הסטנדרט החדש? רמקולים Perlisten S7t במבחן!
הוא רצפתי, מפוצץ בטכנולוגיה והבטחות. נמר לוי לקח אותו הביתה ובדק. האם עמד בציפיות או שעוד בפעם הגזימו בתיאורים?
ישנם מעט מוצרים שגורמים לי ממש לרצות לסקור אותם. אני יכול להגיד, שאחרי כל כך הרבה רכיבים ששמעתי וכתבתי עליהם, אני חי בסוג של אדישות למוצרים חדשים. ״תביא, נשמע, נכתוב״. זו בדרך כלל הגישה הכללית. אבל כאן זה היה אחרת. ״תביא לי, אני רוצה לשמוע ולכתוב״. ולמה זה? משום שמדובר ביצרן רמקולים מסקרן, שמבטיח הבטחות כאלה שמאחוריהן צריך קבלות. וכשמבטיחים הבטחות, והטכנולוגיה כזו מיוחדת (לטענתם) אז הכי כייף לבדוק את זה. אז בדקתי, ובטח חלק מכם בכלל לא הגיעו לכאן והם כבר בסיכום. אז אין לי ממש מה לעשות עם זה. ולכן, בסוף הכתבה הוספתי הנחיה נוספת.
אני פותח בהצהרות החברה
״עשינו משהו אחר״, ״זה לא אותו הדבר״, ״הוא בנוי אחרת״, ״מסוגל לעשות דברים מטורפים לעומת כל מתחרה מקביל״. כמובן שפישטתי את זה. אבל זה בערך הכיוון. אמירות כאלה שמעתי גם מיבואנים וגם מיצרנים. ואני יכול לספר לכם שבדרך כלל הם מצליחים לשכנע עם המוצר עצמו (אחרי בדיקה) אבל עד היום לא נתקלתי ברמקול שממש הפיל אותי לקרשים מלבד הרמקול שלי (אני משוחד - כן?). הדברים החשובים לי ביותר בשיחזור צליל הם רזולוציה ודינמיקה. אם אחד מהם לא קיים, המוצר לא יכול להיות שלי אישית. יש כאלה שחשובים להם דברים אחרים, כמו למשל ״חום״, או ״רומנטיקה״. אני את הרומנטיקה שלי מקבל ממוצר שהוא כמה שיותר קרוב לכלים החיים כפי שאני מכיר אותם. אם הם צווחניים ולא נעימים, אני מבקש מהמערכת שלא להתערב - תעבירי כמו שזה, אל תוסיפי לי פלפל ומלח. וזה, זה מרגש אותי. הרמקולים הללו מוכרזים ככאלה. עכשיו נעמיד את זה למבחן.
אז מה הסיפור? מאוד פשוט, כמעט כמו בסיפור של כל חברה. רצינו לעשות את הרמקול הטוב ביותר שאפשר לייצר. מפתיע לא? הרי אף אחד לא יכתוב שהוא סתם משתעשע ברעיון. אבל בכל זאת, מתוקף תפקידי ככתב אודיו, מוכרח לתת לכם קצת מעבר לסתלבט.
שנת 2016, החליטו כמה מהנדסים מארצות הברית שהאודיופיליה זורמת בדמם, להקים את Perlisten Audio במטרה לייצר את הרמקול הטוב ביותר שביכולתם לייצר. ומשם התחילו במחקר ופיתוח משמעותי.
היחידות פותחו יחד עם חברת Oxeon ושם החומר THIN PLY CARBON המיוצר בשוודיה. מדובר ביחידות בעובי ממוצע של 50 מיקרון (זה דק, מאוד דק) אך לא כל שטח היחידה הוא באותו עובי וזה מסיבות אקוסטיות. המטרה היא להמנע מ-CONE BREAKUP חד וחזק או מה שמכונה בעגה האודיופילית ״צלצול״.
היחידה מסוגלת לנוע 1.6 ס״מ ובקוטר של 7 אינטש, מדובר בכושר תנועה חריג למדי. וכשמדובר ביחידה סופר קשיחה וסופר קלה, זה מאפשר לה אפילו לרדת ל-10 הרץ בעיוות מאוד נמוך. 
לרמקול שני דרייברים בקוטר 1.1 אינטש עשויים מאותו חומר בשזירה שונה, ודרייבר נוסף במרכז באותו קוטר האחראי על תחום התדרים הגבוה. הרמקול דומה מאוד לטכנולוגיית line array.
BEAM FORMING ARRAY
זוהי בעצם טכנולוגיה שמאפשרת לרמקול לנגן למרכז החלל (אופקית ואנכית) תוך מפגש מינימלי ביותר ברצפה ובתקרה. זה בעצם אומר שרוב הבעיות, שנובעות מהרצפה והתקרה, אמורות להיעלם.
מדידה בתקן 2034CE
שחור: היענות על הציר - מול הרמקול
כתום: חלון האזנה המשקף חדר אמיתי. החלון מבצע 9 מדידות שנלקחו בטווח של 20 מעלות במישור האנכי ו-60 מעלות במישור האופקי.
הרמקול מוגדר כ-4way אבל יש פה קונץ.
נקודות חיתוך הקרוס הן:
- שני הדרייברים הקיצוניים עליון ותחתון עובדים מ-22 הרץ עד 550 הרץ
- סט יחידות ה-7 אינטש פועלות מ-22 הרץ ועד ל-1350 הרץ
- שני המידים בקוטר עובדים מ-1 קילוהרץ עד 4 קילו הרץ
- טוויטר הברליום עובד מ-1 קילוהרץ עד 30 קילוהרץ ומעלה
DPC - Directivity Pattern Control
בשילוב תוכנות סימולציה מתקדמות ואלפי מדידות הלוך ושוב, דרך Near field scanner של חברת קליפל הגרמנית (מערכת המדידה המוערכת ביותר בעולם), היה ברור שצריך פה משהו שונה ולמעשה יוצרו מאות אבות טיפוס עד שהגיעו למוצר שרצו.
מרחקים שונים בין הדרייברים ומנחה תדר יעודי בתוך "עדשה" אקוסטית – הם חלק קריטי בעיצוב של הרמקול והשגת המטרה שכיוונו אליה.
העדשה וכל המערך האמצעי עשוי מעץ מלא שנחתך ב CNC.
BAFFLE קידמי - עשוי HDF בעובי 8 ס"מ (חומר דחוס הרבה יותר מ MDF) - גם הוא עבר סימולציות רבות עד הגעה לתוצאה הסופית - גם בו ישנן זוויות מסוימות לשבירת דפרקציה והחזרים מהדרייברים והם למעשה מהווים חלק אינטגרלי מה- BAFFLE.
התיבה
עשויה HDF דחוס במיוחד, החלק הקידמי כאמור כולל BAFFLE בעובי 8 ס"מ ללא קשר לתיבה עצמה, לה יש דפנות עבות משלה.
כוללת 5 חיזוקים אופקיים ואחד אנכי.
בין היתר, ישנו שימוש בחומרים ביטומניים ל-DAMPING.
שני פורטים שמכוילים לתדר מאוד נמוך (ויורים מטה) + שלושה גרילים לשחרור האוויר מהפורטים - החברה טוענת שפיזור האוויר היוצא מהפורטים, למספר כיוונים מאפשר הימנעות מרעשי פורט לא רצויים ומאפשר הצבה ידידותית יותר בחלל עם פחות חשש מקירבה לקירות.
פלטת בסיס הרמקול נפרדת עשויה פלדה (כבדה!), רגליות גומי איכותי וספייקים כאופציה למשטחי הנחה שונים.
בקיצור, חפרתי לכם את הנשמה עם הטכני. בואו נלך לביצועים ת'כלס. או מה קוראים אותו - תן לשמוע כבר!!!
אז עם כל הטירוף הזה של המידע הטכני, טונה וחצי של טכניקות, אוי ואבוי לו אם לא ישמע לפחות וואו.
Mahler : Symphony no.2 London Symphony Orchestra, dir. Georg Solti
אני פותח עם מוסיקה קלאסית. כולי בחרדות, שאם כבר בצליל הראשון לא ארגיש שאני עף באוויר אז למה שברתי את האצבעות על המקלדת בשביל המידע הטכני. ואז זה בא, וזה בא ובגדול. יש לו את זה, יש לו את הנוכחות הזו שמדברים עליה. הפתיח חושף מיד שמדובר ברמקול שיודע לשקף צליל אמיתי. הבס מעולה, הרזולוציה מטורפת, הדינמיקה וואו. זה פשוט מרשים חברים, זה צליל של היי אנד במלוא הדרו. כלי קשת נשמעים אמיתיים דרכו, עם כל הניואנסים שתבקשו. הרמקול חושף בקלות פערים בין כלי הקשת השונים במימדיהם ובמיקום שלהם במרחב. הרמקול מספק את אותה תחושה בדיוק עם כל נשיפה ממתכת וכמובן עם כלי הקשה. ברמת הטרנזיינטים בכלי ההקשה הוא פשוט וואו. מהיר, מדויק, חזק, מפורט ומאוזן בטירוף. לרמקול הזה אין באמת יחידות, יש יחידה אחת, והיא הוא - כולו, בלי שום כשל בתפר בניהן ואת זה אני מציין כי זה נדיר במיוחד ברמקולים בעלי כמות כזו פסיכית של יחידות.
Ben Webster stormy weather
אז אם הוא מצטיין בקלאסי מוכרח שיצטיין במשהו יותר מינימליסטי עם דרישות אחרות. אז הלכנו למועדון הג׳אז ודרך הרמקול הזה אפשר בקלות לפגוש את הנגנים הללו במציאות. כן כן, גם אם אינם בין החיים (מפחיד הא?). אני רוצה להתחיל דווקא מרחשי הרקע. המיקרו דינמיקה הזו, היכולת של הרמקול לחשוף את מה שמתרחש מאחור זו בעצם הגדולה של רמקול היי אנד אמיתי. הוא אמור להכניס אותך לסיטואציה, למקום. לספר לך איפה הדברים הוקלטו ומה היה שם. אז הוא מגלה בקלות את הקהל, את ההתרחשות באותו פאב שהמרכז זו המוסיקה אבל לניואנסים יש משמעויות אדירות.
הפסנתר נשמע מעולה. המשקל נכון, הדינמיקה מצוינת, הגוון והיחס בינו לבין החלל. הבס נפלא! אין לי מילים אחרות לתאר אותו. הוא נכון, מדויק, בפרופורציות נכונות, ומכיוון שכבר דיברנו על היכולת הדינמית של הרמקול, אז כאן נדבר גם על היכולת שלו להיות טבעי ורך כשההקלטה מבקשת. והנה, הסקסופון בדיוק כזה. התוצאה כאן, כמו במוסיקה קלאסית, פשוט מושלמת!
Manowar - Warriors of the world
עובר לרוק בביטחון של מתאגרף אולימפי שניכנס לחוג ג׳ודו של ילדי בית ספר יסודי. וזה למה? משום שאני כבר יודע (ובטח גם אתם) איך זה הולך להישמע. אבל אתם יודעים, ביקורת - צריך להרחיב במילים. אז הנה, וזה כבר נהיה קצת משעמם. הוא חזק, את זה למדנו כבר במבחן התזמורת הסימפונית, הוא מדויק ומאוזן מאוד ואת זה למדנו עם הג׳אז. הוא רזולטיבי ואת זה למדנו משניהם יחד. אז מה אתם חושבים שיהיה כאן? בדיוק - קטן עליו! גם אם תגבירו למקומות הללו שהשכנים יכתבו בקבוצת הוואטאפ של הבניין ״מי זה שומע בעוצמות כאלה?״. והקטע הוא, שהוא יעשה את זה בעוצמה גבוהה במיוחד, בלי לפגוע בכלום ברמת האיזון. וזו הגדולה שלו. ולכן, לא אספר לכם איך הגיטרה נשמעת ביחס לבס, והאם התופים מספיק דינמים ומה קרה שהשירה ניכנסה למשחק. הרמקול הזה, הוא פסטיבל רוק כשמחליטים לאתגר אותו בז׳אנר. שמעו מנמר, הוא אוכל את זה בלי מלח.
