רמקול מוניטור Børresen Z1 Cryo במבחן!

טוב נו. הסקירה הזו לא הולכת לעשות חיים קלים לחובבים. במיוחד כשתבינו בסוף את מחיר המוניטור העומד למבחן. גללתם למטה וראיתם? מצוין. עכשיו תבינו גם למה.

אז מי החברה הזו ולמה היא עושה את מה שהיא עושה וכיצד? את זה כבר יסביר לכם המקים שלה, אחד מהקודקודים של חברת הרמקולים הסופר מוצלחת ריידו. ואם נודה על האמת, מעבר של מהנדס מחברה לחברה אחרת מזכיר מאוד את ההסברים של הנצרות והאיסלם מדוע הקדוש ברוך הוא עזב אותנו לטובתם. הוא עזב אותנו כי הוא מאס בנו. אז כמו בדת, גם באודיו המהנדסים שפותחים חברות חדשות מספרים כמעט את אותו סיפור. רק שבמקרה הזה, מדובר בפיגורה שאם יש משהו שהוא יודע לעשות, זה רמקולים.

Boerresen Acoustics

מדובר ביצרן חדש מדנמרק, שעשה מעבר מחברת הרמקולים Raidho Acoustics. אני יכול להגיד בביטחון שנדיר למצוא מותג חדש שמקבל סיקור כזה משמעותי. אפשר גם למצוא דמיון בין החברות. אבל בדמיון בלבד משום שמדובר בשני רמקולים שונים, ובסקירה הבנתי שגם בוויסינג הם שונים. עכשיו אחרי שסגרנו את הפינה של ההבדלים נחזור ל-Boerresen. מייקל בורסן הוא האיש, והוא הביג בוס של החברה. למייקל נסיון אדיר בתיכנון רמקולים. אני עוד זוכר אותו מהחברה הקודמת בה פעל. בורסן תמיד היה מחפש את הדבר הבא בהנדסה וזה ניכר מאוד במוצריו. ומכיוון שאני מכיר את מוצרי החברה ממנה פרש, יש סיכוי יותר מסביר שזה הולך להיות מעניין.

Børresen Z1 Cryo

מדובר ברמקול מדפי קטן, שיושב על סטנד ייעודי מקורי העשוי מטיטניום. הסטנד שוקל בערך כמו חבילה של קמח קוסמין וחזק כמו הכלאה בין יהלום לחומר הזה שבכוכב של סופרמן. נו, איך קוראים לזה? טוב, הבנתם אותי, אה, קריפטון (לא טעיתי. כן?). חזק חזק כזה. בין בסיס הרמקול לסטנד עצמו מפרידות כדוריות שאותן מניחים על הגומחה של הסטנד והרמקול אמור לשבת במדויק בבסיסו בגומחה שלו. יעני הכדור בניהם. וכאן חשוב להבהיר, אם אתם מניחים אותו לבד, דרושה סבלנות קיצונית. רצוי להמתין ליום מוצלח מאוד, כי אחרת זה עלול לשבור אתכם. אם אתם שניים, אז אחד מניח במיקומים המדויקים והשני תפקידו לרדוף אחרי הכדורים שהתפלקו עד שתצליחו. אני התקנתי לבד, ירדתי 2.5 קילו וכמעט התגרשתי בתהליך. באותו יום, הייתי חסר סבלנות אז המבחן נדחה ליום שאחרי.

יום אחרי…

קל מאוד להתאהב בעיצוב שלו. כל הרמקול הזה תוכנן מהתחלה עד הסוף. ובדגם הזה, כל חלק מתכתי עבר טיפול קריוגני ומשם התוספת לדגם ״ cryo״. זה אומר שהכניסו אותו לחומר בטמפרטורה של מינוס 198 מעלות, זהו תהליך שאורך 48 שעות. זה אומר 24 שעות להתקרר ולהגיע לטמפרטורה הרצויה ועוד 24 שעות לחזור לטמפרטורת החדר. הסיפור מאחורי השיטה הזו, שאנו מכירים מכבלים, הוא שהטיפול הזה מחזק את מבנה המתכת באופן משמעותי. ועל מנת שיהיה לכם רפרנס לטמפרטורה הנמוכה הזו, יש הטוענים שזו טמפרטורה נמוכה יותר מגוף של פולניה בזמן שינה, נכון, זה לא מבוסס מעבדה אבל יש הגיון בטענה. ולתיבה, יש סיבות אקוסטיות לכל הקימורים שלה. ויש טונה וחצי של הסברים טכנים שמסבירים על הגלים העומדים בתוך התיבה שאותם צריך לנטרל. אבל יש משהו אחד שממש לכד את תשומת ליבי. לרמקול הזה פורט אחורי והוא מחוזק על ידי מבנה ברזל (כנראה גם טיטניום אבל לא חותם על זה) על מנת לבטל ויברציות בתיבה מהפורט שנובעות מעצם האוויר הבוקע מתוכו. אני משער שיש לזה גם סיבה נוספת והיא פיזור האוויר.

הטויטר של הרמקול בטופולוגיית ריבון, יחידת המידבס עשויה קרבון דק וחזק במיוחד, התיבה עצמה חזקה מאוד, מתה ממש למרות שהרמקול לא כבד באופן יוצא דופן.

והנה לכם נתונים טכנים שגם הם עברו טיפול בקור

ראיתם את הספספיקציות? יופי. בטח נתקעתם חצי שעה על נתון ההיענות לתדר. אמרתם לעצמכם ״זה לא מספיק 50 הרץ״. אז אני רוצה לעשות סדר. ברוב המוחלט של המקרים כשאתם נחשפים לרמקולים שנתון התחום התחתון שלהם נמוך משמעותית, נניח 30 הרץ, ישנו מספר נוסף שמופיע על ידו והוא בכמה דציבל. ואז אתם מבינים שזה במינוס 3 דציבל. זה אומר שהעוצמה בתחום הזה היא מחצית. כלומר: ה-30 הרץ הללו לא באמת נשמעים, ואם כן, הם ממש בלחש. במקרה הזה הנתונים מדברים על 50 הרץ ב-0 דציבל. משמע, הוא יורד יותר נמוך מזה אבל החליט המהנדס לא לחתום על נתון שהוא לא מדויק לחלוטין. מאידך, נתקעתם על הנתון של 50,000 הרץ בתחום הגבוה. זה אומר ״סופרטויטר״. וזה אמיתי לגמרי. טויטר ריבון הוא בעל יכולות לטפס מאוד מאוד גבוה. האם שומעים את זה? לא. האם מרגישים את זה? ברור שכן.

וכשמדובר במוניטור עם מוניטין כזה, וכתבות כמעט דתיות על הביצועים שלו, אני מוכרח להבין את הסיפור שלו, במלואו. וחכו חכו, אני הולך לאתגר אותו ממש.

Giuseppe Verdi "Il Trovatore" Pavarotti, Sutherland, Wixell, Horne, Ghiaurov, Bonynge 1976 I

אני פותח הפוך. הרי מוניטור הוא בעצם אמור להיות זה שעושה קולות אדם כמו שצריך. הוא זה שאמור להיעלם בקלות בחלל. האמת היא שכל רמקול מוניטור טוב יודע להיעלם. מוניטורים הם הנינג׳ות של האודיו. הצלילים מגיחים משום מקום, אבל בסדר מופתי. כל כלי מסודר במקומו. חלק עושים את זה וואו וחלק אחר עושים זאת מצוין. הרמקול הזה מציג רף חדש של היעלמות. ראשית נקודת הזהב שלו, זו שיושבים בה ושומעים הכי נכון היא רחבה מאוד. זה אומר בערך אדם וחצי במרכז. שנית, מימד הגובה מרשים מאוד אבל זה לא הרף החדש. הרף הוא לא רק ביכולת להיעלם אם כי ביכולת לעשות זאת ולא להשמע כמו מוניטור. המיד ענק, ענק חברים - ענק כמו רמקול רצפה. היחידה הזו דינמית מאוד, עמוקה מאוד ועם נוכחות מהמרשימות ששמעתי. פברוטי מרגיש כאילו הוא בוקע מרמקול רצפה גדול, עם כמה יחידות בגודל הזה. התזמורת מאחור ברורה, ממוקמת היטב בשכבה האחורית של הצליל, הבמה מסודרת להפליא, מפוקסת מאוד ויציבה. קולות אישה, כמו של המלכה הווקאלית סאת'רלנד, נשמעת כל כך נכון שזה ממכר ממש. התוצאה בקולות אדם היא בדיוק מה שאני מצפה מרמקול כזה מושקע - פנומינלית!

Manowar - Warriors of the World

אבל אמרנו כבר שמוניטורים טובים יודעים לעשות את הדברים הללו בקלות יחסית. ומכיוון שלא ממש בא לי להיות נחמד היום, אני לוקח אותו למטאל ואני לא הולך לרחם עליו עם הווליום. על המחיר הזה הוא יקבל הרבה דציבלים כנקמה. כי אף אחד לא ייקח סכום כזה על רמקול שמתעלף. אז כן, הוא התעלף, בדקתי. אבל הוא ייכנס לרוויה בדיוק באותו מקום שרמקול רצפה בינוני בגודלו ייכנס לרוויה. משמע, הוא חזק משמעותית מגודלו, עם מסת שריר זהה לחבריו הגדולים יותר, רק שאצלו הם צפופים יותר כנראה.

תוף הרגל והסנר בפתיח נשמעים נהדר. עם תוקפנות מרשימה, בס מדויק, חזק עם פאנצ׳ אמיתי. הגיטרה מצטרפת, הנה, פה הוא יקרוס... אז זהו שלא, הוא מצליח לדחוף אנרגיה למרכז החלל. אז איפה הוא ניכנס לרוויה? כשנכנס הזמר. ואני מודיע לכם שהווליום שבחרתי היה כזה לא הוגן שהמטרה היתה לראות שהוא קורס וסוף סוף הצלחתי במשימה. יש לזכור שהמגבר שלי חזק מאוד, עם הרבה וואטים, שלא ניכנס לקליפינג כל כך מהר ולכן לא נשקפת סכנה לרמקול. מה גם שאני עם האצבע על השלט למקרה שארגיש שיש סיכון ליחידה. ירדתי לעוצמה חזקה עדיין, מאוד אפילו, אבל בגזרה השפויה. הרמקול נפתח בחזרה והציג איזון טונאלי מעולה, דינמיקה מצוינת וכושר כיסוי חלל (חלל גדול כשלי) ברמה שכל אודיופיל יחיה איתה בשלום ובגאווה.

הערה: אני מכיר רמקולי רצפה שהיו נכנעים הרבה לפני המוניטור הזה. היכולת הדינמית של הרמקול הזה היא משהו שקשה להסביר אותו במילים. זהו קטע מאתגר לא רק בגלל הסגנון, כי אם בגלל הרגלי ההאזנה בז׳אנר הזה. זה בדרך כלל מגיע אחרי כמות מסויימת של אלכוהול (לא רוצה להגיד משהו אחר) שמכהה את החושים וכמעט שום עוצמה לא מספקת. בנוסף, לחובבי הז׳אנר גם שיער ארוך שמכסה את האוזניים ומוריד 6DB על פי מחקרים (סתםםםם - תרגיעו!).

Ben Webster stormy weather

יאללה. ברגוע עם איזה ג׳אז בבר מעושן. נתפנק על איזה פסנתר וסקסופון. מה אגיד לכם. אחרי כל הקומפלימנטים הללו נראה לכם שפה דווקא הוא יפול? הרי אתם מזה הולכים להשתעמם מהתיאור שלי כאן. אני הולך לספר לכם שהפסנתר נשמע אמיתי, הסקסופון מוגש טבעי, הקונטרבס בסולו שלו מדויק ומאוזן. רמקול וואו, כבר סיכמנו. אבל אתם יודעים איך זה, הביאו אלי הביתה רמקול יקר, עם סטנד מחומרים מעולמות אחרים, הקפיאו את האמא של החלקים שלו, אחר כך החזירו לטמפרטורת החדר ותיבה סופר חזקה - אבוי לו ולא יעשה מוסיקה!

עוד כמה מילים לפני שמסכמים.

רבותי וגבירותי. אני מוכרח לסדר לכם כמה דברים בראש לפני שאתם משתוללים על המחיר. מעבר לעובדה שבמונחי החובב הכבד זה לא נחשב למוצר יקר. העניין הוא שהאודיופיל הישראלי הכבד אוהב להוציא מספרים כאלה כשהוא רואה מול העיניים מפלצת או מפלצת למחצה. מעטים החובבים שבאמת מבינים מה באמת מתאים לחלל שלהם ומוכנים להוציא סטיפה עבה על רמקול קטן מימדים. רמקול זה לא נדל״ן, יותר גדול זה לא בהכרח יותר יקר. הרמקול הזה הוא בדיוק ההבדל בין מכונית אמריקאית גדולה ובלתי צפויה, שסיבוב במהירות גבוהה יכולה לסדר לכם נשיקה צרפתית עם עמוד תאורה, לבין מכונית ספורט קטנה ומדויקת, צייתנית וצפויה, שתספר לכם בדיוק מה מתרחש שם בהקלטה. וזה בדיוק הפער בין אודיופיליה לסתם עוד קופסא מעץ שמבחינה בין בועז שרעבי לנועה קירל.

שתי נקודות חשובות

התאמה למגברים

חברים. זה רמקול סופר מפונק. הוא יחשוף את מגרעות האלקטרוניקה שלכם בקלות מוחלטת. זה אומר שמגבר חריף ולא מאוזן יזריק רעל לרמקול הזה. דרוש מגבר סופר איכותי ומאוזן על מנת להוציא ממנו תוצאה. מבחינת כוח, הרמקול זקוק לוואטים של ממש בשביל לנוע היטב. זה אומר שפחות מ-150 וואט טובים ובריאים לא תקבלו את הדינמיקה המרשימה הזו שאני נחשפתי אליה. וכשיש יותר, עוד יותר טוב.

התאמה לחלל

זהו רמקול קטן אמנם, אבל לא להתבלבל. הוא ימלא חללים גדולים בקלות גם בתחום הנמוך. נכון, זה לא רמקול רצפה ענקי. אבל בואו נגיד שברוב המוחלט של המקרים הוא לא יחסיר לכם דבר גם החלל גדול. מאידך, בסלונים ממוצעים ומוכרים, 4 על 4 כזה, הוא יהיה וואו של ממש, בכל תחום התדרים.

סיכום

אז כן. זה מוניטור מושלם גם אם הוא לא. הוא לא רמקול רצפה עם מומנט של משאית שבאמת מסוגל להתמודד עם תזמורת סימפונית תקנית בעוצמה שמזכירה מציאות. אבל הוא עושה את זה יותר טוב מרוב המוניטורים שהכרתי במימדים הללו. השקיפות שלו, והיכולת שלו להיעלם בחלל היא משהו שמאוד מתאימה למוניטורים בקליבר הזה, רק שהוא לקח את זה עוד כמה צעדים קדימה ולא הוא שנעלם בחלל, אלא המאזין הוא זה שנעלם.

הרמקול הזה מצליח למלא חללים גדולים באופן כזה שאוזן לא מיומנת יכולה בהחלט להתבלבל ולחשוב שמדובר ברמקול רצפה. הרזולוציה, הפרטים והמהירות פשוט פנומינלים. לזה אני מצרף איזון טונאלי ותיבה מתה לחלוטין והנה לכם היי אנד במלוא הדרו. הרבה זמן לא השתמשתי במונח ״צליל יקר״ כי לא מצאתי הרבה מוצרים כאלה לאחרונה. הרמקול הזה לא יקר סתם, הוא יקר כי הוא פשוט מושקע בטירוף בכל פינה, וזה ניכר בצליל שמאפשר לחובב הכבד, זה שלא מתפשר, אבל תקוע עם חלל קטן ומעצבן לרכוש את המוניטור הטוב ביותר שיצא לי לשמוע עד עצם היום הזה.

שורה תחתונה: היי אנד במיטבו, הטוב ביותר שיש לגודלו ומחירו.

מחיר הרמקול:  46,500 ש״ח

מחיר הסטנד: 9,490 ש״ח

מכיוון שמדובר במחיר התלוי בשער היורו, יתכנו שינויים במחיר בעתיד.

יבואן: R.E MAGIC