מגבר משולב Pilium Leonidas במבחן

Ultra Integrated Amplifier או UIA. גיא רג'ואן יבואן חברת Pilium היוונית מספק לנו לסקירה מגבר משולב אקזוטי במשקל כבד. ממש כבד, 100 ק"ג של אקזוטיקה. אז האם באמת יש כזה דבר UIA?

כאשר הגיע אליי מגבר העונה לשם "ליאונידס" לא יכולתי שלא לחשוב מייד על ליאונידס מלך ספרטה אשר אי שם ב-489 לפנה"ס אסף את 300 לוחמיו האמיצים והמיומנים ביותר והובילם לאחד הקרבות האגדיים ביותר של העולם הקדום במייצרי תרמופילאי מול צבא פרסי של 20,000 חיילים. אותו קרב לימים הפך את ליאונידס לאגדה ולאחד המלכים המפורסמים ביותר בתולדות הממלכות הקדומות של ספרטה וכמובן לאגדה היסטורית בכלל שאף מצאה את דרכה לאולפני הוליווד של היום. לעניות דעתי, זה הוא אחד מסרטי המלחמות המשובחים שאי פעם עלו למסכים. בכלל, אני ממליץ לכל מי שלא ראה את הסרט "300" לקחת הפסקה של שעתיים ולצפות בו ורק אז לחזור להמשיך לקרוא. ההנאה תהיה כפליים, סמכו עלי. מגבר הנושא שם מלך אגדי קדום, מעלה בי באופן טבעי את השאלה: האם באמת מדובר בתחייתה של רוחה מאותה אגדה יוונית? האם באמת אמצא כאן את רוחו של ליאונידס?  

Pilium

חברת פיליום צעירה יחסית בנוף האודיו העולמי, היא נוסדה בשנת 2014 על ידי כמה אודיופילים שלקחו את הקפיצה לשלב הבא והקימו את חברת Pilium Audio ltd. מושב החברה הוא ביוון, כאשר מהיום הראשון החברה כיוונה עצמה לרמות הקצה העליונות של עולם האודיו היי אנד ובשנים האחרונות החלה לקבל חשיפה שרק הולכת וגודלת, אם כי בקצב יחסית איטי הייתי אומר, וזאת רק לאור השנתיים האחרונות ששיגעו את העולם כולו עם התפרצות הקורונה. אני סבור כי אילו דגמי הסדרה הנוכחית היו פורצים לשוק לפני שלוש או ארבע שנים, התהודה וההכרה היו גדולות יותר בעשרות מונים. הרי מספיק היה חדר אחד בתערוכת מינכן וב-CES ומשם הכל היה הופך להיסטוריה מהר מאוד. בכל זאת, גם בלי להאזין למוצרים רואים בבירור כי מדובר ביצרן קצה שכל מוצר שיוצא משעריו הוא מוצר אקזוטי בכל מובן.

פיליום הינה יצרן ציוד אלקטרוניקה הכולל מגברי מונו, מגברי סטריאו, קדם מגברים, מגברי סטריאו משולבים וממיר דיגטלי לאנלוגי. הכל ברמת קצה, הכל גדול, כבד ובעל מראה מרשים. התכנון וההרכבה ברובה בעבודת יד במתקן החברה ביוון והחברה מצהירה על שימוש ברכיבים מהטובים והאיכותיים ביותר בשוק. מספיק תמונה אחת של הקרביים של המגבר המשולב הבכיר שלהם כדי להבין את הרמה של מוצרי החברה.

נתונים טכניים:

- 2x 1,2KVA transformers for power amplifier’s section

- 2x 100VA for pre-amplifier’s section

- 200.000uF extra long-life specialized custom-made capacitors for power amplifiers

- 38.000uF extra long-life capacitors for pre-amplifiers

- 44 Ultra-wide bandwidth powerful transistors

- Military grade pcb's

- Separate IEC for each channel

- Microprocessor digitally controlled DC, Temperature, speaker protection

- Completely separated audio signal circuitry from the one that does not process audio signal

- True dual mono design

- Power:  200W/8Ω, 400W/4Ω, 800W/2Ω

- Frequency Response: < 100kHz

- Distortion:  < 0.01%

- Inputs: 2 pairs XLR and 3 pairs RCA

- Voltage gain: 36

- Output Impedance: < 0.1 Ohm

- Dimensions: 310x480x490mm (HxWxD)

- Net Weight: 100kg

בניה ומראה:

נתחיל עם איכות הבניה. מדובר בקרם דה לה קרם שיש בתחום. הגימורים מושלמים. הכל כאן חסר פשרות ברמה קיצונית. מבנה השאסי מסיבי מאוד ומבוצע ברמות דיוק מושלמות. ניכר שהכל בוצע באמצעות מכונות ממוחשבות ברמות דיוק מיקרוניות. גימור הצבע המגורען מעניק מראה יוקרתי עם אחידות ושלמות גוונים חסרת פשרות. להערכתי מדובר בהליך צביעה חשמלי באבקה שהוא ידוע באיכות ועמידות מכנית גבוהים במיוחד. צלעות הקירור לאורך צידי המגבר נסתרות במבט החזית כאשר משטח דופן החזית של המגבר רחב והומוגני ובכך בעצם מסתיר את צלעות הקירור לחלוטין, במבט מהחזית וממעל יחד, דוגמה מופלאה של גאונות בפשטות עיצובית. מאוד מאוד אהבתי את זה.

בחזית נמצא מסך מגע צבעוני דרכו ניתן לתפעל את כל פונקציות המגבר לרבות "צעצוע" נחמד מאוד באמצעותו ניתן לבחור ממגוון צבעים לשינוי צבע הכיתוב בצג כאשר הרקע נותר שחור ללא שינוי. מסך המגע מגיב מיידית, נוח והמעבר בין הפעולות השונות פשוטות וקלות לתפעול. הכל פרקטי ושימושי. המסך גדול מספיק לקריאה גם ממרחק של כמה מטרים, כאשר מספר עוצמת הווליום גדול יותר מיתר המידע המוצג, כיף לראות שחשבו על זה.

אותי אישית מעט מתסכל כשאני נתקל במסכים שכבר במרחק של 2 מטר אי אפשר לקרוא את הצג, משוכללים ומפונפנים ככל שיהיו. בחזית האחורית נמצא 5 כניסות סה"כ: 2 מאוזנות (XLR) ועוד 3 לא מאוזנות (RCA). מחברי כבלי הרמקול מקבלים אצלי ציון 10 בנוחות ופרקטיות. גדולים, חזקים והם יידעו לקבל כל כבל שתרצו מחוט דקיק ועד כבלי "צינורות כבאות" גדולים וכבדים, המחברים הללו יחזיקו הכל. בתחתית החלק האחורי נמצא מפסק כיבוי והדלקה ראשי וכמובן נקודת חיבור לחשמל. רק שכאן יש 2! כן, המגבר הזה מצריך 2 כבלי חשמל וזאת לטובת הפרדה מוחלטת בין ערוץ ימין ושמאל. קונפיגורציית ה-Dual Mono היא מלאה לרבות שלב הקדם מגבר שגם בו ישנה הפרדה מוחלטת בין ערוץ ימין ושמאל לרבות הזנת החשמל. הלכו כאן עד הסוף. ספויילר קטן, אני מעריך כי פה טמונים הביצועים שהפגין המגבר המשולב הזה כמגבר וקדם מגבר נפרדים. נגיע לזה בהמשך. 

מימדים ומשקל: הנושאים הללו מצריכים התייחסות פרטנית. מדובר במגבר בעל מימדים לא מבוטלים כלל, מימדים שנתקלים בהם לרוב בציוד אולטרא היי אנד וככזה מימדיו גדולים עם עומק ורוחב של כמעט חצי מטר וגובה של מעל 30 ס"מ, מדובר במכשיר בעל נוכחות מרשימה מאוד. באשר למשקל... טוב פה אולי מדובר על הנתון הטכני הקיצוני ביותר: 100 ק"ג(!) נתון כזה לרכיב בודד יצריך היערכות מתאימה מראש. לא כל מעמד אודיו יידע לשאת כראוי את המשקל הזה ועל כן יש לקחת זאת בחשבון מבעוד מועד. במקרה שלי ביצוע ההתאמה למשקל הצריכה פירוק המעמד כולו לטובת החלפת רכיב שיכוך מרכזי (Sorbothane) ולכן לאחר התייעצות עם היבואן ועם האורתופד השכונתי, גיא וגיא סיכמו על פתרון של זוג פלטות במבוק תלת שכבתי במשקל כולל של 15 ק"ג על הרצפה.   

 העמדה והפעלה:

לאור משקלו, המגבר מוקם ע"ג משטחי במבוק תלת שכבתי 38 מ"מ ששימשו אותי בעבר בסטנד הקודם (מנסיוני במהלך השנים עם מוצרים שונים זהו בין החומרים הטובים לשיכוך ובגזרת פתרונות של עץ טבעי, הטוב ביותר שאני מכיר). המשטחים שמשו כבסיס בין הרצפה למגבר כאשר יש כאן שלב נוסף והוא רגלי שיכוך מיוחדות של פיליום עצמה. מדובר ברזונטורים מבוססי גולות קרמיות במבנה סגור. עם עומס כזה, גולות קרמיות הן פתרון אולטימטיבי בהחלט. המגבר הגיע עם שלט באמצעותו ניתן לשלוט בפעולות המרכזיות. השלט בנוי ומרגיש מאסיבי ביד ופריסת הלחצנים נוחה וברורה. שתי הערות ביקורת יש לי על השלט. האחת, נראה שהמגבר עוצב על ידי מעצב אחד והשלט על ידי אחר. הייתי מצפה לשלט עם תחושה נעימה יותר ביד למגבר ברמה הזו. השנייה, קליטה. לא להיט(!) צריך לכוון בכינון ישיר למגבר ובזווית חדה מאוד לכיוון העינית הנמצאת מתחת למסך בחזית המגבר. כל דבר אחר פשוט לא יילך. מנגנון הווליום מבוסס נגדים כלומר אין כאן מנגנון פוטנציומטר. זהו פתרון שכאשר מבוצע כראוי הוא יקר יותר ולדעת רבים טוב יותר. כל לחיצה על לחצני עוצמת הווליום מלוות בצליל relay קטן, מאין "טיק" קטנטן. עדות לכמה גם הפעולה הזו הונדסה לפרטים. לאחר מספר ימים יחד אני לומד כי הליאונידס צריך לפחות שעה שלמה של עבודה לחימום ומתיחת שרירים ולאחר שעתיים של עבודה הוא נכנס למצב אופטימלי. אני פותח בשיר דואט בעל אופי ווקולי דומיננטי.  

Joan Baez & Tish Hinojosa – Gracias A La Vida

תוך שניות צמרמורת שוטפת את גופי, אני מדבר על אותן תחושות צמרור שהשערות בגוף נעמדות. כזו המוכרת לי היטב, אך עם השנים הפכה לנדירה יותר ויותר. הספרטני בין רגע מזכיר לי מה מוזיקה עושה לי ואת אהבתי אליה הזורמת בדמי וממלאת לי את הנפש והדמיון מילדותי. אני מפליג אחורה בשנים אל זיכרונות החיים והבריחה שלי לעולם אחר. עולם שבו אני מרחף לבדי בחלל אין סופי של מוזיקה וצלילים אינסופיים. השקט בביצוע הדואט הזה בילתי נתפס ואני נעלם לעולם מקביל. קולן של ג'ואן וטיש כל כך חד, ברור ופרונטלי עם הולוגרפיה מושלמת ואני מרגיש את כל גופי צמרמורת. אני מאזין שוב לקטע וחושב על הבאות...

