"איך אנחנו מקשיבים ומה זה אומר"...


tomertsin

מושעה
הודעות
12,603
מעורבות
2,203
נקודות
113
Listening.gif

... "כתבה מרתקת "האם כולנו שומעים את אותו הדבר"?

רוג'ר סקוף מ-ETM כותב על איך אנחנו מקשיבים ומה זה אומר.

הוא מסכם ואומר: "הרבה יותר טוב ופשוט למצוא סוקר סובייקטיבי שטעמו דומה לטעם שלך ולתת לביקורות שלו להיות המדריך שלך בפיתוח המערכת שלך.
או יותר טוב, להשתמש באוזניים שלך ובטעמים והעדפות שלך בבחירתך. אחרי הכל, רק אתה תשמע דברים בדיוק כמו שאתה שומע אותם".

ניתן לעשות תרגום גוגל מאנגלית לעברית ולהבין מה שהוא רוצה לומר.

 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
זה נראה דומה מאוד לשרשור שנפתח בפורום אודיופיליה, רק בכותרת שונה ("האם כולנו שומעים את אותו הדבר?")

בכל מקרה, לי נראה שהכותב מנסה לחזק את מעמדו ואת התלות בו ובחבריו למקצוע ה-audio reviewing.
הוא כותב:


This fact of hearing what's most important to us about the music we listen to or about the sound of our home audio system is one of the reasons why subjective reviews can really be much more important to audiophiles than even that most highly regarded of objective testing procedures, double-blind testing. That fails as an audiophile tool for precisely the reason we've been talking about: in order to provide meaningful results, double-blind testing requires the isolation of just one single factor for comparison and, as I've said, everybody listens for something or some combination of things different from everybody else.

Far better to just find a subjective reviewer whose tastes are similar to your own and let his reviews be your guide in developing your system. Or better yet, use your own ears and your own tastes and preferences in making your selection. After all, only you will ever hear things exactly the way you hear them.​


לפחות בקשר ל-double-blind testing, הוא אומר "in order to provide meaningful results, double-blind testing requires the isolation of just one single factor for comparison", מה שלא נכון -- בהאזנה, עיוורת או לא, כל אחד יכול לבחור למה הוא רוצה להאזין ולמה שחשוב לו.

האמירה שלו "That fails as an audiophile tool" היא wishful thinking -- זה לא שהאזנה עיוורת היא שנכשלת ככלי אודיופילי, אלא שהאודיופילים הם שנכשלים במקומות שהם חושבים שיש הבדלים גדולים שבמציאות אינם כאלה -- או שאין הבדל, או שההבדלים מתחת לסף הרגישות של המאזין. במקרים שיש הבדלים ממשיים ברמה שמיעה עבור המאזין, הוא ישמע אותם גם בהאזנה עיוורת.

זה מזכיר לי את מה ש-Floyd E. Toole, זה מהספינורמה, אמר: כשאנשים יודעים מה הם שומעים, הם מספרים סיפורים ארוכים ומפורטים למה הם מעדיפים משהו, וכשהם לא יודעים, או שהם אומרים כמה מילים ממוקדות, או שבכלל לא שומעים הבדל. לכן, הוא אומר, אם מישהו רוצה לספר לו על מה שהוא שמע מתוך ידיעה מה הוא שומע, לא מעניין את Toole להאזין לזה. ויש לציין ש-Toole עסק בעיקר בהבדלים בין רמקולים, ששם לכולם ברור שההבדלים משמעותיים, לא בנושאים נתונים לוויכוח כמו כבלים.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור