תוצאות החיפוש

דן צודק!!! אבל חשבתי שמדברים על הורדת ווליום דיגיטלית, שם הסיפור קצת אחר, אבל המסקנה דומה, פחות רצוי לעבוד בטווח הנמוך של הווליום

יש גם מצב שלא עד כמה שידוע לי דאק ללא ווליום קונטרול לא מכניס דיטרינג.

יש גם עניין של dittering הכנסת רעש במכוון בהורדת ווליום לי ווליום דיגיטל בעצמה נמוכה מידי נשמע פחות חלק, מגורען כזה

רק כמו שאמרתי, לקדם ולמגברים (ומגברים) יש בדרך כלל גיין קבוע (זה הגיין של דרגת ההגברה בתוך המכשיר) גיינים גבוהים מידי יאלצו לעבוד ברמת ווליום נמוכה מידי וזה פחות רצוי (גם בווליום דיגיטלי וגם באנלוגי)

אם אתה בתחומי העבודה התקינים של המכשירים אז לא אמור להיות הבדל משמעותי אני מניח. במקרה של הטרינוב, אם תחבר אותו למגבר עם גיין 26 ורגישות כניסה של 2v נניח, תקבל תוצאה פחות אידיאלית. אצל רן זה היה שמיע כששיחק עם הגיין של ההגברה עד שמצא את האחד האופטימלי. לדעתי בטרינוב זה כן קשור לווליום הדיגיטלי...

לא הסברתי למה טרינוב זה טוב או רע.. ניסיתי לענות על השאלה ששאלת לגבי הקשר בין גיין לרגישות כניסה

משנה לדיינמיק ריינג ויחס אות לרעש

נכון יש את הטריידאוף של הרום קורקשן שאתה מקבל. גיינים של קדם מגברים טרנזיסטורים בדרך כלל נמוך יותר

לגבי עוצמת הווליום ברור שאם תנמיך לאפס יצא מתח אפס אל עבר המגבר. אבל מכיוון שהקטנת הווליום בדיגיטל מקטינה snr וטווח דינמי, אתה לא רוצה להנמיך יותר מידי בדומיין הדיגיטלי. כמה שיותר להתאים גיינים כדי לא להנמיך יותר מידי דיגיטלית זה עדיף, ובנוסף לא לקבל רגישות יתר בכפתור הווליום

מוציא מוציא, תקרא את ההמשך עצמת הווליום לא קשורה פה כרגע, הפרדתי משתנים לצורך פשטות ההסבר, אנא חוס עלי..

קודם נסביר מה זה גיין: -גיין מוגדר כמתח המוצא של המגבר לחלק למתח הכניסה. -רוב המגברים בשוק (לא רוצה להגיד כולם, אבל נניח רובם המוחלט) הם בעלי גיין קבוע. גיינים נפוצים של מגברים דו ערוציים הם באזור 26-30 נניח. נניח לצורך ההסבר גיין 26. -אז רגע, איך זה קשור לוואטים? אם אכניס בכניסת המגבר מתח גבוה...

לא מדוייק. -הטרינוב מוציא מתח גבוה במיוחד ביחס לדאקים המיועדים לדו ערוצי. למשל הלקסמן שלי מוציא 2.5 וולט במוצא מה שדי שכיח. -רגישות כניסה נפוצה בהמון מגברי הספק דו ערוציים היא באיזור 0.7v ל 2.5 וולט נניח. ככל שמתח הכניסה המקסימלי של המגבר גבוה יותר, הוא מוגדר כפחות רגיש. (0.7 יותר רגיש מ 4.5)...

אם היה לי תקציב עכשיו הרמקול היה אצלי!

רעיון טוב, ועדיף לדעתי לעבוד עם הקדם לקסמן כי מתנהג קרוב לפסיבי מבחינת הגיינים, אולי אפילו לנסות את אחד הפסיבים שיש לך, יכול להיות מעניין

לגבי שאלה 4 מכיוון שלמכשירי אודיו אין סטנדרטים (מתחי מוצא נניח שונים למקורות מחברות שונות) ולקוחות קונים קופסאות מחברות שונות, עובדים בשיטה לפיה המשדר הוא בעל התנגדות מוצא נמוכה והמקלט בעל התנגדות כניסה גבוהה. נניח מכפיל 50 פלוס. במצב כזה אין צורך לתאם עכבות. דוגמא משדר (דאק) מוציא 50 אוהם לעבר...

סחבק, הבנת הנקרא 8 אוהם זה אימפדנס/עכבת הרמקול (לא הכבל) במצב כזה עדיף שלכבל הרמקול תהיה התנגדות של עד 0.4 אוהם (וכללתי את אורך הכבל כבר בתשובה)

גם 10 אוהם זה המון. אתה רוצה אותו לא יותר מחמישה אחוזים מהאימפדנס של הרמקול נניח 0.4 אוהם לרמקול 8 אוהם.

חחח, זה קרה גם לי במעבר דירה, המערכת פתאום הפכה ללא רלוונטית. גודל הרמקולים, כמות האויר שדחפו, הפיזור כל אילה לא התאימו יותר לחלל החדש שגדל והשתנה... בקיצור כל הסטאפ התחלף (החלפת רמקולים גררה שרשרת החלפות).

מסכים, טיפול אקוסטי מקצועי ישפר יותר מכל החלפת ציוד או כבל כזה או אחר. לגבי קדם מגבר, זה נושא מסובך וקצת פחות קשור. זה נכון שמערכת rc מייתרת קדם מגבר כאשר הגיינים מתואמים בין ה rc להגברה. אבל גם בקונסטלציה הזו יש טריידאופים (SNR למשל שקצת נפגע בווליום דיגיטלי), אין מושלם.

רגע, אמרתי טיפול אקוסטי פסיבי. אפשר להגיע עם טיפול פסיבי נטול סאב גם לתוצאות נהדרות. בתערוכות הרוב נשמע על הפנים, המציגים לא מכירים את החדרים ולא מטפלים בהם כמעט בשום צורה, בטח לא באופן מעמיק