Bebo & Cigala – Lagrimas Negras

לאחר התאוששות קלה אני ממשיך הלאה עם פסנתר, קונטרבס וכמובן ווקאל גרוני צרוד קובני. אותנטיות למקור החי הן האבחנות הראשונות שמרתקות אותי למושבי. תוך כדי עיקול וניתוח הצלילים הבוקעים לחלל ההאזנה שלי אני בעצם מוצא עצמי נשאב לשקט ולרקע שחור לא ברורים. לפני כל הסופרלטיבים של חדות, ניקיון ואופי צליל, ביצועים וכדומה, אני מגלה שהספרטני מייצר שקט במה ואפלה מוחלטת במרחב. למעשה המוזיקה בוקעת ומכה בי מתוך וואקום ריק מוחלט והרקע עמוק ושחור משחור. הספרטני לא מגבר שקט. שקט עבורי יכול לתאר משהו מאוד שקט אך עדיין כזה המייצר רמה מסוימת של רעש עצמי גם אם הקטן ביותר שרק כלבים שומעים. את הספרטני הזה גם נחש היוצא לצייד אחרי תרדמת חורף לא ימצא. שקט ורקע שחור הם מושגים שאנו משתמשים בהם לעיתים קרובות על מנת להמחיש בין היתר את היכולות של הפרדת כלים וסדר בבמה. הספרטני לוקח את זה לרמה אחרת לחלוטין, מהמקרים הייחודיים הללו של לקיחת היכולות לרמה משל עצמו. הדממה המוחלטת הזו של פקיעת הצלילים מריק מוחלט מכה בי ותופסת אותי שוב פעם לא מוכן. צלילי הפסנתר וקולו של סיגלה מנחיתים עליי מהלומת מוזיקה עם דינמיקה מטורפת. כן, דינמיקה בקטע מוזיקה איך לומר, קשוח כמו גור לברדור בן חודש. עדיין, הספרטני מייצר מרחב עצום וכמויות אוויר אדירות. גודלו ונפחו של הפסנתר אמיתיות ואני רואה אותו במלוא הדרו ומשקלו המלאים עד כמרחק נגיעה. קולו של סיגלה מפלח את החלל שביני לבין קיר המערכת כמו ברק עוצמתי ביום בהיר. הספרטני מחשמל את האוויר עם שירתו של סיגלה ואם זה לא מספיק, אני מקבל אקו קל בקולו של סיגלה ובעצם בכך גובהו של האולפן בו בוצעה ההקלטה נחשף בפניי לראשונה מזה שנים שאני מכיר את האלבום הזה על בוריו. אין ספור שעות האזנה וכתבות עברו על האלבום הזה במרוצת השנים אך זו הפעם הראשונה שאני חווה את תחושת גובהו של החלל בו בוצעה ההקלטה של האלבום. האקו הקטן הזה בקצוות שירתו של סיגלה חושפים זאת ומייצרים הולוגרפיה תלת מימדית ונפח שקשה לתאר במילים. ברצועה השלישית צליל תופי הקונגה מהפנטים אותי בעוצמות ווליום נמוכות כאשר אני כמעט וחש על בשרי את מכות הידיים על ממברנות העור המתוחות האופייניות של תופי הקונגה. האותנטיות כאן היא בילתי נתפסת. זוכרים את הקרב האגדי של לאונידס ו-300 הלוחמים שלו ששאבו את הפרסים למייצרי טרמופולי וטבחו בהם בשנת 489 לפה"ס? אז הספרטני עם תופי הקונגה שאב גם אותי לשטח ההרג שלו ואני יכול להישבע ששמעתי אי שם מאחור צעקת This is Sparta"!"

STING LIVE IN BERLIN - Featuring the Royal Philharmonic Concert Orchestra

מכאן אני עושה מעבר חד להופעה חיה של סר סטינג בליווי התזמורת הפילהרמונית המלכותית. אני פותח עם האנגלי בניו יורק. הספרטני נודד בעולם המוזיקלי שלנו כמו מקצוען ומחליף עורו בשבריר שניה. תחושת המרחב ועומק הבמה אדירים. כל צליל ורחש בבמה יוצאים החוצה בקלות וחוסר מאמץ שאין לתאר. הספרטני ממקם לי את סטינג במרכז הבמה כאשר הוא עומד כמה מטרים לפי כל שאר הנגנים הפזורים על הבמה. הוא עומד שני מטרים ממני, וכל יתר הנגנים הפרוסים מאחוריו נמצאים כחמישה מטרים ממני אם כי מאחורי כולם נמצאת גם התזמורת הפילהרמונית, אך אליה נגיע עוד מעט. קולו של סטינג מדויק, צלול, ברור וקידמי ברמות שזה פשוט מעצבן. אני מגביר עוד וממשיך להתעצבן. הספרטני עושה פה בית ספר לתזה והגישה "האולטימטיבית" של הפרדת מגבר וקדם מגבר. אותה תזה שהיא אחת מאבני היסוד בעולם האודיו היי אנד. הספרטני ולוחמיו פועלים כיחידה אורגנית של מגבר משולב אך עם יכולות ומשמעת של קדם מגבר ומגבר על. לא ניתן להעלות על הדעת שאני בעצם מאזין כאן לביצועים של מגבר משולב. האם התזה כאן נופצה? כנראה שלזה עוד נחזור בהמשך.

בפתיח הרצועה הרביעית אני מקבל את מלוא האפקט לביצוע מהפנט של שיר בהופעה חיה בביצוע שונה עם הקסם שיש רק בהופעה חיה. הביצוע הזה מלווה במכות באס אימתניות כאלו שמרגישים ברגליים דרך האדמה. הספרטני שולט בהפרדת הבאס אל מול צלילי הפילהרמונית ושירתו של סטינג ברמה משולמת. צליליה של הגיטרה החשמלית וכלי ההקשה ברקע מדויקים ברמה כזו שטרם הכרתי באלבום הזה. התלת מימדיות והתמונה ההולוגרפית כאן הן ברמה מטמטמת(!) הרמקולים נעלמים ואיתם מגבלות חלל ההאזנה שלי. הספרטני פשוט לוקח את הרמקולים שלי לרמות ביצוע אחרות ומוציא מהם יכולות שלא ידעתי שעוד ניתן לחדש. ואני חשבתי לתומי שאני מכיר את הטידל שלי והמגבלות שלהם ואז הספרטני מראה לי כאן מה עוד הוא יכול להוציא מהם והוא מוציא לא מעט מהעוד הזה. מתחילה להיווצר כאן בעיה, בעיה שככתב אתה יודע שזה עלול לקרות לך מתישהו אבל כשזה קורה באמת אתה לא ממש מוכן לזה.

אני ממשיך להאזין וכעת אני מתרכז בפילהרמונית. כאן קורה משהו מעניין. אומנם הספרטני ממקם לי את שירתו של סטינג ולהקתו מטרים בודדים ממני, אני יודע כי התזמורת הפילהרמונית נמצאת מאחור בבמה ועדיין הוא מצליח לשלב אותה בעומק הנכון עם איזון מדהים. היא עוברת קדימה ואחורה על פי פקודה והספרטני מייצר לי במה בתנועה. לא ייאמן. יש כאן דינמיקה, שקט – סליחה דממה, שליטה ודיוק מטמטמים. הספרטני מציג כאן רמה משל עצמו. היכולות שלו לחשוף פרטים ולהעבירם לרמקולים היא יכולת שאני מצפה לקבל ממקור משובח ופחות ממגבר אבל כאן הספרטני מצליח לחשוף לי כל מיני פרטים חדשים עד כמה שזה נשמע לא סביר אך זה המצב. 

Mahler Symphony No.5 Los Angeles Philharmonic Orchestra Zubin Mehta (Decca)

שוב הדממה ממנה בוקעת החצוצרה בפתיחת היצירה. למרות המצאות החצוצרה עמוק מאחור מימין צליליה מעולם לא הגיעו אלי כל כך קרוב. הרי החצוצרן לא השתנה והוא אותו אחד ופתאום נשמע כאילו הוחלף באחר אנרגטי יותר הרבה יותר עם ריאות בנפח כפול וכוח נשיפה משולש מקודמו. כניסת יתר התזמורת מנערת את קירות החלל שלי והפרדת הכלים היא הטובה ביותר שחוויתי עד היום. אני מרותק לדרמה המוזיקלית המתפתחת מולי כאשר יכולות הסאונד של הספרטני בשלב הזה כבר לא מפתיעות אותי כלל, אלא רק מסקרנות אותי לאן עוד ייקחו אותי הפעם בעולמה של המוזיקה הקלאסית. הספרטני מפגין כאן ביצועים שגם מי שסגנון המוזיקה הזה איננו מנת חלקו לא יכול שלא להרגיש את הקיפאון התדהמתי הזה אל מול תזמורת פילהרמונית מלאה המנגנת במלוא הדרה עם טווחי דינמיקה ודרמה שפשוט מרתקת כל בר דעת. איך אפשר שלא? הספרטני גם כאן לוקח אותי לתוך עולם ביצועים אחר לגמרי. השליטה שלו ברמקולים היא אבסולוטית ביום סגרירי. למרות שהטידל שלי לא רמקול גדול במיוחד עם ריבוי יחידות ומנועים, לא קל להפיק ממנו את המיטב שבחובו. מדובר ברמקול לא סלחן בעליל עם רמות שקיפות מהגבוהות שיש, כך שנדרשת הגברה רצינית על מנת להפיק ממנו את כל הטוב שבו. השקיפות כאן היא אחת התכונות המרכזיות ששבו אותי וידעתי שבנוסף הוא צריך מגבר עם אחיזה אימתנית על מנת שהוא ינגן נכון וכאשר כל התנאים הללו מתקיימים, הכוכבים נופלים. הספרטני מביא עימו את מורשת האלים היווניים לעידן המודרני ולחלל ביתי. הוא מפגין יכולות שליטה שטרם נתקלתי בהן. לא מדובר ביכולות שליטה מהסוג של "יודע מתי לשחרר ומתי להחזיק את הרמקול חזק". הוא לא משחרר אחיזה אף פעם. השליטה שלו היא אבסולוטית 100% מהזמן. כידוע אצל הספרטנים, הורגים גם את השליח. This is Sparta! 

אני מוצא עצמי מאזין ליצירה כולה פעמיים ברציפות בריתוק טוטאלי ומוזיקה קלאסית היא לא הסגנון האהוב עליי ביותר אם כי אני בהחלט מוצא בה יצירות רבות שהן הנאה צרופה. הספרטני גורם לי לחוות את הסגנון הזה ברמה אחרת לגמרי. חוויות הדינמיקה וכמויות האנרגיה, קרשדנו והדה קרשנדו, הפרדות הכלים וכמויות האוויר, כמויות סוגי הצלילים של הכלים השונים וכמובן איך לא הסחיפה לתוך הדרמה עצמה מדהימים, פשוט מדהימים. גם כאן חוויתי מספר צמרמורות במשך שעות האזנה שאותן אני כמובן זוקף לזכותו של הספרטני.  

Jonny Lang – Lie to Me

הווליום עולה למספר מעט מפחיד ואני מדמיין את פרצופו המחייך של ליאנידס עצמו. אני כמובן איך לא, בגוף דרוך אך לא מחששות שמה אתאכזב אלא דרוך למה הספרטני וכל ה-200W שלו ובמקרה שלי עם רמקול בעל נתון התנגדות של 4Ω הספרטני וכל ה-400W שלו יעוללו כאן במקרה הזה. האם הכנסתי עצמי לשורה הראשונה בשחזור הקרב המפורסם של תרמופילאי? מהירות מכות כניסת המתופף ושיא מכות המצילות מציירות לי בשבריר שניה את האילוזיה של שתי זרועות המתופף מכות בכוח אדיר על המצילות בו זמנית. מכת חשמל ראשונה ואני כמעט עף מהמקום מכמויות האנרגיה שהספרטני מזרים לרמקולים שלי. עכשיו גו'ני נכנס וקולו משכנע, גדול וגובהה ממני במקום מושבי. כל פריטה שלו בגיטרה החשמלית היא מהירה וצלולה עם מנעד דינמי מטמטמם. עבודת המתופף והקצב שלו ממלאים את חלל האזנה שלי באופן בילתי רגיל. הדינמיקה כאן מטורפת. 2 כבלי החשמל המזינים את מעגלי ההגברה מזרימים כמויות אנרגיה אין סופית לספרטני והוא הופך את הרמקולים שלי לזוג מטוסי קרב עם מנועי סילון. ברצועה השנייה אני מגיע לקצה גבולות היכולות וגודלו הפיזי של החלל שלי. כמויות האנרגיה פשוט בילתי נתפסות ואני חושב לעצמי שמה עוד רגע והתקרה תקרוס עלי. וואוו. אני ממשיך בהאזנה כאשר בשתי הדקות האחרונות של השיר מתחולל קרב ענקים בין הגיטרה החשמלית של ג'וני לבין הפסנתר והספרטני מאיר אותם ומשלב אותם בדיוק מטמטם במרחב. הם לא עולים אחד על השני והופכים הכל לסלט אחד גדול. נשגב מהבנתי כיצד עשה זאת הספרטני. ברצועה השלישית ג'וני כבר בתוך הקצב שלו עם מנועים חמים והחגיגה כבר במיטבה. המפוחית שהיא הדומיננטית ביותר בשיר נשארת מרכזית, צלולה וברורה עם כמויות אוויר עצומות. היא שולטת והספרטני דוחף אותה קדימה אלי לפני כל הייתר וגם מקולו של ג'וני עצמו. גם פה השליח הפך לז"ל. מסכן, אפילו את הסוס שלו הספרטני חיסל. אני מניח את הראש אחורה ופורש לתוך ייתר האלבום עד סופו בווליום שמאפיל על המחשבות בראש ואני מתנתק מהמציאות לחמישים ואחת דקות ושלוש שניות בדיוק.   

ACDC Live 1992

הפריטות הראשונית של אנגוס יאנג הגיסטריס האגדי מכניסות לי את הקהל העצום שבהופעה הזו לסלון ביתי. קולו של בריאן ג'ונסון הסולן נמוך הקומה מצד אחד מרגיש לי נמוך ומצד שני מהדהד בחלל אין סופי מעל הקהל בין 100,000 איש שנמצא באקסטזה חוץ גופית. בשיר black in black אני בתוך הקהל, ללא חולצה, מזיע וקופץ כמו אחוז דיבוק. פסיכי לגמרי. בשיר Sin city בדקה 02:55 העסק נרגע וגיטריסט הבאס עם קולו של ג'ונסון עולים גבוהה והחשמל מכה בי בריגוש אדיר. הספרטני מפגין שליטה טוטאלית עם כמויות כוח דחיפה אין סופיות, פרטים ורזולוציה הם דבר של מה בכך עבורו וחוויית ההופעה החיה המיוחדת והקשוחה הזאת לא מהווים ולא גרם של אתגר לספרטני. זו מסוג החוויות האלו שהגוף עוד חש באנרגיות הרבה אחרי שנסתיימה ההופעה וקופי ההפקה כבר עמלים בפירוק הציוד למעבר ליעד הבא. רק אתה נותר עם הרטט בגוף...

MALIA – CONVERGENCE

דיגטלי מקומפרס. חייב קצת מזה. אומנם סופר איכותי אך עדיין אלבום דיגיטלי לחלוטין. להפיק הנאה אמיתית מסגנון מוזיקה כזו עבורי זו משימה לא קלה. מעבר למערכת ההאזנה עצמה צריך גם לשים יד על אלבום מתאים. עם כל הדיגיטליות של האלבום הזה יש בו כמויות פרטים וצלילים עם עיבוד מוזיקלי וטכני משובחים ביותר. קולה של מליה טבעי בים של דיגיטליות וצלילים סינתטיים. הבאס יורד פה לתדרים שלרוב נמצא רק בעולם הדיגיטלי הממוחשב. הספרטני מצליח בקלות האופיינית שלו לייצר שכבות צלילים עם הפרדה מושלמת בין כל טווחי התדרים כאשר הבאס עם כל העוצמות שלו נשאר בשליטה אבסולוטית וקולה של מליה נשאר קידמי וצלול באופן מושלם. האיזון בין צלילי הבאס האימתניים לייתר הצלילים הוא מושלם. הספרטני שומר על איזון עם כוח דחיפה מושלמים. היכולות שלו לייצר ולפרוס מולי שכבות של צלילים בעולם דיגיטלי שנחשב "דו מימדי" הן פשוט דבר בילתי רגיל כך שגם עם שם מסחרי של מלך קדום בן 2,500 שנה הספרטני יודע להצטיין בצלילים סינתטיים ולהפיך בהם חיים. 45 דקות הקשוחות של האלבום הזה עוברות עלי ללא זכר לסממן עייפות האזנה. פשוט תענוג.  

Roni Alter – I Follow Rivers

אני מקנח עם סגנון דומה לזה שאיתו התחלתי. חייב את החוויה הזו שוב. קולה של אלטר בביצוע הזה במערכת הנכונה טומן בחובו משהו שלי אישית מעביר זרמים בגוף. ריגוש כזה שקשה לתאר במילים. קולה של אלטר חודר לי לעצמות ואז בדקה 02:19 מגיעה מכת הבאס הראשונה שחודרת לי לעמוד השדרה. קולה של אלטר חודר ועובר דרכי בדיוק וצלילות אדירים. נראה כי ידעתי היטב לסיים עם הקטע הזה. הדממה שממנה הספרטני מגיש את המוזיקה פשוט דורשת להרים את הווליום לעוצמות לא הגיוניות. הספרטני משאיר אותי מוטל והמום ממה שהוא הוציא מהטידל שלי. לעזאזל, איך ממשיכים מכאן אני שואל?  

התאמת אלקטרוניקה ורמקולים

נתחיל עם החלק הקל. רכיבי אלקטרוניקה נוספים. היות ומדובר במגבר משולב, בגדול מדובר על חיבור מקור וזהו. שילוב של מקור מכל סוג בין אם זה דיגטלי ו/או אנלוגי באשר הם, היכולות ורמות השקיפות והפירוט של הספרטני יצריכו שילוב של רכיבים ברמות הגבוהות שיש. הספרטני לא יהווה חוליה חלשה בשרשרת(!) הוא לא סלחן בשקיפות ובאיכויות שלו ועל כן שילוב מקור מאוד איכותי הוא דבר בילתי נמנע כאן. התאמת רמקולים, כאן הסיפור הוא סוג של more of the same אבל בהיבט של התאמה לעומסים, אני לא יכול לחשוב על רמקול שיהיה גדול עליו. חשבתי ובאמת שלא הצלחתי לחשוב על זוג כאלו. פרט לרמקולים מהסוג של המגדלים בגובה 2 מטר עם כמות יחידות ומנועים שלא יביישו האנגר אחסון צבאי אני באמת לא יכול לחשוב על רמקול שהספרטני לא יניע בקלות רבה. מאגרי הכוח, אחיזה, שליטה ויכולות הדינמיות שהמגבר הזה מפגין הן פשוט אין סופיות. להביא אותו לקצה היכולת או אפילו לתחושת 50% או 70% מרגישות לי לא מציאותיות בטווח הרמקולים שאליו הוא יועד ואף מעבר, הרבה מעבר. מה שכן, הספרטני לא סלחן בעליל בשקיפות שלו וכל חיבור לכל רמקול שלא נמצא ברמתו פשוט תניב תוצאה בהתאם. 

