גלוי נאות: אינני עורך דין והאמור לעיל הוא בגדר המלצה/כיוון בלבד.
כל מכירת נכס (וציוד אודיו הוא נכס) ובהעדר חוזה מכר ערוך כדין כל עיסקת מכירה חוסה תחת חוק המכר תשכ"ח 1968.
ובהתאם לחוק הנ"ל ולפי האמור,קרי: הקונה בודק את הציוד,מתרשם ממנו מביע שביעות רצון משלם והולך. מהרגע שהבעלות על הנכס עברה לקונה,כלומר מרגע ששילם מלוא הסכום ולקח את המוצר והלך - מאותו רגע בדיוק הוא הבעלים של הנכס (ושוב ציוד אודיו הוא נכס) לכל ענייו ודבר או,אם תרצו,נכנס לנעליו של המוכר והופך לבעלי הנכס.
מה פירוש נכנס לנעליו של המוכא,נסביר: נניח שהצעת CD למכירה. באתי,ראיתי התרשמתי אבל לא הסכמנו על המחיר. הלכתי ללא ששילמתי וכמובן ללא ה CD המוצע. חלף שבוע ואתה רוצה להפעיל את ה CD כדי שיהיה במצב עובד אם וכאשר יגיע מתעניין נוסף. ואז: אתה מגלה שהוא תקול וכדי להשמישו צריך למסור אותו לבעל מקצוע לתיקון תהה העלות אשר תהה. סביר שכך תנהג,כלומר: תיקח את המכשיר למעבדה תתקן אותו תשמיש אותו ושוב תציע אותו למכירה - או לא.
הוא הדין לגבי הקונה במקרה שתיארת,כלומר: בדק,התרצה,שילם,לקח והלך. בבית שמע דיסק אחד ואחרי שבוע כשבא לשמוע את השני...לא עלינו מישברך - הCD הפך תקול (CD כדוגמא נכון לכל קומפוננטה אחרת). מאותו הרגע הוא בעליו של המכשיר ירצה יתקן,לא ירצה לא יתקן. האחריות שלך כמוכר תמה משלקח את המכשיר ושילם עליו מלוא הסכום שסוכם.
בשורה תחתונה: על פי חוק שעה,שבוע או חודש אחרי שהציוד נלקח לאחר שנבדק ושולם עליו הבעלים החדש אחראי לו לטוב ולרע ולמוכר אין כל אחריות - ואם התקלקל יועיל הבעלים (במקרה שלנו הקונה הנ"ל) לתקנו או לבכות על רוע מזלו.
אותו הדבר נכון אם הקונה בודק וגו' משלם והולך. אחרי שבוע מצלצל ומביע חוסר שביעות באינטגרציה בין הציוד שנרכש לבין שאר בציוד שיש לו ולבית שלו - כלומר אצלו בבית לא נשמע טוב כפי שהיה אצלך במעמד הקנייה ומבקש להחזירו. גם במקרה הזה זו בעיה שלו ואינך חייב,חוקית,לקבל את הציוד חזרה ולהחזיר מלוא התשלום עליו או סכום כלשהו לאחר קיזוז.
חוק המכר מהווה בסיס התנהגותי במכירת רכב. וכידוע אם בדקתי את הרכב,לפני הקנייה,שילמתי והעברתי בעלות ויומיים אחרי זה "הלך" המנוע" זו בעיה שלי והבעלים הקודם פטור בלא כלום. זהה לחלוטין במכר של נכס מסוג ציוד אודיו.
בא נתאר עוד מצב קיצון: הקונה בא.ראה,בדק,התרצה,שילם ולקח את המכשיר. כשהגיע לדלת הבית שלך,הושיט ידו לפתוח אותה לרווחה ואז,נשמט המכשיר מידיו,נפל על הריצפה ונשבר כך שחלקיו הפנימיים התפזרו במבואה. יען כי המכשיר אובדן כללי. נו אז מה? יחזור לביתך ויבקש את כספו חזרה? הרי זה לא עולה על ההגיון. רוצה לומר: מרגע ששילם והלך,גם על מפתן ביתך,הוא הבעלים של המכשיר וכל מה שיקרה לו,לטוב ולרע,באחריותו ובאחריותו בלבד - אתה,המוכר,פטור מעונשו של זה.
עוד קיצון אחד. מכרת לי מכונית אחרי בדיקה. העברתי כסף ובעלות. בטוב ליבי ברכש החדש לא שמתי לב שמחסום הרכבת ו 300 טון של ברזל במהירות 90 קמש רץ אלי ומבושש לעצור. בחיפזון נסתי מהמכונית ממש רגע לפני שהקטר פגע במכונית והרס אותה כליל. נו אז מה? אחזור אליך מתנשף מהריצה ואבקש את כספי חזרה...?
רוצה לומר: חוק המכר,ואגב חוקים בכלל,לא מחנך אותנו אלא מתאר מצבים לקוחים מהחיים והמוסר אתיקה ויחסי האנוש הסבירים מסדירים את עצמם,כשהחוק - במקרה דנן חוק המכר - מגדיר את הגבולות - את המסגרת,שבתוכה יש לפעול.
לבוא ולהציע לקונה להשתתף חלקית בעלות התיקון כמחווה של רצון טוב זו אפשרות אלא מהי? משתנהג כך אתה חושף את עצמך להיגררות לבית המשפט ששם תואשם שידעת,או שהייתה צריך לדעת,שהמכשיר תקול ולמרות זאת מכרת אותו - רוצה לראייה? הסכמת לשאת בעלות,או בחלק מעלות התיקון. לכן גם כשרוצים להיות הוגן צריך להיזהר לא לשים עצמך....רשע.
מנחם.
