יצאנו להאזין למערכת חדשה בישראל תוצרת Audio Group Denmark. אז איך היה?

קפצנו לבקר ב-Brand Audio להאזין למערכת חדשה בישראל תוצרת Audio Group Denmark בייבוא של R.E. Magic.

אופי ותוצאות הביקור הזה, הביאו אותי לרצון לחסוך מכם את כל ההקדמות הטיפוסיות ולקפוץ ישר לת'כלס.

אז מה היה לנו:

• רמקולים רצפתיים: Borresen O2 Cryo 

• מגבר משולב: Avik U-180

• מקור סטרימר: S-180

• כבילה: Ansus

• מקור תוכן: Tidal

כיול אוזניים והכרת החלל

אני מתחיל עם כיול אוזניים והכרת החלל. מדובר במרתף ומטבעו חלל כזה מתנהג אחרת מכל חלל אחר, בין אם הוא מטופל אקוסטית ובין אם לא. חלל האזנה תת קרקעי מביא עימו יתרונות שקט סביבתי ובמקביל בעיות אחרות כמו שליטה בבאס, רצפת רעש ועוד, אך לא לשם כך התכנסנו הערב. במשך כרבע שעה אני מאזין למספר קטעים אקראיים על מנת ללמוד את החלל והכרה "על יבש" כיצד מתנהג הסט אפ הזה מולי, ובכך אני משפר את מיקום מושבי בכמה סנטימטרים בודדים שהם משמעותיים ביותר בתוצאה. זוויות שני הרמקולים לא היו זהות לחלוטין וזה מתוקן מייד ועל הדרך גם כמה הזזות קטנות ושיפור זווית ההטיה. מדהים כיצד משחק של מספר ס"מ יכול להשפיע באופן מהותי על תוצאת המערכת בחדר וכאשר מדובר בציוד סופר איכותי, זו לא פחות מדרמתי!

שנתחיל בהאזנה...?

אני פותח עם רוני אלטר ועם אריק קלפטון באקוסטית. אחרי שני שירים, אני עדיין מזהה חוסר איזון בין ימין לשמאל ומעט "בריחות" בשליטה של המערכת. עוד כמה ס"מ של משחק עם כיסא הישיבה וזוויות הרמקולים והתוצאה מתאזנת ומשתפרת פלאים. המרכז מקבל פוקוס עם עומק מטמטם, הבאס נכנס למסלול שליטה מוגדר ועימו זמני ההדהוד משתפרים בעשרות מונים. בקיצור, הרשיתי לעצמי לגעת קצת בלי שאף אחד יראה. נראה שכעת אני מסודר פיקס במסגרת מגבלות החלל הנתון שהוא רחוק שנות אור מלהיות אידיאלי, הן ברמת המימדים והן בתכולתו - תצוגת הרמקולים בחלל כיסו כל ס"מ נדל"ן פנוי בחדר. אז איך היה בכל זאת?

חזרתי לקלפטון וכעת תחום הווקאל תופס אותי ראשון כשהוא טבעי וחי באופן בלתי רגיל. יש פה דרמת סאונד אמיתית. מזהים זאת מייד. פריטות הגיטרה האקוסטית של קלפטון מפלחות את החלל כברק עם מהירות על וזמני דעיכה מעולים. גובה שירתו של קלפטון מוגבל אך אני מאמין שזו תוצאת החלל עצמו ופחות מגבלה של המערכת עצמה והרמקולים בפרט. הגודל שהרמקולים הללו מנגנים אינו קשור למה שמתרחש במציאות כהוא זה. גודלם הפיזי של הרמקולים קטן למדי כ-"רמקול ריצפתי" יש כאן "כולה" 1 מטר גובה רמקול. הבנתם את הקנה מידה? הרמקול הזה מנגן לפחות פי שניים או שלוש מגודלו הפיזי. בקטע של רוני אלטר, המערכת הזו מנגנת את מכות הבאס העצומות במשקל כזה שפשוט גדול על החדר מלהכיל. זהו by far הדיסוננס הכי גדול שחוויתי בין גודל באס מופק לבין גודל פיזי של רמקול בחלל בעל מיימדים קונבנציונליים. ולא, לא ניגן כאן שום סאב או כל טריק אחר. זה פשוט רמקול עם יכולות על חלל.

מכאן באופן מתבקש אני עובר לסולו תופים קשוח במיוחד. ראשית יכולות הדינמיקה שמתגלות לי הן מטורפות. מהירות החזרה וזמני ההתאוששות של יחידות הבאס ברמקולים שוות ערך למהירות הקול. פשוט לא ייאמן. מכות תוף הרגל אמיתיות כל כך שאני פשוטו כמשמעו שומע את רגע מכת כרית פטיש בפדל הרגל על יריעת התוף עצמו, אני רואה וחש את זה מולי. מדובר כאן בקטע קשה מאוד לביצוע כמו שצריך. זה להרגיש את הגוף רוטט ואת האוזניים זקורות לכל צליל שנותן פה המתופף והוא משתולל כאן בכמות אדירה של צלילים. המערכת הזו הרטיטה אותי בכל הגוף. מדעיכת המצילות ועד לתדרים התת נמוכים. נראה שהדבר היחיד שהגביל את החגיגה המוטרפת הזו, הוא החלל עצמו. עוצמות הווליום טיפסו ונראה שאין סוף לכוח של המערכת. וואוו, אילו יכולות פנומנליות.

אני מזמין את ידידי ג'וני לאנג ואני מגלה כי מדובר באחד הביצועים הטובים ששמעתי. דינמיקה, התקפיות ואימפקט - כולם נפלו עליי מהחלל. האיזון לא פחות מפנומנלי. פשוט עפתי עם הביצוע הזה. כל מילה נוספת היא מיותרת. מבחינתי הקטע הזה הביא אותי כמעט לסוף הסיפור.

אני ממשיך למטליקה עם "הבלתי נסלח" ועם "שום דבר אחר לא משנה". באמת הביצוע בלתי נסלח ומכאן כבר שום דבר באמת לא משנה. ב'בילתי נסלח' הבאס אומנם היה סלחן מדי אך אני לא מאשים את המערכת כי את היכולות הנדרשות לביצוע הזה כבר שמעתי בקטעים קודמים ואחרים, אז נראה שמקור הקובץ לא היה טוב דיו ועם זאת, הביצוע היה יוצא מן הכלל אך לא מהטובים ששמעתי. אבל שוב, בהתחשב בקטעים האחרים, אני מאשים את איכות הקובץ ואני מזכיר כי הכל יחסי כמובן. שלא נתבלבל, היכולות של המערכת הזאת הן לא סבירות בעליל. אני ממשיך לרצועת ה-"לא משנה" והפלא ופלא השיפור מיידי בניגון קובץ מהוצאה אחרת. נראה שפשוט אי אפשר באמת לאתגר את הרמקולים והמערכת הזו.

אני כמובן חייב גם קצת קלאסי ומכאן יצאתי כועס...
הביצוע היה כל כך מיוחד, משובח וחלומי שאני כועס על העובדה שהחלל הגביל את המערכת. הביצוע כאן כמעט ובלתי ניתן לתיאור במילים אבל אני חייב לנסות בכל זאת. הכינורות היו אמיתיים והרגשתי שאני כמעט ונוגע בהם. עם כל משיכה של הקשת היה זה כאילו שאני נשאב פנימה לתוך תיבת התהודה של הכלי עצמו. מדובר כאן באחת הסיטואציות הקשות ביותר לתיאור במילים שחוויתי בהאזנה למוזיקה. האוויר בין הכלים, השכבות והרבדים הם כמו ציור מכחול שרואים כל שיערה במברשת הצבע. המערכת כאן פרחה באופן שהרגשתי שאני צריך לקחת אוויר ושלוק מים להירגע. אני זוחל מכאן החוצה עם צמרמורת בעורף.

את קטע הסיום אני בוחר בקפידה כאשר אני מובל ריגשית ופחות ככתב או אודיופיל. 
Wolfgang Haffner - Kind of Spain – Concierto de Aranjuez

הביצוע כאן הוא מרגש חושים בכל קנה מידה. הרזולוציה והפרטים על סף השלמות. השליטה בבאס שוב אותו הסיפור, מטמטם את הנפש והשכל כאחד ואני יכול רק לדמיין ולו בקושי - לאן עוד אפשר להגיע עם המערכת הזו בחלל גדול וטוב יותר. הביצוע מעלף בכל קנה מידה!

מה לקחתי מחוויית האזנה הזו?

לקחתי רזולוציה ופרטים ברמות מטורפות, סדר ועומק במה עם אוויר בכלים ותלת מיימדיות כשהם כולם דבר של מה בכך עבור המערכת הזו וכל אלו נמצאים שם בקצה של הקצה. כאילו כל אלו קורים ברמות הגבוהות ביותר והכל באפס מאמץ. אין משהו שהמערכת הזו לא עושה באופן מטמטמם, מדהים ויוצא דופן. יש כאן את הקרם דה לה קרם. סאונד סקנדינבי, ברוך הבא לסטנדרט החדש.

שי (RE Magic) ואמיר (Brand Audio) היקרים, תודה רבה על ההזמנה ומתן ההזדמנות לחוות טעימה מהציוד המדהים הזה. היה לי העונג להגיע ולחוות משהו יוצא דופן עם יכולות מהחלל החיצון. ללא ספק מדובר במערכת שנמצאת בטופ שבטופ בתחום. כבר מחכה לפעם הבאה.