הרמקול הנכון למוזיקה

נמר לוי
17-09-2022 21:53

בטוח שכבר רכשתם רמקול אחד או שניים במהלך חייכם, ויש להניח שהשאלה הראשונה ששאלתם את המוכר היא: ״כמה וואט הרמקול הזה?״. אז מזל שאתם פה, מפני שאגלה לכם סוד כמוס, שמעטים נחשפו אליו. ה-"וואט״ מעניין בערך כמו שמעניין אתכם מה אוכלת הסממית בבוקר.


נתחיל בזה שרמקול הוא לא אבטיח

נכון. בזכות הקשה עליו אפשר להבין את עובי דפנות התיבה. עבות יותר - טוב יותר? לא מדויק. תיכנון התיבה של הרמקול הוא עניין של גישה הנדסית. ישנן תיבות קשיחות, עם דפנות עבות ו״מתות״ שנשמעות נורא וכאלו שנשמעות מעולה. וכך גם עם תיבות דקות יותר, שמתערבות בצליל. דהיינו, זה תלוי בתכנון ובהנדסה. כלומר: האזנה עדיפה על נקישות. בדוק!

התאמה לחלל

בבחירת רמקול, האוזן היא השנייה בחשיבותה. ראשית, הרמקול צריך לחיות עם החלל שבו הוא מוצב. אם החלל גדול, על הרמקול להיות מתאים במימדיו על מנת שיצליח למלא אותו. אם החלל קטן, ורובם המוחלט של הסלונים בדירות הישראליות אינו גדול במיוחד, הרמקול צריך לחיות בחלל קטן. זה אומר שגם כאן, מימדיו צריכים להתאים לחלל. כלומר מה שלכאורה ישמע לכם מתאים לחלל האזנה גדול בחנות, עלול להיות גדול מדי עבור החלל הביתי שלכם. ומשם תמצאו את עצמכם מתאכזבים מהפער ביחס למה ששמעתם בחנות. גדול יותר זה לא טוב יותר.

רמקולים מדפיים

התנגדות הרמקול. מצוין ב-אוהם ומסומן כך Ω

קבלו הסבר פשוט. כשהמגבר מזרים אות לרמקול ישנה ריאקציה והיא התנגדות. הרמקול אינו רוצה לנוע והמגבר מאלץ אותו לנוע קדימה ואחורה. לכל רמקול נתון הנקרא אימפדנס (תמצאו אותו בספר היצרן), ככל שהמספר נמוך יותר, כך המגבר יתקשה להניע את הרמקול. נכון, זה לא אומר דבר על הצליל של הרמקול
או על האיכות שלו, אבל זה אומר שעל מנת להניע אותו, תאלצו לרכוש מגבר גיבור. ומגבר גיבור ואיכותי, עולה לא מעט.

נצילות הרמקול: נמדד בדציבל מסומן בצירוף האותיות dB בצירוף המספר

נצילותו של הרמקול נמדדת במספר הדציבלים שהוא מייצר, כשהמגבר מקבל 2.83 וולט ומוציא 1 וואט בהתנגדות של 8 אוהם ובהכפלה ל-4 אוהם ושוב הכפלה ב 2- אוהם (לא הרבה מגברים יודעים להתמודד עם התנגדות של 2 אוהם).

מדידת העוצמה (SPL) נעשית במרחק של שלושה מטרים במדויק מהרמקול בחלל אנאקואי (חלל המיועד למדידות).

רוב הרמקולים שתתקלו בהם בחנויות מתמחות במחירים שפויים שנעים בין 88 דציבלים ועד 91 דציבלים. זה בעצם האזור הנוח למגבר בגזרה הזו. אך בשוק תמצאו רמקולים עם נצילות נמוכה מאוד של 80 דציבל ועד כאלה שחוצים את ה 105- דציבל (לרוב רמקולים שופריים).

החשיבות של נתון הנצילות היא בעוצמה הנדרשת מהמגבר לספק עוצמת צליל נתונה. כל קפיצה של 3 דציבלים הינה הכפלה של הספק המגבר. כלומר, רמקול בעל נצילות של  84 דציבלים, כדי שייצר 105 דציבל, נדרש להספק של 128 וואט. רמקול עם נצילות של 94 , צריך בסך הכל 15 וואט.