סיכום

אתחיל מהסוף. הליאונידס מנפץ את אחת מאבני היסוד בתחום. אני כעת מבין את בחירת השם. כמו הספרטני האגדי עם 300 לוחמיו, הוא פשוט עושה את הבילתי ייאמן. על הנייר מדובר על מגבר משולב אך במציאות הסיפור אחר לחלוטין, מדובר בביצועים של קדם מגבר ומגבר ברמות על. יש כאן סטנדרט חדש הנקרא UIA. Ultra Integrated Amplifier. עד כמה אני נפעם מהספרטני? עד כדי כך שאני הייתי רוכש אותו ברגע ולא מסתכל אחורה וזה אומר הרבה מאוד. כאחד שההגברה האודיופילית הראשונה שלו הייתה זוג מונובלוקים וקדם מגבר. גם היום המערכת הפרטית שלי מבוססת מגבר וקדם מגבר נפרדים.

הליאונידס הזה הוא פשוט משהו אחר לחלוטין. לסכם ולמנות רשימה כמעט אין סופית של כל המונחים והמושגים האודיופיליים הטיפוסיים מהבסיסיים ועד לאלו השמורים למוצרי הקצה זה יהיה בנאלי. הליאונידס מסמן V עצום על כולם ללא יוצא מן הכלל. פשוט ככה. אך עם זאת אני בכל זאת חייב לציין בפרט את הסגולות הקיצוניות ביותר שלו, שוב ביחס לכל שאר היכולות המעלפות שלו כן? הראשונה היא כמובן השקט. השקט והריק וואקום מהן בוקעת המוזיקה הן משהו בילתי נתפס. פשוט בילתי נתפס(!) שנית, כמויות האנרגיה וכושר הדחיפה עם שילוב אחיזה ושליטה ברמקולים הן פנומנליות. הליאונידס מחשמל את האוויר בכל סגנון מוזיקה כאשר במוזיקה קלאסית ורוק אימתניות כשהווליום מטפס מעלה אני ממליץ לחברת את מקום הישיבה להארקה אחרת יש סיכוי שלא תצאו בשלום מהאירוע. שלישית, היכולות שלו לחשוף פרטים ברמת מקור משובח גם הן משהו שאי אפשר להישאר אדישים אליהן. אז נכון, הליאונידס הוא מוצר על הנושא תג מחיר לא מבוטל. אבל יש כאן הצדקה לכל שקל. כל שקל(!) מכלול הדברים שהוא עושה והיכולות שלו גרמו לי לחשוב כיצד אני ממשיך מכאן. היצרן הזה נכנס לי לרשימה המאוד קצרה של מועמדים לשדרוג הבא שלי בתחום האלקטרוניקה והגברה בפרט. מדהים. מדהים בכל מובן!

מחיר: 146,250 ₪.

יבואן: רג'ואן אודיו

רכיבי המערכת:

רמקולים:

Tidal Piano Cera G2

הגברה:

AVM SA8.2 – סטריאו.

קדם מגבר:

AVM PA 5.2.

מקור דיגיטל:

AVM MP8.2 - טרנספורט / דאק.

Mac mini / Roon / Tidal.

כבילה:

רמקולים – Nordost Frey 2.

אינטרקונקטים – Nordost Frey 2.

דיגיטל - Nordost Tyr 2.

חשמל - Nordost Frey 2, Sine Coliseum II, Zafino Silver Dart Graphene.

תשתית וחשמל:

קו ייעודי Oyaide ופאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold.

מייצב חשמל: Sine SRT-3KV.

מפצל חשמל: Oyaide R1 + XXX.

דופלקסים (X2): Sine Nano.

סטנד ושיכוך:

Neo Double Tripod & Carbon Fiber, Sorbothane, Gregitek Aerius, Finite Element Cerabase Classic.

אקוסטיקה:

תקרה: פנלים SOLO HEXAGON 50mm.

קיר מערכת: חיפוי עץ + דיפון אקוסטי.