמעותי בסאונד גם אם ארכוש רמקולים טובים בהרבה מהרמקולים שהיו ברשותי (מוניטור אודיו ברונז). אז קודם כל אני חייב לומר שבמקרה שלי זה רחוק מלהיות נכון, ישנו הבדל מהותי ודראמתי בסאונד. עכשיו עם הפורם פלור הסאונד טוב יותר בכל פרמטר אפשרי. הם, נכון לעכשיו, הרמקולים המפורטים ביותר ששמעתי. פתאום אני שומע מלא אינפורמציה שלא ידעתי שקיימת כמו פרקשן עדין באחד השירים האהובים עלי של הבלאק קרואוז שבטח שמעתי אותו מאות פעמים קודם.. ומעולם לא הבחנתי בו. המרטן האלה נשמעים לי כל כך טבעיים וכל כך צלולים שממש התרגשתי שוב ושוב כשעברתי על הספרייה שלי בכדי לשמוע את כל אותם שירים שאני אוהב מחדש. מוזיקת אינדי/אקוסטית נשמעת כמו חלום, ג'אז ובלוז נשמעים מלאי חיים, הבמה גדולה, הצלילים נקיים, אבל היה חסר לי משהו. בעיקר ברוק אנרגטי ובאלקטרוני תובעני. איזה נפח, איזה מימד בשרני, איזה גודל בצליל.. אולי משהו בלואו מיד..?
אי לכך, אמרתי לעצמי שאני חייב לנצל את הזמנתו הנדיבה של זיו בכדי לשמוע איך הרמקולים שלי יכולים להישמע בתנאים טובים יותר כשהם מחוברים להגברה רצינית יותר, כבילה טובה ומקור איכותי. חול המועד, באמתחתי מלא זמן פנוי, הרמתי טלפון וזיו אמר יאללה בוא, אז יאללה, עולים לעיר הקודש שנשמעת כמו תימני שמבקש מאשתו קפה - נס ציונה.
איך שנפגשנו היינו מאוד מוכרים אחד לשני למרות שלא הבנו בדיוק מהיכן, מריצים אפשריות, העבר של זיו בהד ארצי, העבר שלי בניהול חנות דיסקים.. מה זה משנה. בוא נשמע מוזיקה.
הסט הוא רמקולים פורם פלור כמובן, המקור הוא cdp של סאגדן, הגברה של אודיו אלכימי וכבילה של סטלת' אם אינני טועה. מתחילים עם הופעה של פטריסיה ברבר (שוב, אם אינני טועה..), בסאונד ניקיון שאני לא מכיר. משהו מבריק, מדויק וכל כך נכון. אחכ ביקשתי להאזין לקטע הראשון של קית' ג'ארת בהופעה בקלן. שוב הנקיון והדיוק הנעים הזה שאין אצלי. ביקשתי לשמוע קצת רוק, אולי איזה משהו של קלפטו וזיו שם את האלבום המשותף של קלפטון וביבי קינג. מהצלילים הראשונים יצא לי וואווווו. הסאונד היה כל כך נקי.. כל כך מדויק ומבריק ועם כל זאת הייתה מן מלאות נפלאה בגיטרות והמצילות היו כל כך אמיתיות ונעימות.. "לסאונד הזה אני בדיוק שואף!" אמרתי לזיו והוא מחייך ומהנהן איתי לקצב המוזיקה. שאלתי אותו אם ישנה אפשרות לחבר דיסק און קי שהבאתי איתי וזיו המתוק נענה ברצון לבקשתי ורק מעיר שתיתכן ירידה כלשהי באיכות בהאזנה מהלפטופ ביחס למקור הנוכחי. לאחר שאירגן הכל ביקשתי להאזין לכמה קטעים שאני מכיר היטב ברוק ואלקטרוני. רובם נשמעו טוב יותר מאצלי בבית אם כי בקטעים של האלקטרוני עדיין הרגשתי שחסר לי איזשהו מימד של גודל, נפח, בשר.
מיתוך סקרנות תהיתי איך נשמעים הדג'נגו שנצבו בסמוך לפורם וזיו אמר בוא אני אחבר לך אותם ותשמע. עברנו על חלק מאותן יצירות ששמענו קודם וגיליתי סאונד שונה באופיו אך לאוזני לא פחות טוב. מצד אחד במה יותר אחורית, מצד שני יותר רך ובעל נפח. הטויטר של הדג'נגו שקראתי לא פעם ביקורות שטוענות שהוא חריף מדי נשמע לאוזני עדין, רך ונעים מאוד. היה קשה לי להחליט ולקבוע איזה סאונד עדיף עלי, של הפורם או הדג'נגו אך כן הבחנתי שהדג'נגו טובים יותר במוזיקה אלקטרונית לאוזני, כנראה בזכות הנפח הגדול יותר. זיו שם את אוקסיג'ן של ז'אן מישל ג'ארט ולמרות שאינני חסיד גדול של היצירה הזו (או של היוצר הנ"ל) היא נשמעה חלומית משהו בדג'נגו.
לאחר כשעתיים ומשהו של אירוח נדיב ומענג קמתי להודות לאיש המתוק הזה ולחזור לביתי אך זיו אמר "אבל עוד לא השמעתי לך תקליטים". לכך השבתי שחבל לטרוח מאחר ואין סיכוי שאשקיע אי פעם בפטיפון (עניין של תקציב או ליתר דיוק חוסר תקציב) אך הוא התעקש ולא מצאתי שום סיבה שלא לזרום עם זה.
פעם ראשונה בחיי ששמעתי פטיפון (וזה היה נראה כמו פטיפון שיודע מה הוא עושה). זה היה מדהים. הכל נשמע כל כך אמיתי וחי. חוויה שונה בהחלט מcd או קובץ מחשב. ביצירה כלשהי של שוברט (אינני זוכר איזו מה גם שאני בור בקלאסי) הכינורות נשמעו כל כך קרובים ורוטטים (עדיין מבעד לדג'נגו) שאיזושהי צמרמורת קלה עברה פתאום הבנתי סוף סוף את כל חסדי האנלוגי.
בשלב כלשהו זיו שאל אותי "אז מה למדת מהביקור" לכך השבתי שקודם כל למדתי שיש לי אחלה רמקול בבית. כשחזרתי הביתה והאזנתי שוב לסט שברשותי הבנתי גם שיתכן שכשדמיינתי לעצמי סאונד גדול ובשרני חשבתי בעצם על סאונד ענק שבשביל להגיע אליו אצטרך להוציא הרבה הרבה יותר כסף ממה שחשבתי (אלא אם כן זה רמקול pa מפלצתי שייתן לי את הגודל על חשבון כל השאר).
לסיום רק אודה שוב לזיו (אחד האנשים המקסימים ביותר שפגשתי) על האירוח והחוויה הכל כך משכילה ומהנה הזו. נשארתי עם טעם של עוד ועם רעב לשמוע עוד ועוד מערכות וסטים ולהמשיך ללמוד ולהכיר בצורה מעשית סוגים שונים של סאונד טוב ולשמוע שוב את הקסם שבתקליטים.
