בטוח שכבר רכשתם רמקול אחד או שניים במהלך חייכם, ויש להניח שהשאלה הראשונה ששאלתם את המוכר היא: ״כמה וואט הרמקול הזה?״. אז מזל שאתם פה, מפני שאגלה לכם סוד כמוס, שמעטים נחשפו אליו. ה-"וואט״ מעניין בערך כמו שמעניין אתכם מה אוכלת הסממית בבוקר.
נתחיל בזה שרמקול הוא לא אבטיח
נכון. בזכות הקשה עליו אפשר להבין את עובי דפנות התיבה. עבות יותר - טוב יותר? לא מדויק. תיכנון התיבה של הרמקול הוא עניין של גישה הנדסית. ישנן תיבות קשיחות, עם דפנות עבות ו״מתות״ שנשמעות נורא וכאלו שנשמעות מעולה. וכך גם עם תיבות דקות יותר, שמתערבות בצליל. דהיינו, זה תלוי בתכנון ובהנדסה. כלומר: האזנה עדיפה על נקישות. בדוק!
התאמה לחלל
בבחירת רמקול, האוזן היא השנייה בחשיבותה. ראשית, הרמקול צריך לחיות עם החלל שבו הוא מוצב. אם החלל גדול, על הרמקול להיות מתאים במימדיו על מנת שיצליח למלא אותו. אם החלל קטן, ורובם המוחלט של הסלונים בדירות הישראליות אינו גדול במיוחד, הרמקול צריך לחיות בחלל קטן. זה אומר שגם כאן, מימדיו צריכים להתאים לחלל. כלומר מה שלכאורה ישמע לכם מתאים לחלל האזנה גדול בחנות, עלול להיות גדול מדי עבור החלל הביתי שלכם. ומשם תמצאו את עצמכם מתאכזבים מהפער ביחס למה ששמעתם בחנות. גדול יותר זה לא טוב יותר.
התנגדות הרמקול. מצוין ב-אוהם ומסומן כך Ω
קבלו הסבר פשוט. כשהמגבר מזרים אות לרמקול ישנה ריאקציה והיא התנגדות. הרמקול אינו רוצה לנוע והמגבר מאלץ אותו לנוע קדימה ואחורה. לכל רמקול נתון הנקרא אימפדנס (תמצאו אותו בספר היצרן), ככל שהמספר נמוך יותר, כך המגבר יתקשה להניע את הרמקול. נכון, זה לא אומר דבר על הצליל של הרמקול
או על האיכות שלו, אבל זה אומר שעל מנת להניע אותו, תאלצו לרכוש מגבר גיבור. ומגבר גיבור ואיכותי, עולה לא מעט.
נצילות הרמקול: נמדד בדציבל מסומן בצירוף האותיות dB בצירוף המספר
נצילותו של הרמקול נמדדת במספר הדציבלים שהוא מייצר, כשהמגבר מקבל 2.83 וולט ומוציא 1 וואט בהתנגדות של 8 אוהם ובהכפלה ל-4 אוהם ושוב הכפלה ב 2- אוהם (לא הרבה מגברים יודעים להתמודד עם התנגדות של 2 אוהם).
מדידת העוצמה (SPL) נעשית במרחק של שלושה מטרים במדויק מהרמקול בחלל אנאקואי (חלל המיועד למדידות).
רוב הרמקולים שתתקלו בהם בחנויות מתמחות במחירים שפויים שנעים בין 88 דציבלים ועד 91 דציבלים. זה בעצם האזור הנוח למגבר בגזרה הזו. אך בשוק תמצאו רמקולים עם נצילות נמוכה מאוד של 80 דציבל ועד כאלה שחוצים את ה 105- דציבל (לרוב רמקולים שופריים).
החשיבות של נתון הנצילות היא בעוצמה הנדרשת מהמגבר לספק עוצמת צליל נתונה. כל קפיצה של 3 דציבלים הינה הכפלה של הספק המגבר. כלומר, רמקול בעל נצילות של 84 דציבלים, כדי שייצר 105 דציבל, נדרש להספק של 128 וואט. רמקול עם נצילות של 94 , צריך בסך הכל 15 וואט.
הנתון הזה אינו רק ״חשמלי״ אם כי גם אקוסטי. תיבת הרמקול משפיעה מאוד על הנצילות שלו. זה אומר שתיבה קשיחה, אטומה, יציבה ונטולת ויברציות תשפיע ישירות על הנתון הזה לעומת תיבה ״מנגנת״ ומווברצת שתוסיף נצילות באופן אקוסטי מעצם התנודות שהיא מייצרת.
ישנם רמקולים המתוכננים לרעוד באופן יזום יחד עם הצליל המופק מהיחידות עצמן, ישנם רמקולים המתוכננים לתת רק ליחידה להתבטא מבלי שהתיבה תתערב.
גודל, בס רפלקס ומספר יחידות
אם אתם זוכרים את הרמקולים של פעם, קשה היה להתעלם מכך שהם היו בנויים כמו מיני בר, עם יחידה אחת גדולה יחסית (10 אינטש ויותר) ומעל טוויטר. כיום רמקולים מודרניים שינו את הגישה לחלוטין. הם משתמשים ביחידות קטנות יותר, אך בכמה כאלה בכל רמקול. יחידה קטנה יותר היא לרוב מהירה יותר, מאוזנת יותר המאפשרת גם להשתמש בתיבה צרה יותר שפחות תופסת שטח אקוסטי בבית.
