טינה - יס דוקו

אנה מיי בולוק נולדה בנטבוש טנסי ארצות הברית. הוריה עבדו בשדות הכותנה ופתאום עזבו הכל ונעלמו, היא חלמה להיות זמרת עד שיום אחד פגשה את אייק טרנר והראתה לו מה היא יודעת. אייק נתן לה את השם טינה טרנר, הם נישאו והפכו לצמד המצליח אייק וטינה טרנר. שנות השישים והשבעים גדושות בזמרות אדירות ומגוונות אבל נראה שאף אחת מהן לא הייתה פצצת אנרגיה חייתית כמו טינה טרנר: גוף לוהט, אנרגיה מתפרצת וקול מחוספס שקורע אותך לגזרים.

הסרט "טינה" (HBO, 2021) מגולל את סיפורה של הזמרת טינה טרנר, מילדותה הקשה בנטבוש ועד ימינו אנו. הסרט מחולק לחמישה חלקים וכל אחד מהם מתאר שלב אחר בחייה. דרכה של טרנר לא הייתה "סוגה בשושנים", אייק טרנר היה בעל אלים ומתעלל ולמרות ההצלחה על הבמות, בבית היא חוותה אלימות נוראית משולבת במעשי אונס אכזריים. הזוג גידלו ארבעה ילדים (כל ילד מאישה אחרת) וכשהילדים גדלו דיים החליטה טינה לעשות סוף למסכת ההתעללויות ולהיפרד מאייק. כשנפרדו, טינה ויתרה לו על הכל וביקשה להישאר רק עם דבר אחד: השם שלה.

בתחילה, טינה עשתה כל מה שצריך כדי לשרוד, היא הופיעה בסיטונות על במות לאס וגאס בלבוש חושפני ועשתה הכל כדי "להישאר על הסוס", בסופו של דבר היא החליטה שעדיף לה לעבור ללונדון ולהתחיל מחדש, לונדון הרגישה לה כמו בית: ללא כל המשקעים, ללא גזענות ועם כבוד גדול ל"אישה שלימדה את מיק ג'אגר לרקוד". החזון היה ברור: אני רוצה להיות זמרת הרוקנרול הראשונה בעולם. צועקת, רוקדת, תזזיתית ומינית. שילוב של כל התכונות האלה נראה עד אז רק אצל זמרים גברים והגיע הזמן לשבור את תקרת הזכוכית.

נקודת הפריצה הייתה אלבומה 'Private Dancer' שיצא ב-1984, מנהלה רוג'ר דיוויס הביא מפיק בשם טרי בריטן, כשהאחרון הביא אל טינה את השיר 'What’s love got to do with it' - זה היה שיר פופ של להקה בריטית חיוורת, טינה עיקמה פרצוף וחשבה לעצמה שזה לא שיר בשבילה, אך דיוויד ובריטן ראו בשיר את הטינה טרנריות שחבויה בו והתעקשו, טינה הבינה את הפרנציפ והפכה את השיר לשלה.

מאותה נקודה הקריירה של טרנר נסקה, היא הפכה לממלאת איצטדיונים סדרתית, זכתה בעשרות פרסים ובהכרה בינלאומית ואפילו לתפקידים בקולנוע. פתאום נראה כי המסגרת שקבע לה אייק טרנר בתחילת דרכה הייתה צרה ומוגבלת מדי בשבילה. היא עזבה אותו, הימרה על כל הקופה ובעבודה קשה הצליחה לפלס לה דרך ולנסוק לגבהים חדשים שלא הכירה קודם.

למרות ההצלחה, העבר המשיך לרדוף אותה. העיתונאים ואנשי התקשורת שאלו שוב ושוב על אייק ועל הפרידה ממנו. טינה רצתה לשים לזה סוף, היא החליטה לספר על קורות חייה בספר חושפני כדי לשים את החלק הזה מאחוריה ולהמשיך הלאה אך זה לא עזר, בסוף הספר הפך לסרט מצליח בכיכובה של אנג'לה באסט.

אחרי ההצלחה של Private Dancer הכירה טינה את ארווין באך, שהיה מנהל בחברת התקליטים הבריטית EMI, באך נשלח על ידי רוג'ר דיוויס לאסוף את טינה משדה התעופה ואהבה גדולה ניצתה בין השניים.

החלק הראשון של הסרט מעורר רגשות קשים, צפיתי ורציתי שהילדה החרוצה מטנסי, שהייתה עצמאית מגיל קטן מאוד ועבדה ללא לאות על הבמות (לפעמים אפילו ארבע הופעות בערב אחד) תחווה סיפוק והנאה ששכר בצידה. במקום היא חוותה אלימות קשה והשפלות ובסוף תהליך נושלה מכל מה שהיה לה, למעט שמה.

החלק השני מרגש ואף מוביל לקתרזיס נפלא: טרנר מצליחה לבנות את עצמה, לבנה אחרי לבנה, בזכות החריצות והשקדנות שלה ובזכות אנשים טובים באמצע הדרך שהאמינו בה. מרגש לראות אותה מופיע בברזיל מול איצטדיון מלא במעל למאה אלף איש. היא הצליחה להרחיק לכת הרבה מעבר לסד הלוחץ שאייק טרנר הכין עבורה.

בעוד היא פרחה ולבלבה, אייק הלך וקמל עד למותו בשנת 2007 ממנת יתר של קוקאין. עוד יותר מרגש ומשמח לראות שהחיים הקשים שעברה לא מנעו מבעדה ליצור קשר זוגי בריא ושהיא חיה חיים טובים ושלווים בשווייץ באחוזה מדהימה. סיפור הצלחה אמיתי, כנגד כל הסיכויים.