tomertsin
מושעה
- הודעות
- 12,603
- מעורבות
- 2,203
- נקודות
- 113
כתבה מהארץ, נכתב ע"י יהודית כץ:
https://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/psychology/judithkatz/1.4410284
תומר
מדוע באמת אנחנו מכורים לסמארטפון?
- פותח הנושא tomertsin
- פורסם בתאריך
כתבה מהארץ, נכתב ע"י יהודית כץ:
https://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/psychology/judithkatz/1.4410284
תומר
אז מה הפואנטה? שמענו.
אני החלטתי יום בהיר אחד לאחר שנגנב לי הסמארטפון שאני חוזר להשתמש במכשיר העתיק שבמגירה שמאפשר רק לדבר ולשלוח מסרונים דרכו.
לא אהבתי את הפלצפון (סמארט) מיום בריאתו כי כבר אז חזיתי את הנזקים החברתיים והפסיכולוגיים שהוא יביא, אולי כי אני בן אדם רגיש ואמפתי יותר מהממוצע, ומכיוון שאיני זקוק לו לעבודתי חסרונו לא מורגש לי.
כשאני הולך ברחוב או נמצא בסיטואציה חברתית אני משתאה איך רוב האנשים הפכו לזומבים שלא שמים לב אפילו אם כל הבניינים סביבם נצבעו סגול.
נכון שלפעמים אני רוצה להבהיר את דברי באמצעות שליחת תמונה או להעזר ב GPS אבל חויית הללכת לאיבוד במקום כלשהו ולמצוא את מחוז חפצי לבד רק מעשירה את עולמי והדוגמאות רבות, גם לפתוח בשיחה תמימה עם עלמת חן מתחיל ונגמר במבט של מי ה"קריפ" הזה שפונה אלי ישירות, ואני באמת לא נראה כזה...כנראה שהן מעדיפות דמות פיקטיבית להתברבר איתה שעות ולגלות אח"כ שהוא באמת קריפ אבל זה לגיטימי כי זה היה דרך מסך (בוואצ'אפ כאילו ?).
הבעיה שהמקום והחומרים במוח בו נוצרת ההתמכרות לשימוש בסמארטפון זהה למקום בו גורמים סמים לתחושת העונג וסיכויי הגמילה בהתאם.
יש קבוצה קטנה של אנשים שנדמה שהצליחו להמנע מהידבקות בנגיף וכמו בסרט זומבים הם היחידים שיצילו את העולם, טוב, מה הסיכויים שזה יקרה, אני אחד מהם והייתי שמח עם עוד יחליטו לקבל זריקת "נארקן" פסיכולוגית שתוציא אותם מהטריפ הארור.
אני החלטתי יום בהיר אחד לאחר שנגנב לי הסמארטפון שאני חוזר להשתמש במכשיר העתיק שבמגירה שמאפשר רק לדבר ולשלוח מסרונים דרכו.
לא אהבתי את הפלצפון (סמארט) מיום בריאתו כי כבר אז חזיתי את הנזקים החברתיים והפסיכולוגיים שהוא יביא, אולי כי אני בן אדם רגיש ואמפתי יותר מהממוצע, ומכיוון שאיני זקוק לו לעבודתי חסרונו לא מורגש לי.
כשאני הולך ברחוב או נמצא בסיטואציה חברתית אני משתאה איך רוב האנשים הפכו לזומבים שלא שמים לב אפילו אם כל הבניינים סביבם נצבעו סגול.
נכון שלפעמים אני רוצה להבהיר את דברי באמצעות שליחת תמונה או להעזר ב GPS אבל חויית הללכת לאיבוד במקום כלשהו ולמצוא את מחוז חפצי לבד רק מעשירה את עולמי והדוגמאות רבות, גם לפתוח בשיחה תמימה עם עלמת חן מתחיל ונגמר במבט של מי ה"קריפ" הזה שפונה אלי ישירות, ואני באמת לא נראה כזה...כנראה שהן מעדיפות דמות פיקטיבית להתברבר איתה שעות ולגלות אח"כ שהוא באמת קריפ אבל זה לגיטימי כי זה היה דרך מסך (בוואצ'אפ כאילו ?).
הבעיה שהמקום והחומרים במוח בו נוצרת ההתמכרות לשימוש בסמארטפון זהה למקום בו גורמים סמים לתחושת העונג וסיכויי הגמילה בהתאם.
יש קבוצה קטנה של אנשים שנדמה שהצליחו להמנע מהידבקות בנגיף וכמו בסרט זומבים הם היחידים שיצילו את העולם, טוב, מה הסיכויים שזה יקרה, אני אחד מהם והייתי שמח עם עוד יחליטו לקבל זריקת "נארקן" פסיכולוגית שתוציא אותם מהטריפ הארור.
נערך לאחרונה ב: