איכות השמיעה בחנויות דיסקים-באוזניות

[ילדיעפים]

אני בעצם לא זוכר חנות שזה לא היה כך,אתה בוחר כמה דיסקים מגיש למוכר,לדוגמא

בקנין רמת אביב-הוא מגיש-שה לך את האוזניות והשמיעה זוועתית!!!!קשה אפילו להבדיל

אם זה מונו או סטריאו-למה???למה???-אני אגיד לכם מה זה קשור אליכם,בפעם הבאה

שאני הולך לחנות דיסקים וככה ישמיעו לי אני מוציא את אלת הבייסבול ושובר שם את הציוד

יעני מרסק-ואתם תצטרכו להתארגן לכסף לשחרר אותי בערבות-בקטע הזה שלמה קוקי לא יהיה

צריך להיות מעורב אלה בקטע של המשפט אחרי הרס החנות השניה

:כועס:

 

[Ozen]

מה, אי אפשר להביא אוזניות מהבית?

 

[ילדיעפים]

לא,זה לא קשור לאוזניות,זה איכות הנגן-אבל בכל מקרה אני לא מסתובב עם אוזניות בכיס,

ומה קורה אם נכנסתי לחנות דיסקים שלא במתוכנן?

 

[נמר]

כשאני ניגש לחנות תקליטים אני לרוב יודע מה אני רוצה.

אני ממש לא מסוגל לחשוב על זה שאותן אוזניות שנימצאות בחנות עברו אלפי ראשים לפני וניצמדו לחצי טון דבש אוזניים. אני אישית פשוט נגעל לשים אותן על הראש.

 

[ילדיעפים]

טוב,אתם יודעים מה?אני לוקח איתי לפעם הבאה אוזניות,,,,,,ואז,,אתם זוכרים את ענין השחרור בערבות?

 

[Ozen]

נמר, גם יש דבר מעצבן ברוב החנויות תקליטים בהם ביקרתי - הפטיפון יבייש אפילו הומלס... :S

 

[Vandoren]

אני עוד זוכר חנות בה ישבתי שעות והאזנתי למוסיקה, בלי אוזניות ואיתן.
לחנות קראו קורוס ג'אז וזו ההזדמנות הראשונה שלי להודות לאנשים שפעלו במסגרתה על שהעשירו את חיי המוסיקליים.
החנות הזו נסגרה לפני למעלה מעשור ומאז אני בד"כ משוטט באינטרנט. :O
לצערי, לא מצאתי תחליף והיום רוב החנויות כבר ממילא בשקיעה כלכלית ברורה.
לאחרונה, ביקרתי במקרה בשתי חנויות שונות באופן מהותי.
במקרה אחד, המוכר היה ענייני ומנומס אך חסר ידע בסיסי במוסיקה קלאסית. במקרה שני, המוכר היה חסר סבלנות כי ביקש לסגור את החנות מוקדם יותר.
הדבר קשור לאיחוד מחלקות/חנויות והפיכת המוכר לסוג של קופאי אחד לכל החנות או לחלקה.
בחנות אחת היה מן דיסקמן מרופט ואוזניות סבירות ואפשר היה להתרשם מעט ממגוון דיסקים בעמידה מול הקופאי. בחנות השניה היה כל כך צפוף שבכלל לא היה סיכוי להצליח לעמוד בנקודה אחת ולבקש להאזין. בחנות הצפופה היו נוכחים אותה שעה שלושה אנשים רזים (כולל המוכר).
התייאשתי.
את מבוקשי מצאתי, בסופו של דבר, אחרי חיפוש קצר באינטרנט. האזנתי לדגימות ארוכות מכל פרק של היצירה עד שהבנתי שהביצוע טוב והזמנתי את התקליטור. הוא הגיע אליי באותו השבוע מארה"ב. נזכרתי בימים בהם הייתי מזמין וממתין בין חודש לחצי שנה לטלפון המיוחל מהחנות האחת בו איקרא לסור לחנות לקחת את ההזמנה. לעיתים הזמנתי על סמך המלצת המוכר המלומד או פשוט כי אהבתי את האמן וניחשתי שלא אתאכזב.
חוויית הגילוי לא השתנתה - רק האמצעי השתנה.
דרך אגב, אני עוד זוכר חנות שכונתית מיתולוגית (בשם הקלאסי - 33 ושליש) שבה המוכר היה מפנה אותי להאזין לתקליט באוזניות משובחות לפני רכישת התקליטור (שבדיוק נכנס אז לאופנה) עם אותו האלבום. פטיפון היה אמצעי ההאזנה היחיד באותה חנות.