AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,224
- מעורבות
- 2,742
- נקודות
- 113
בלאטינית, opus משמעותו "יצירה", וצורת הרבים היא opera, מילה שאכן מתארת מקבץ יצירות (לקולות ולתזמורת).
אז מה זה מספר אופוס?
עקרונית, זהו "המספר הקטלוגי" הסדרתי של יצירות מלחין. יצירתו הראשונה אמורה להיות אופוס 1, השנייה אופ. 2, השלישית op.3, וכו'. אבל לא כל מלחין סימן את יצירותיו במספר אופוס סדיר כזה.
הגדרה מקובלת יותר היא המיספר הסידורי של היצירה לפי סדר הוצאתה לאור, לאו דווקא לפי זמן תחילת/סיום כתיבתה.
זה אומר ש:
למשל שופן כתב מיקבץ של שלושה נוקטורנים אופ. 9 ומיקבץ נוסף כזה אופ. 15. לפיכך, הנוקטורנו החמישי מבין יצירותיו מסוג זה שהן בעלות אופוס (יש גם נוקטורנים ללא אופוס), מתואר כ"נוקטורנו מספר 5, אופוס 15 מספר 2", ובאנגלית "Nocturne No. 5, op. 15 No. 2", או בקיצור op. 15/2.
למה זה חשוב, אם בכלל?
בעיקר כאמצעי לזיהוי חד ערכי, ובאמינות נמוכה גם כמדד להאם יצירה היא מוקדמת או מאוחרת.
למשל, אם למישהו יש רק סימפונייה אחת, אין צורך לציין את מספר האופוס שלה כדי לדעת איזו היא. למשל הסימפונייה של סזאר פראנק.
אם יש יותר מאחת, בדרך כלל מספיק לציין את מספרה הסידורי, כמו הסימפונייה החמישית של בטהובן) או את הסולם בו נכתבה (הסבר מהו סולם -- בהזדמנות אחרת), כמובן אם אין סימפונייה נוספת לאותו מלחין באותו סולם. למשל הסימפונייה בדו מינור של בטהובן. זו החמישית במספר, ומספר האופוס שלה 67, מה שאומר שהיא מהתקופה האמצעית של בטהובן, בעוד שהראשונה שלו, אופ. 21, היא יצירה מוקדמת, והתשיעית, אופ. 125 (מתוך 135 אופוסים שאינם posth), היא מאוחרת.
למשל אצל דבוז'אק יש בילבול מוחלט: אותה סימפונייה -- "מן העולם החדש" -- אופוס 95 -- יצאה לאור גם כסימפונייה החמישית וגם כסימפוניה התשיעית שלו. הסימפונייה שקיבלה מספר 5 בסידרה שבה הסימפונייה האמורה קיבלה מספר 9, קיבלה גם אופ. 24 וגם אופ. 76, אבל במיקרים אחרים מתייחסים אליה כסימפונייה השלישית ובאחרים כסימפונייה רביעית. סופר ברדק.
עמיר
אז מה זה מספר אופוס?
עקרונית, זהו "המספר הקטלוגי" הסדרתי של יצירות מלחין. יצירתו הראשונה אמורה להיות אופוס 1, השנייה אופ. 2, השלישית op.3, וכו'. אבל לא כל מלחין סימן את יצירותיו במספר אופוס סדיר כזה.
הגדרה מקובלת יותר היא המיספר הסידורי של היצירה לפי סדר הוצאתה לאור, לאו דווקא לפי זמן תחילת/סיום כתיבתה.
