בקיצור. אם הוא עושה את זה מהר וטכני אז הוא לא אמן. אם הוא עושה את זה לאט, עושה את עצמו "מרגיש" את הציור כשלבסוף יוצא איזה משהו לא ברור, כאשר התירוץ הוא "כל אחד יכול לפרש את הקישקוש הזה כמו שהוא רוצה" אז הוא אמן.
לפני 4 חודשים הזמין אותי חבר לצלם אירוע פתיחה של גלריה בעיר החטאים תל אביב. היו שם מיטב ה"אמנים" כולל זה שמצייר כבשים, ההוא שמפסל מזבל וההיא שמציירת עיגולים במשיכת מכחול ועושה קולות כאילו ציירה עכשיו את המונה ליזה החדשה. נחשפתי לכמה עשרות אנשים שעמדו שם מול הציורים הכי חסרי ציוריות שראיתי מעודי והתפעלו מהחרטא הזה. עמדתי שם בשוק. כמה אפשר להקריב בשביל להיות "חובב אומנות". האם גם את הטעם? היתרון הוא שכאשר כולם משחקים את המשחק של מתפעלים קל מאוד להיכנס לאווירה.