עם זאת, רוב הרמקולים שתתקלו בהם הם בעלי תיבות מאווררות. זה אומר שלתיבה יש חור, בתוכו צינור באורך מחושב, המיועד לרסן את התיבה. עכשיו קבלו חוק שמתאים ל-99 אחוז מהמקרים. אם פתח הריסון נמצא מקדימה, הרמקול פחות יושפע מהקיר שמאחוריו וכך הצליל שלו יהיה מאוזן יותר, מפורט יותר והבס יהיה מדויק יותר.
אם פתח הריסון אחורי, הרמקול יושפע יותר מהקיר שמאחוריו מה שייאלץ את הרחקתו. ובכלל, על מנת להשיג צליל תלת מימדי ומפוקס יותר, תמיד רצוי להרחיק את הרמקולים מהקיר האחורי לכיוון השליש הראשון של החלל. אבל בהתחשב באילוצי הבית, תרחיקו ככל שניתן.
רוב הסלונים בדירות הישראליות יתאימו לזוג רמקולים מדפיים איכותיים עם יחידת מידבס של 6.5 אינטש וטוויטר וסטנד ייעודי. אולם במידה ותרצו רמקול רצפה גדול ומרשים, עם נוכחות, תבחרו ברמקולים רצפתיים בעלי יחידות קטנות, עם פתח ריסון קדמי נציל ובעל התנגדות שאינה יורדת מ-4 אוהם.
רמקול שכזה יתאים לרוב המוחלט של הרסיברים והמגברים השפויים. בסלון ממוצע של 16 מ"ר, רמקול מדפי איכותי יעשה עבודה טובה יותר למרות שהוא יהיה ״פחות גיבור״. חשוב להבין, בהינתן תקציב של כמה אלפים בודדים, רמקול מדפי ברוב המוחלט של המקרים יהיה יותר איכותי, מושקע ו״נכון״ מרמקול רצפה. מאידך, רמקול רצפה ראוי, איכותי מאוד ומאוזן חוצה בקלות את ה-10k ומגיע גם לכמה מאות אלפים (לאודיופילים שבינינו).
מקרני קול ורמקולים לווייניים
רמקול לוויני וסאב יהיה עדיף על מקרן קול למוזיקה. זה משום שניתן להרחיק את הרמקול הימני מהשמאלי ולייצר משהו שדומה לבמה ראויה. מקרני קול לא נשמעים מספיק טוב במוזיקה!
לא משנה מה יספר לכם המוכר, כמה הוא יחמיא להם וכמה ינסה לשכנע אתכם, מקרני קול ומוזיקה זה כמו מים ושמן - לא מתחבר. נכון, יש כמה יחידי סגולה שמצליחים לעשות משהו שמזכיר מערכת אודיו מסורתית. אבל רק מזכיר.
אבל יש אבל!
כל מה שנכתב כאן מיועד למי שמחפש לשמוע מוזיקה אקוסטית, חיה, בסטנדרט הגבוה ביותר ביחס לתקציב, ולכן, ישנה משמעות מכרעת להרגלי ההאזנה שלכם, לסגנון המוזיקה שאתם שומעים והטעם שלכם בכלל.
אם אתם חובבי טראנס וחשוב לכם שהשכנים ישמעו אתכם, יש סיכוי שרמקול מדפי לא בשבילכם. אי לכך, רמקול רצפה חזק, מה שמכנים ״בום בוקס״ יתאים יותר.
ועכשיו האוזן
שימו לב. כל רמקול יודע להבחין בין מדונה לבועז שרעבי. ולכן, תתחילו להעמיק במה שאתם שומעים. קחו אתכם יצירה שאתם מכירים, רצוי מוזיקה אקוסטית ולא טראנס. ומשם התחילו לחפש פרטים שלא שמעתם. אם זה משיכת מיתר, עוד איזו נשימה של הזמר שלא שמעתם ברמקול אחר או עוד ניואנס שנראה לכם שולי, אבל הוא מספר הרבה על היכולות של הרמקול.
תשתחררו ממונחים כמו "צליל חם, קר". רמקול זה לא קפה, רמקול צריך להעביר מידע מוזיקלי וכמה שיותר ממנו. ככל שהוא יותר חושף, שקוף, רזולטיבי - כך הוא טוב יותר.
אז מה למדנו?
כשרוצים להאזין למוזיקה באיכות גבוהה, בצורה נכונה, בסלון ביתי ממוצע במימדים ממוצעים של 16 מ״ר, רמקול מדפי איכותי או רמקול רצפה קטן הוא הפתרון הנכון. הוואטים אינם חשובים וגם לא אומרים דבר על היכולות של הרמקול, חשוב מאוד שתהיה התאמה חשמלית נכונה למגבר (התנגדות, עכבה, נצילות) והכי חשוב, שתתאימו נכון לחלל ותקשיבו היטב לניואנסים שבמוזיקה.
למוסף המלא של דה-מרקר בשיתוף dtown - לחצו כאן
לדבר המערכת בפרויקט אודיו-film - לחצו כאן