זה אומר ש:
- ייתכן שיצירה שחוברה קודם תקבל מספר אופוס גבוה יותר מיצירה מוקדמת -- זה קורה די הרבה, לכן אי אפשר ממש להסתמך על סדר מספרי האופוס כמציין את סדר חיבורן
- יש יצירות שלא קיבלו מספרי אופוס בעת הוצאתן לאור, שאז
- יש רשימה של יצירות המלחין שהוכנה ע"י מספר אנשים, כמו למשל "רשימת יצירות באך" (בגרמנית BWV, ראשי תיבות ל"Bach-Werke-Verzeichnis"). למשל קנטאטה BWV106
- מישהו אחד שאינו המלחין/המו"ל מיספר את יצירותיו. המפורסם ביותר הוא מיספורו של Köchel (היגוי קֶכְל) ליצירות מוצארט, למשל K.525 (או KV.525 עבור Köchel Verzeichnis) ל"מוזיקת לילה זעירה", מספור Deutsch (היגוי דוֹיְטְש) ליצירות שוברט ועוד כאלה
- לפעמים יש יותר מרשימה אחת לאותו מלחין. למשל הסונאטות למקלדת של סקארלאטי (Domenico Scarlatti) מוספרו גם ע"י Kirkpatrick (לרוב מסמנים ב-Kk, לא רק K, למנוע בילבול עם Köchel), גם על ידי Longo (סימון L) וגם על ידי שניים נוספים שלא מרבים להתייחס למיספור שלהם. לפעמים נותנים את שני המיספורים של אותה סונאטה, למשל Kk.1 L.366.
- יצירות, לרוב מוקדמות, מסומנות כ"יצירות ללא אופוס" -- בגרמנית Werke-ohne-Opus, בראשי תיבות WoO
- יצירות שיצאו לאור רק לאחר מות המלחין מסומנות ב-Opus posthumous (מילולית "אופוס שלאחר המוות"), או בקיצור op. posth
- יש רשימה של יצירות המלחין שהוכנה ע"י מספר אנשים, כמו למשל "רשימת יצירות באך" (בגרמנית BWV, ראשי תיבות ל"Bach-Werke-Verzeichnis"). למשל קנטאטה BWV106
למשל שופן כתב מיקבץ של שלושה נוקטורנים אופ. 9 ומיקבץ נוסף כזה אופ. 15. לפיכך, הנוקטורנו החמישי מבין יצירותיו מסוג זה שהן בעלות אופוס (יש גם נוקטורנים ללא אופוס), מתואר כ"נוקטורנו מספר 5, אופוס 15 מספר 2", ובאנגלית "Nocturne No. 5, op. 15 No. 2", או בקיצור op. 15/2.
למה זה חשוב, אם בכלל?
בעיקר כאמצעי לזיהוי חד ערכי, ובאמינות נמוכה גם כמדד להאם יצירה היא מוקדמת או מאוחרת.
למשל, אם למישהו יש רק סימפונייה אחת, אין צורך לציין את מספר האופוס שלה כדי לדעת איזו היא. למשל הסימפונייה של סזאר פראנק.
אם יש יותר מאחת, בדרך כלל מספיק לציין את מספרה הסידורי, כמו הסימפונייה החמישית של בטהובן) או את הסולם בו נכתבה (הסבר מהו סולם -- בהזדמנות אחרת), כמובן אם אין סימפונייה נוספת לאותו מלחין באותו סולם. למשל הסימפונייה בדו מינור של בטהובן. זו החמישית במספר, ומספר האופוס שלה 67, מה שאומר שהיא מהתקופה האמצעית של בטהובן, בעוד שהראשונה שלו, אופ. 21, היא יצירה מוקדמת, והתשיעית, אופ. 125 (מתוך 135 אופוסים שאינם posth), היא מאוחרת.
למשל אצל דבוז'אק יש בילבול מוחלט: אותה סימפונייה -- "מן העולם החדש" -- אופוס 95 -- יצאה לאור גם כסימפונייה החמישית וגם כסימפוניה התשיעית שלו. הסימפונייה שקיבלה מספר 5 בסידרה שבה הסימפונייה האמורה קיבלה מספר 9, קיבלה גם אופ. 24 וגם אופ. 76, אבל במיקרים אחרים מתייחסים אליה כסימפונייה השלישית ובאחרים כסימפונייה רביעית. סופר ברדק.
עמיר
נערך לאחרונה ב:
