תגובה אחרונה ע"י AK1

מזל טוב ותיהנה לאורך זמן ובכייף!! (ורד)

אולי זה רק אני, אבל מה שגרם לי להגיב הוא שנראה לי שהיכולת לזהות רמקולים במבחן עיוור היא קריטריון שהרבה יותר קשה לעמוד בו בהצלחה מאשר הקריטריונים שלפיהם הם דורגו: עקביות בדירוג של אותם רמקולים בהשוואות שונות, ומתן דירוגים מובהקים, לא ציונים דומים לכולם.

המבחן שונה לגמרי מהמתואר, ראה כאן בין 5:53 ל-10:47. שומעים 3-4 רמקולים בצורה עיוורת שמסומנים באותיות (A-D) בצורה אקראית. המשתתף יכול לבחור איזה מהם הוא רוצה לשמוע בכל רגע לפי האות. הם מוחלפים תוך 3 שניות, ומשמעים באותו ווליום. המשתתף יכול להקליד העדפות והערות. כשהוא מגיע למסקנות חגבי...

אוקיי, תודה! :בעד: נזכרתי שכתבתי פוסט מפורט על טווח דינמי בתקליטים. לפי המתואר במאמר בסטריאופייל שהפוסט הנ"ל מתייחס אליו, כנראה שהטווח הדינמי של התקליט המקורי של ריינר היה בסביבות 30dB. ייתכן ש־Analogue Productions הצליחו להגדיל את הטווח, דבר שיכול להיות אפשרי כשמקטינים את רעשי הרקע, כפי שהם...

גם הנאום הזה מעניין את הביצה. יש אינספור פסיכולוגים אינטרנטים שששים לנתח את אישיותו של הכותב במקום את דבריו. חסוך ממני. זה נכתב בתגובה ל"לגבי פיצוי על חסרונות שעלול להוביל להתרשמות שגויה מהמערכת... תראה, אני מסכים איתך עקרונית, אבל מאזין מנוסה יכול לפצות על זה די בקלות, לדעתי. כלומר, אין מנוס...

ברור יש המון הקלטות לשתי היצירות האלה, והן ארוכות. לאיזה ביצועים ספציפיים אתה מתייחס? ולאיזה פרק/קטע בתוכם? (משהו כמו "קטע של 5 דקות מתחיל הפרק השני")

אני מניח שזו "רשימה של הקלטות טובות", בניגוד ל"רשימת הקלטות לבדיקת מערכת", וספציפית יותר, "בדיקת רמת micro detailing של מערכת" כמבוקש. מה שנראה לי יותר מעניין/רלוונטי זה באיזה 5-10 טראקים ספציפיים מתוך רשימת הענק הזו *אתה* משתמש לבדיקת מערכת, ולבדיקת איזה אספקט(ים) משמש כל אחת מהם.

זו טענה שנראית כמעט כמו טענה הפוכה לקודמת, אם כי בפועל אין ביניהן קשר. עם זה אין לי ויכוח, אם כי דעתי בנושא קצת שונה:

אולי אין הבדל בין איינשטיין לילד בכיתה ג' כשמדובר בדוגמה טריוויאלית ולא רלוונטית ברמה של 2+2=4, אבל ייתכן שאפילו אתה תבחין בהבדל כשהם יתבקשו לדבר על תורת היחסות – אם כי אני מתחיל לפקפק בזה, לאור דבריך על פני כמה פוסטים. בעצם אני לא מבין אותך. הרי סקירה היא מקור לאינפורמציה – גם על מוצר מסוים...

לא כולם מסכימים על הכל, גם בעניינים טכנולוגיים – זה בלתי נמנע. אבל אתה מחמיץ לגמרי את ההבדל בין אי־הסכמה שנובעת מהבנה וידע לבין אי־הסכמה שנובעת מהיעדרם. אף אחד לא כתב, אמר או חשב שמשהו כאן מוכיח משהו, אבל עדיין, שים לב שמדובר בכאלה שנחשבים מומחים, שעל כל אי־דיוק קטן שלהם יקפצו קוראים ויכתבו...

זה נראה לי ממש מוזר, כי ברור שיש להם הרבה יותר ניסיון מאשר לאודיופיל הממוצע, ואם מדובר בציוד יקר – גם גישה ליותר סוגי ציוד יקר מאשר לחובב הממוצע. הם גם כנראה לומדים על הנושא יותר ממה שטורח האודיופיל הממוצע. עצם העובדה שמה שהם כותבים הרבה פעמים לפחות מעניין, אומרת שלא הכל חירטוט ברמה טריוויאלית...

נתקלתי כאן לא מעט פעמים בכאלה שמסתבר שהיה להם "מזל" כזה. אבל זה לא בדיוק רק "מזל". ממש לא מדובר במשהו אקראי, אלא במשהו שאנשים רציניים בדקו -- חברים *ממש* מומחים, ו/או ביקורות כמו של סטריאופייל ואבסולוט סאונד, שבעבר הרחוק היו (או לפחות נראו לי) הרבה יותר אמינות מאשר בימינו. בחלק מהמקרים זה...

לא תמיד אפשר לבדוק ציוד לפני הקנייה, וככל שהוא יקר יותר – זה קשה יותר. אני עצמי הייתי כמה וכמה פעמים ה"מטומטם" שקנה ציוד על סמך ביקורות ודעות של אנשים שאני מעריך, בלי לבדוק אותו, פשוט כי לא הייתה לי דרך לבדוק – ולא הצטערתי על אף אחת מהקניות האלה. לעומת זאת, היו מקרים שבהם הייתי ה"חכם" שבדק את...

לא טענתי ולא העליתי בדעתי שאין צורך בניסיון. ברור שצריך. ברור גם שהאקוסטיקה מתעללת במה שהמערכת מוציאה, ואם החדר לא נמדד, אנשים אפילו לא יודעים – ולרוב לא מודעים – עד כמה זה בעייתי וכמה זה שווה טיפול, בין אם פסיבי ובין אם אקטיבי. זה כולל גם אודיופילים עם הרבה ניסיון, שלא מעלים בדעתם שצריך לפצות...

הם מתארים איך הם עושים סקירות, כולל להתווכח על גיטרה וכמה ואיך היא נשמעת שונה מהאמת המוחלטת שלהם. אובייקטיבי, בהגדרה, הוא משהו שאינו תלוי במאזין – דבר שכל מי שישמע אותו יאמר אותו דבר, לפחות אם מדובר באדם רציונלי וללא בעיות שמיעה מהותיות. נתחיל בזה שהם אפילו לא מנסים להגיע ל-baseline בסיסי...