Giuseppe Verdi "Il Trovatore" Pavarotti, Sutherland, Wixell, Horne, Ghiaurov, Bonynge 1976 I
בקולות אדם שוב הוא מפתיע. אפס הערות, אפס כשלים. טבעי, נכון, פרופורציונלי, בריא ועוד שלל קומפלימנטים. אבל הגדולה שלו, הממש אמיתית, זה שהוא כמעט ולא מערב את החלל. זו אולי השיטה, אולי היחידות, אולי התיבה. את מי זה בכלל מעניין - הוא מציג מוסיקה בחלל, שבוקעת מקדימה, עם במה ענקית ותלת מימדית, מבלי שהחלל יהיה חלק ממנה לעוות או להעכיר את הצליל. וזה מאוד מדגיש קולות אדם, מדייק את התוצאה עוד ומציג ניואנסים ששומעים רק ברמקולים שעולים יותר מכפול ממנו.
נקודות ציון
התאמה למגברים
נכון, על הנייר הוא מאוד נציל אבל אל תטעו, הוא לא יעבוד על מגבר מנורות של כמה וואטים בודדים. הוא רוצה אנרגיה, רזרבה והוא גם יבקש את זה כשתאתגרו אותו. מה גם שהוא מאוד מפונק. ולכן, מגבר שיתאים לו מוכרח להיות סופר מאוזן, סופר איכותי וכנראה גם לא ממש זול.
מיקום בחלל
נכון, הוא לא אמור להיות מושפע מהרצפה והתקרה. אבל אל תתבלבלו, זה לא בלתי מושפע אם כי מושפע הרבה פחות מכל רמקול אחר. וזה בזכות המבנה שלו. ולכן, מכיוון שרוב הבעיות מגיעות משם, בהינתן חלל גרוע, הוא יהיה טוב יותר מרוב המתחרים שלו. אבל עדיין, ריחוק מקיר אחורי הוא חובה והוא מאוד ישפיע על הבמה, על המרחב ועל התלת מימדיות. הקטע הוא, שלמרות גודלו, הוא יסתדר גם בחללים קטנים יחסית של 4 על 4. וזה מחזה נדיר כשמדובר ברמקולי רצפה גדולים.
בנימה אישית
כל כך כייף לכתוב על רמקול כזה. כל כך כייף לכתוב על רמקול כמעט מושלם, עם אפס הערות, שליווה אותי כמה שבועות מהנים במיוחד. הרמקול הזה עבורי הוא הרפרנס במחיר הזה. הוא לימד אותי שניתן, במחיר שפוי, להגיע לתוצאות אדירות. וזה בדיוק בזכות הקדמה, הגישה לחומרים שבעבר היה נורא קשה למצוא. ובכלל, הדור החדש של היחידות כבר מביא סטנדרטים אדירים. וזה משמח בטירוף.
סיכום
מדובר ברמקול מעולה! מהיר, מדויק, מתאים כמעט לכל חלל שפוי שימוקם בו. היכולת של הרמקול הזה לנגן תזמורת סימפונית, בעוצמה כזו שמדווחת לשכנים ״אני בדיוק שומע מוסיקה, ואני בטירוף!״ היא משהו ששמור לרמקולים גדולים ממנו, ויקרים ממנו וברוב המוחלט של המקרים, גם ממותגים ממנו. וזה, הכמעט לא מוכר הזה, נותן פייט ופייט חזק. ״הנה, אני! אני יודע לנגן סימפונית כמו שצריך, ואני לא יקר - קחו אותי!!!״. וזה בדיוק הקטע, זה רמקול מוכיח והוא יודע איך לעשות את זה. ליתר דיוק, המהנדסים שם יודעים.
איכות הבניה של הרמקול הזה היא מהמצוינות שיש. צבוע היטב, עם תשומת לב לפרטים קטנים ושוקל טונה (קצת פחות, אבל הבנתם את הסיפור).
זה רמקול מפוצץ בחידושים. בין אם זו הטכניקה ועד הביצוע בפועל, הוא מנגן הכל, אוכל כל חדר, לועס כל גיטרה חשמלית אלימה כאילו מדובר בטופו. הוא מצליח להציג את כל מה שאני מבקש שיוצג. כל מה שיש, זה מה שתשמעו ללא כחל וסרק. הוא יחשוף הקלטות מעאפנות ויגרום לכם לוותר על ההאזנה, הוא יחשוף הקלטות טובות ומעולות ויגרום לכם לרחף באוויר.
שורה תחתונה: במחיר שלו, לפי מה שיצא לי לשמוע עד היום, אין לו הרבה מתחרים.
מחיר: 69,000 ש״ח
אחריות ושירות: 10 שנים
יבואן: סינמארט
