תוצאות החיפוש

אתה מעייף, מספיק.

לדעתי אם משתמשים באוזניות באולפנים זה בגלל אילוצים הקשורים לסביבת עבודה רועשת ומגבלות מקום ומיקום. וכמובן משיקולים כספיים. רמקולים ממערכת איכותית יתנו רזולוציה מטורפת לא פחות מאוזניות ובנוסף באסים אמיתיים ותחושה שהכלים ממש פה לידך ובמהשאין באוזניות. ושמעתי אוזניות שעולות הרבה הרבה אלפים...

אז עובד בסוף?

מצרף קישור לשני קבצים שהם מושמעים יחד שני מקורות קול. הקבצים שונים במיקום המרחבי של שני מקורות הקול. מהו השינוי? בדיקה ראשונית שנעשתה עם עמיר מראה שאכן הוא שם לב. כמובן שזה קשור לוויכוח שעלה כאן קודם. https://drive.google.com/file/d/1j3be_JBuUIHksvaNpBGwJmdyiVTRlirp/view?usp=drive_link...

בהקלטה אין מאזין. מה שחשוב שיש החזרים בעיכובים שונים לכלים שונים הנמצאים בגבהים שונים. אני מסכים איתך שאי אפשר לשחזר לגמרי את החוויה של המאזין במצב טיבעי. בכל מקרה גם בהופעות יש רמקולים כך שהסכמה שציירת אינה רלוונטית. האיור נכון רק להופעה אקוסטית ללא הגברה.

ה delay כמבון תלוי בהרבה גורמים, כולל בכיווניות של המיקרופונים, אבל העיכוב בזמן של ההד ממקור הקול שבא מהרצפה יהיה תלוי בעיקר במרחק של מקור הקול מהרצפה. הdelay האבסולוטי לקול ולהד שלו תלוי בעיקר במרחק של המקור מהמיקרופון, ומשך הזמן הזה לא רלוונטי, אלא אם כן ישנו יותר ממקור קול אחד. דרך אגב במאמר...

אני לא חשוב שחשוב איפה המיקרופונים נמצאים. הdelay של ההחזרים תלוי במיקום הכלים יחסית לקירות. אין לי הסבר אחר מלבד אפקטים פסיכולוגיים.

האפקט של הגובה הוא לא פשוט להסבר, אבל הוא חלק מההדמיה ה 3D של הסאונד ומאד תלוי באיכות הסאונד וההקלטה. חלק מאפקט הוא אכן פסיכולוגי ותלוי בנסיון שלנו. ברור שהאינפורמציה של הגובה לא נמצאת בצורה טריויאלית בהקלטה, אבל רמזים לגובה נכנסים כנראה להקלטה בעיקר כהידהודים מקירות ומהריצפה. המוח שלנו משתמש...

אני אשלח לך בפרטי.

האם elevation של כלי הנגינה והקולות ניתנים לשמיעה? כנראה שכן. Among the variety of audio configurations in use—from basic monophonic to complex multi-channel surround-sound systems—two-channel stereophonic (stere… https://search.app/qrZ7eVQGmsFt9r96A

כנ״ל אצלי. ההגברה מושלמת כשהמגבר בווליום מסויים (על 10) והשליטה על העוצמה נעשית מהדאק. בנוסף, אני מבצע המרה לDSD 256 בRoon שכנראה, אבל אולי לא, מסייע לקבלת טווח דינאמי מלא לכל קובץ PCM (מקומי או מטידל), בלי קשר לביט שלו במקור.

כמו שאמרתי. כל אחד וטעמו האישי. אני אישית שומע רק דיגיטל ונהנה מכל רגע, אבל לא מתכוון לשכנע חובבי וויניל. דרך אגב אני בספק אם קבצי הhi res מוסיפים משהו משלוש סיבות עיקריות: א. אלו תדרים מחוץ לטווח השמיעה שלנו. ב. רוב הספקטרום במוזיקה נמצא בכלל הרבה מתחת ל20kHz. ג. לא מכיר הרבה רמקולים שהspecs...

האמת, כל הויכוחים כאן על מה יותר טוב עברו כל גבול. שכל אחד יחליט בשביל עצמו. אבל את הניסוי שה׳אדיופיל׳ הציע ועמיר פסל בגלל הרעשים של הוויניל, ניתן לבצע: לקחת קובץ דיגיטלי ולאחד אותו דיגיטלית עם רעשים מוקלטים של וויניל (את רעשי השריטות בלבד). האמת לא ממש מעניין אותי מי ינצח.

לאחר שחקרתי את נושא הגובה והתעמקתי באופן שבו הפוח מפענח את גובה מקור הקול אני מעלה אפשרות נוספת. לפני כן קצת הסבר - הפענוח של הelevation של המקור קשור ברובו למבנה האפרכסת ותכונות סינון התדרים שהיא עושה, וההתאבכויות שנוצרות בדרכן לקרום התוף, בגלל החזרים באפרכסת. בגלל למידה לאורך השנים (בעיקר...

מאד רלוונטי להדמיית תלת מימד. בהקלטות חיות ובעיקר ישנות (מיילס דיויס למשל) אפשר למקם את הכלים בגובה. אין לי מושג איך זה נעשה.

נראה לי שאפשר להסביר את זה בחפיפת התדרים בקרוסאובר יחד עם הפרשי פאזות. אבל זו רק השערה. התחושה שלי שהתרומה לתלת מימד יכולה לעזור. שווה לחקור את הנושא.

בבדיקה נוספת שעשית אתה אכן צודק אם כי אצלי במערכת כן קיימת הדמייה של הגובה.

בבדיקה נוספת שעשיתי אתה אכן צודק

מעניין, שאלנו שאלות דומות וקיבלנו תשובות שונות. אנסה שוב לבדוק. תודה.

יש גם הרחבה על אופן השחזור של הגובה של מקורות הקול בהשמעה עצמה. מעניין. אצלי במערכת אני חווה את זה, אם כי יתכן שחלק מהתחושה הזאת היא פסיכולוגית.