הנתון הזה אינו רק ״חשמלי״ אם כי גם אקוסטי. תיבת הרמקול משפיעה מאוד על הנצילות שלו. זה אומר שתיבה קשיחה, אטומה, יציבה ונטולת ויברציות תשפיע ישירות על הנתון הזה לעומת תיבה ״מנגנת״ ומווברצת שתוסיף נצילות באופן אקוסטי מעצם התנודות שהיא מייצרת.

ישנם רמקולים המתוכננים לרעוד באופן יזום יחד עם הצליל המופק מהיחידות עצמן, ישנם רמקולים המתוכננים לתת רק ליחידה להתבטא מבלי שהתיבה תתערב.

גודל, בס רפלקס ומספר יחידות

אם אתם זוכרים את הרמקולים של פעם, קשה היה להתעלם מכך שהם היו בנויים כמו מיני בר, עם יחידה אחת גדולה יחסית (10 אינטש ויותר) ומעל טוויטר. כיום רמקולים מודרניים שינו את הגישה לחלוטין. הם משתמשים ביחידות קטנות יותר, אך בכמה כאלה בכל רמקול. יחידה קטנה יותר היא לרוב מהירה יותר, מאוזנת יותר המאפשרת גם להשתמש בתיבה צרה יותר שפחות תופסת שטח אקוסטי בבית.

רמקולי מיני מול מודרני

עם זאת, רוב הרמקולים שתתקלו בהם הם בעלי תיבות מאווררות. זה אומר שלתיבה יש חור, בתוכו צינור באורך מחושב, המיועד לרסן את התיבה. עכשיו קבלו חוק שמתאים ל-99 אחוז מהמקרים. אם פתח הריסון נמצא מקדימה, הרמקול פחות יושפע מהקיר שמאחוריו וכך הצליל שלו יהיה מאוזן יותר, מפורט יותר והבס יהיה מדויק יותר.

אם פתח הריסון אחורי, הרמקול יושפע יותר מהקיר שמאחוריו מה שייאלץ את הרחקתו. ובכלל, על מנת להשיג צליל תלת מימדי ומפוקס יותר, תמיד רצוי להרחיק את הרמקולים מהקיר האחורי לכיוון השליש הראשון של החלל. אבל בהתחשב באילוצי הבית, תרחיקו ככל שניתן.

רוב הסלונים בדירות הישראליות יתאימו לזוג רמקולים מדפיים איכותיים עם יחידת מידבס של 6.5 אינטש וטוויטר וסטנד ייעודי. אולם במידה ותרצו רמקול רצפה גדול ומרשים, עם נוכחות, תבחרו ברמקולים רצפתיים בעלי יחידות קטנות, עם פתח ריסון קדמי נציל ובעל התנגדות שאינה יורדת מ-4 אוהם.

רמקול רצפתי

רמקול שכזה יתאים לרוב המוחלט של הרסיברים והמגברים השפויים. בסלון ממוצע של 16 מ"ר, רמקול מדפי איכותי יעשה עבודה טובה יותר למרות שהוא יהיה ״פחות גיבור״. חשוב להבין, בהינתן תקציב של כמה אלפים בודדים, רמקול מדפי ברוב המוחלט של המקרים יהיה יותר איכותי, מושקע ו״נכון״ מרמקול רצפה. מאידך, רמקול רצפה ראוי, איכותי מאוד ומאוזן חוצה בקלות את ה-10k ומגיע גם לכמה מאות אלפים (לאודיופילים שבינינו).

מקרני קול ורמקולים לווייניים

רמקול לוויני וסאב יהיה עדיף על מקרן קול למוזיקה. זה משום שניתן להרחיק את הרמקול הימני מהשמאלי ולייצר משהו שדומה לבמה ראויה. מקרני קול לא נשמעים מספיק טוב במוזיקה!

לא משנה מה יספר לכם המוכר, כמה הוא יחמיא להם וכמה ינסה לשכנע אתכם, מקרני קול ומוזיקה זה כמו מים ושמן - לא מתחבר. נכון, יש כמה יחידי סגולה שמצליחים לעשות משהו שמזכיר מערכת אודיו מסורתית. אבל רק מזכיר.

אבל יש אבל!

כל מה שנכתב כאן מיועד למי שמחפש לשמוע מוזיקה אקוסטית, חיה, בסטנדרט הגבוה ביותר ביחס לתקציב, ולכן, ישנה משמעות מכרעת להרגלי ההאזנה שלכם, לסגנון המוזיקה שאתם שומעים והטעם שלכם בכלל.

אם אתם חובבי טראנס וחשוב לכם שהשכנים ישמעו אתכם, יש סיכוי שרמקול מדפי לא בשבילכם. אי לכך, רמקול רצפה חזק, מה שמכנים ״בום בוקס״ יתאים יותר.

ועכשיו האוזן

שימו לב. כל רמקול יודע להבחין בין מדונה לבועז שרעבי. ולכן, תתחילו להעמיק במה שאתם שומעים. קחו אתכם יצירה שאתם מכירים, רצוי מוזיקה אקוסטית ולא טראנס. ומשם התחילו לחפש פרטים שלא שמעתם. אם זה משיכת מיתר, עוד איזו נשימה של הזמר שלא שמעתם ברמקול אחר או עוד ניואנס שנראה לכם שולי, אבל הוא מספר הרבה על היכולות של הרמקול.

תשתחררו ממונחים כמו "צליל חם, קר". רמקול זה לא קפה, רמקול צריך להעביר מידע מוזיקלי וכמה שיותר ממנו. ככל שהוא יותר חושף, שקוף, רזולטיבי - כך הוא טוב יותר.

אז מה למדנו?

כשרוצים להאזין למוזיקה באיכות גבוהה, בצורה נכונה, בסלון ביתי ממוצע במימדים ממוצעים של 16 מ״ר, רמקול מדפי איכותי או רמקול רצפה קטן הוא הפתרון הנכון. הוואטים אינם חשובים וגם לא אומרים דבר על היכולות של הרמקול, חשוב מאוד שתהיה התאמה חשמלית נכונה למגבר (התנגדות, עכבה, נצילות) והכי חשוב, שתתאימו נכון לחלל ותקשיבו היטב לניואנסים שבמוזיקה.

למוסף המלא של דה-מרקר בשיתוף dtown - לחצו כאן

לדבר המערכת בפרויקט אודיו-film - לחצו כאן

מעבר לתגובות בפורום
ר
רן לוי
אוהב את התחום
כתבה ממצה וטובה למתחילים. נקודת המבט שלי קצת אחרת - היא מתחילה בשתי שאלות: האם אתם נוהגים לשמוע מוסיקה אקוסטית (ג׳ז, אתני, קלאסי) או לא? אם התשובה היא לא - המסע הוא קל מאוד משום שלכל אדם יש גוון צליל שגורם לו להנאה הרבה ביותר ממוסיקה. ברגע שאדם כזה מוצא את הרמקול בעל גוון הצליל הקולע ביותר לרמות ההנאה שלו (ולא ניכנס כאן שוב לעובדה שלכל גורם בשרשרת המערכת יש השפעה על גוון הצליל, כי האדם המתחיל בתחום שומע בסופו של דבר רכיב אחד - רמקול) הוא יכול לרכוש אותו ולהגיע לשביעות רצון רבה מאוד.

אם התשובה לשאלה היא כן. זה מסובך יותר כי אז צצה שאלה שנייה - האם אתה נוהג לשמוע מוסיקה אקוסטית (ג׳ז, אתני, קלאסי) לא מוגברת בביצועים חיים בהופעות או בקונצרטים. אם התשובה גם לשאלה השנייה היא כן, העניין מסתבך. כי אז נכנס הנסיון לשחזר בבית כמה שיותר קרוב את החווייה הטבעית של ההופעה או הקונצרט. חוויה טבעית כלומר לא מוגברת. כי אם במופע האקוסטי או בקונצרט מופעלת מערכת הגברה אז כל הנסיון הופך למיותר כי יש לנו מערכת הגברה ורמקולים באולם מול מערכת הגברה ורמקולים בבית ואז חוזרים לנקודת ההתחלה.

בקיצור חייו של חובב מוסיקה שלא נוהג לשמוע מוסיקה אקוסטית - הרבה יותר קלים.
I
itay123
חבר משקיען
מתחבר מאוד למה שרן כתב.

נהניתי לקרא את הכתבה
וטוב שקיימת
אך כפי שרן לוי רשם ואני מסכים איתו לחלוטין, היא פונה למתחילים בתחום.

מעבר לאופטימליות
שום רמקול מדף ששמעתי לא ריגש אותי וסחף אותי
גם אילו שאני אהבתי ומכבד לא גרמו לי לרצות אותם.

זאת מכיוון שמוזיקה חיה, טבעית, וכמו כן פורפורציות נכונות של האינסטרומנטים והרגשה של "להיות שם" ולנשום את האווירה והדינמיקה,
לצערי לא הצלחתי לקבל בשום צורה ואופן.

רמקול רצפתי באותה נגזרת (מול הפתרון המדפי), ברגע שמקבל תנאים טובים, גם בחלל ש"קטן" עליהם.
מצליח לסחוף ולרגש משמעותית יותר.

מניסיוני ובחוויה האישית שלי,
רמקול (מדפי/רצפתי) שהיה ללא תחום תחתון בריא, איכותי, מלא, עשיר ויורד לאוקטבות נמוכות מהירות יודע לסחוף ב מוזיקה דינמית מאוד כמו רוק כבד/טראנס ומוזיקה קלאסית מרובת נגנים.

כאמור רמקול שכזה, מבחינתי "לא עובר".
ר
רן לוי
אוהב את התחום
ובעניין מדפי או רצפתי. הנסיון האחרון שלי עם רמקול מדפי על סטנד בחדר קטן (כ-15 מ״ר) התרחש בשנים 1990-1992 והוא היה מוצלח מאוד.
כשניסיתי להכניס את הרמקול הזה לסלון גדול יותר כ-22 מ״ר זה היה כשלון מבחינת התחום הנמוך, ובנקודה זו אני מאוד מתחבר למה שאיתי כתב. רק שני רמקולים מודרניים מדפיים הרשימו אותי בשנים האחרונות - דאץ׳ אנד דאץ׳ (רמקול אקטיבי עם מערכת כיול אקוסטי) שהוא בעצם מדפי מאוד גדול וקיו אקוסטיקס 300 שהוא רמקול מדפי צר אבל עמוק מאוד והעומק החריג הזה הוא שנותן לו את ההגבר הדרוש בתחום הנמוך.

אם הפתרון הדרוש הוא רמקול שיודע לטפל באופן סביר בתחום הנמוך ובתקציב לא גבוה ובחדר גדול מ-15 מ״ר - אז רק רמקול רצפתי. את הפתרון של רמקול מדפי בתוספת סאב וופר הייתי מקבל רק כאשר מדובר ברמקולים אקטיביים בתוספת סאב אקטיבי שיודעים להתחבר ביחד. במקרה כזה הייתי מנסה את המטה 50 של קף עם הסאב הייחודי שלהם - RC62, וזו רק דוגמא אחת.
ל
למה
חבר משקיען
אני הייתי מחליף שם ל"הרמקול הנכון לחדר הנתון". הכתבה יכולה לעניין מישהו חדש,שאין לו שמץ ירוק במה מדובר. הנקודה החשובה בעיניי,שלחדרים קטנים עדיף רצפתי קומפקטי שתי יציאות כמו spendor או kudos,כאשר בתחום התחתון יהיה להם יתרון ברור על מדפי פלוס סטנד באותה העלות.;)
ל
ליאור
חבר משקיען
דאץ׳ אנד דאץ׳ (רמקול אקטיבי עם מערכת כיול אקוסטי)


לגבי הרמקול הזה (שאהבתי מאוד), נראה לי שחלק מהטריק הוא שהמוגברים (בקלאס D בד"כ) פחות סובלים מתת כח כמו בדי הרה סטאפים.
מתכננים 250 וואט לכל ערוץ, ואז העניינים נוטים להסתדר.